זורק עלינו חפציםםם

[לביאה בהתהוות]

זורק עלינו חפציםםם

המתוק שלנו בן שנתיים וחצי.
ילד מופלא, נבון מאוד, חברותי בגן ומול אנשים זרים, מקבל מאיתנו ים של אהבה, חום, אמפטיה ודיבור בגובה העיניים לרוב.
יש לו אוצר מילים רחב, אוהב לרקוד,לשיר, לשחק,לשמוע סיפורים, אומר תודה על כל מה שנותנים לו, כולל מתנות ואוכל מסבא וסבתא. בקיצור: קסם הבריאה!!!

אבל....לאחרונה התחיל לזרוק חפצים כמו הבקבוק שלו, צעצועים וכלי תחבורה שיש לו. הוא החל גם לזרוק לרצפה אך גם עלינו!! בארוחות, במיטה לפני השינה ובעוד סיטואציות שונות. בנוסף ההוא כל הזמן רוצה להיות עם בעלי ופחות איתי. שיעשה לו אמבטיה , ישחק איתו וכו'. זה מעציב אותי מאוד(

חשוב לי לציין שהוא נכנס רק עכשיו לקבוצת הגדולים בגן בו היה שנה שעברה. והוא אוהב להיות שם וחוזר תמיד בשמחה משם.
בנוסף, אני התחלתי לצאת לעבודה לפני שלושה שבועות. לפני כן הוא היה רגיל שלרוב אני לוקחת אותו לגן ומחזירה אותו, אבל כעת בעלי עושה זאת כי אני יוצאת מוקדם בבוקר ושבה אחרי ארבע.
האם זה קשור לזה??? מה לעשות??????????????
 

 

[בחיק החיות]

ילד שזורק חפצים

איך את מבינה את התנהגותו? מה את חושבת שהוא מנסה להגיד לכם?

ובנוסף, כיצד אתם מגיבים כשהוא מתנהג כך?
זו דרך התקשורת שלו איתכם - והוא מנסה להגיד לכם משהו בעזרתה. ברגע שנצליח להבין מה הוא מנסה "להגיד", נוכל לתת מענה יותר נכון לקושי שלו ולהקל על התופעה.

לצד זה, חשוב לזכור שבנך נמצא בדיוק בגיל שבו הוא הופך מילד מתוק ל"זוועטוט"

הוא מגלה שיש לו מקום בעולם, ויכולת להשפיע. הדעה שלו חשובה וקובעת - אבל הוא לא יודע מתי, ולכן הוא מנסה, בדרך שהוא מכיר, לבדוק את העולם החדש שנגלה לפניו ולגלות היכן הוא קובע והיכן לא...

נסי לענות על השאלות שכתבתי בתחילת ההודעה - ואולי נוכל לסייע בצורה יותר ממוקדת...
בהצלחה

 

[גרא.]

לביאה בהתהוות,גיל שנתיים,הוא גיל המרידה

הראשון,זריקת החפצים,יכולה להוות משחק עבורו,ביטוי של מרי,והתרסה.כך לא בהכרח
יש קשר בין יציאתך המוקדמת לעבודה,וההתנהגות הזו.

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

נשמע כמו בדיקת גבולות קלאסית של גיל שנתיים

הוא מתנהג כצפוי לגילו.
את בטח שמעת על "גיל שנתיים האיום"
הילד מתחיל להרגיש את הנפרדות שלו מההורים,
וכדי להרגיש נפרד, הוא צריך לבחון את הגבולות.

מה עושים.
צריך להעמיד לו גבולות מאוד ברורים, מה מותר ומה אסור.
למשל אסור לזרוק אליכם צעצועים
ומותר לבחור מי יעשה לו אמבטיה.

את הגבולות תבחרו אתם. מאוד חשוב שיהיה שיתוף פעולה בין ההורים, כדי שהדברים יהיו חד משמעיים.
ואסור להיכנע.
אם אמרת לא, ואח"כ את מוותרת, כי הוא צורח וקשה לך - בפעם הבאה יהיה יותר קשה, כי הוא רואה שהוא ניצח אותך.

חשוב לבחור את המלחמות. לבחור במה להתמקד, ובמה לוותר ולתת לו לבחור.
למשל אחה"צ את יכולה לתת לו בחירה אם ללכת לגן שעשועים או להישאר בבית ( במידה שמתאים לך כמובן).
אבל לגבי הרבצות להיות חד משמעיים. לומר לו בתקיפות שאסור לזרוק. ( לא צריך לצעוק, רק לומר בתקיפות)
ואם הוא ממשיך לזרוק לקחת ממנו את החפץ שהוא זורק, או להרחיק אותו ( אם יש דברים נוספים שהוא זורק).

חשוב שתביני שהגבולות הם לא רק בשביל הנוחות שלך.
אם הוא ירגיש שהוא מנצח אותך, אז מי ישמור עליו. את אמורה להיות המבוגר שמגן עליו מפני העולם החיצון,
ואם הוא מצליח לנצח אותך,
איך תגיני עליו מפני העולם?

מקווה שעזרתי