זו הייתה הפסקה ארוכה מדי...

זו הייתה הפסקה ארוכה מדי...

Digimon Guardians: פרק 17! "קאבומון!" קרא יוטה. הדיג'ימון זינק מראשו. "מעיל פרווה!" ארקאדימון טירון העיף את השיערות בידיו. "מגל מחיקה!" שני להבי אור אדומים כהים עפו אל התוקפים וחרצו את קירות האבן בדרכם. "זהירות!" הנער זינק על הרצפה, והדיג'ימון אחריו. "מגל מחיקה!" צעק הדיג'ימון הורוד. הוא פגע בקיר, שהתפוצץ לעשרות אלפי שברי אבן קטנים. אור מסנוור חדר לטירה וארקאדימון טירון נאלץ להגן על עיניו בידיו. "בוא נצא מכאן!" קרא קאבומון בבהלה. "לא! תקוף אותו!" קרא יוטה. הדיג'ימון הביט בו בבהלה לרגע, ואז מיהר אל הדיג'ימון המסנוור. "מעיל פרווה!" ארקאדימון טירון זינק הצידה ונצמד לקיר הפנימי של המסדרון, שעוד נותר שלם. "מגל מחיקה!" קאבומון זינק לאחור, וההתקפה פגעה ברצפה ויצרה פיצוץ עז. יוטה הרגיש כיצד ההדף מניף אותו מעל הרצפה וזורק אותו לאוויר. קאבומון נחבט בחזהו והוא הידק את ידיו סביבו בחוזקה והביט אל האדמה המתקרבת, כשלפתע הואטה נפילתו. "טריירמון! תודה!" התנשם הנער בהקלה. אך טריירמון היה חלש מדי מכדי להחזיק את שניהם, והשלושה התרסקו על האדמה בעוצמה והתגלגלו במורד הגבעה. האדמה רעדה כשארקאדימון טירון נחת מולם ונקש בצבתותיו בזעם. קאבומון וטריירמון זינקו על רגליהם במהירות. "מעיל פרווה!" "פיצוץ ארנבת!" ארקאדימון טירון זינק לאוויר והכה בצבתותיו. "מגל מחיקה!" השניים התחמקו בזריזות. "קאבומון, דיג'יגדל!" קרא יוטה אל עבר שותפו. "אני לא יכול!" צעק השני. "מה זאת אומרת, אתה לא יכול?!" "אני צריך אנרגיה! אמרתי לך שלא הייתי צריך לדיג'יגדול כל-כך הרבה!" "אז מה נעשה?" "נלך ברגל!" ענה קאבומון בכעס. "לא, התכוונתי מה נעשה עכשיו!" צרח יוטה. "להילחם ככה!" קאבומון הסתער ונגח בחזהו של ארקאדימון טירון. זה ניסה לתפוס בו בצבתותיו, אבל התוקף היה מהיר מדי. "פיצוץ ארנבת!" כדורים שלך אור ירוק התפוצצו סביב השניים וארקאדימון טירון זינק אל הדיג'ימון שריחף מעליו. הוא הניף את אחת הצבתות הגדולות שלו והכה בעוצמה. טריירמון פגע באדמה ונתקע בתוך בור שנוצר סביבו. השני זינק ונחת מול יוטה. "אתה...בן-אדם?" שאל. "אה...כן! ואני כאן כדי לחסל אותך!" "תגיד לי...איך מגיעים לעולם בני-האדם." "מה?" הנער נראה מבולבל. "אני רוצה להגיע לעולם בני-האדם." "אני הדרך היחידה! ותצטרך לעבור את הדיג'ימון שלי בשביל להגיע אליי!" ארקאדימון טירון קירב את אחת מצבתותיו אל יוטה ונקש בה. הנער החוויר מעט ונרתע לאחור. "קאבומון!" "מעיל פרווה!" הדיג'ימון הורוד הסתובב אל קאבומון בכעס. "אל תפריע." מלמל. "מגל מחיקה!" השני זינק במהירות וההדף שיצר הפיצוץ העיף אותו לגובה. הוא נחת על האדמה ולא הצליח לקום. ארקאדימון טירון הסתובב שוב אל יוטה. "עברתי אותו." הנער בלע את רוקו, ואז קפץ את אגרופיו בנחישות. "אז עכשיו תצטרך לתפוס אותי!" והוא החל לרוץ. "אני אנסה להשיג זמן בשביל קאבומון." חשב לעצמו. אך התוכנית שלו לא עבדה, כיוון שבזינוק אחד, ארקאדימון טירון חלף מעליו ונחת מולו. "מגל מחיקה!" "קאבומוווון!" צעק יוטה. במרחק מה ממנו, הדיג'ימון הקטן הרים את ראשו וקם על רגליו. "אני בא, יוטה!" והוא החל לרוץ על ארבע רגליו לעבר הנער. קרן של אור כחול בוהק פגעה בקאבומון וכיסתה אותו לגמרי. היא הפכה לעמוד של נתונים כחולים שהחלו להסתחרר סביב הדיג'ימון. "קאבומון, דיג'יגדל ל..." הוא החל מרחף באוויר, עיניו ופיו נפערו ואור לבן זהר מתוכם. גופו של קאבומון נקרע והותיר מאחוריו גוף עשוי רשת של אור כחול, והנתונים התחברו אליה ויצרו דיג'ימון חדש: מתוך מערבולת הנתונים הכחולים התנשא דיג'ימון כחול בעל פרווה מבריקה, שלושה זנבות ועיניים בורקות ועמוקות. "סאנבימון!" הדיג'ימון תפס בצווארונו של יוטה בפיו והוציא אותו מטווח ההתקפה של ארקאדימון טירון. הוא שמט אותו ופנה להתייצב מול הדיג'ימון השני. "אור ירח כחול!" צעק. ארקאדימון טירון הגן על פניו בידיו וההתקפה נעצרה. "מגל מחיקה!" אך סאנבימון היה מהיר מדי, והצליח להתחמק מכל התקפה שנשלחה לעברו. הוא נגח בחזהו של ארקאדימון טירון והעיף אותו לאחור. "אור ירח כחול!" השני זינק משם בזריזות והניף את ידיו, שהחלו לבהוק באור אדום כהה, כמו עיניו המחורצות. כדור של אור אדום כהה נוצר מול חזהו, מרחף באוויר, ומוקף בברקים שחורים. "תיזהר, סאנבימון." מלמל יוטה אל הדיג'ימון שלו, וזה הנהן. ארקאדימון טירון הושיט את ידיו קדימה, כך שכדור האור היה ביניהם, ופער את עיניו, שקרניים של אור אדום כהה בקעו מהן. "ספיגת נשמה!" כדור האור שוגר וגדל בכל רגע, כך שכשהגיע אל סאנבימון היה קוטרו מעל מטר. האחרון התחמק ברגע האחרון וכדור האור הרעיד את האדמה. סאנבימון נחת והתקשה להתייצב. ארקאדימון טירון הסתער, הניף את צבתותיו והכה בהן באויבו שוב ושוב ושוב, עד שזה נפל מעל רגליו. אז זינק לאוויר, ולהבים של אור אדום כהה זינקו מצבתותיו. "מגל מחיקה!" צעק. סאנבימון נפגע והתגלגל על האדמה, עיניו חצי עצומות והוא מנסה להישאר ער. "קום! סאנבימון!" קרא יוטה. ארקאדימון טירון נחת מולו, הכה בו והעיף אותו משם. "אור ירח כחול!" ההתקפה של סאנבימון פגעה בגבו והוא נזרק מעל יוטה והתגלגל על הרצפה. השועל הכחול של הנער רץ לעברו ונשך את ידו במלתעותיו החזקות. השני הכה בו שוב ושוב בצבת החופשייה שלו, עד שהצליח להוריד אותו מעליו. אז הסתחרר סביב עצמו על קצות אצבעותיו, וזנבו דמוי השוט הצליף באויבו פעם אחר פעם. לבסוף, הצליח סאנבימון לתפוס את הזנב בשיניו, הניף את אויבו באוויר וזרק אותו למרחק. "אתה בסדר?" שאל את יוטה. "כן." השיב הנער וקם על רגליו כשהוא משפשף את לחיו. הוא עקב אחר מבטו של הדיג'ימון ונתקל בגופתו הורודה של ארקאדימון טירון. "הוא גמור, לא?" שאל. "לא נראה לי. לך ובדוק את טריירמון." יוטה מיהר אל הדיג'ימון הקטן וחילץ אותו מהאדמה. זה הביט בו בעיניים חצי עצומות ובמבט מטושטש. "היי, טריירמון, אתה בסדר?" "מה האבחון שלך?" "צודק." הנער קם על רגליו. "איפה ארקאדימון טירון?" "סאנבימון טיפל בו. הוא לא יטריד אתכם יותר." חום השיער חייך. "אולי, אבל הוא כן מטריד את סאנבימון." "מה?!" השני הסתובב בבהלה, והביט בסאנבימון ובארקאדימון טירון נאבקים. "אני לא מאמין!" "הוא חזק יותר ממה שהוא נראה. תן לי לעזור לסאנבימון." אמר טריירמון. "לא, אתה חלש מדי. תישאר כאן ותן לסאנבימון לעשות את זה." "הוא לא יעשה את זה בלעדיי." מלמל הדיג'ימון. "הוא יעשה את זה, הוא יכול לעשות את זה." השיב השני בנחישות. "מגל מחיקה!" סאנבימון התחמק ועשן כיסה את המקום בו עמד לפני רגע. "אור ירח כחול!" ארקאדימון טירון חסם את ההתקפה בצבתותיו, ואז הניף את ידיו שוב וכדור של אור אדום כהה נוצר מול חזהו. סאנבימון חייך. "אור ירח כחול!" הוא פגע בכדור האור, שניתז לאחור ופגע במרכז חזהו של יוצרו. קרן בוהקת של אור כחול בעלת ליבה אדומה כהה ומוקפת בברקים שחורים חדרה דרך גופו של הדיג'ימון הורוד, והוא נפל על ברכיו. "אמרתי לך!" קרא יוטה בשמחה. ובפיצוץ חזק, הנתונים האדומים מהם היה מורכב ארקאדימון טירון התפזרו לכל עבר ונעלמו. "הוא עשה את זה." דמעות של שמחה נצצו בעיניו של טריירמון, והחלו לגלוש על לחייו המאובקות. "הוא עשה את זה." חייך יוטה. סאנבימון פנה אליהם. "זוזו הצידה!" צעק, ואור כחול זהר מפיו. "אור ירח כחול!" הטירה קרסה והפכה במהרה ללא יותר מערימת סלעים ואבק. "וכך מסתיים שלטונו של ארקאדימון טירון." מלמל השועל.
 
והסוף:

"פלוראמון! הוא עשה את זה! השומר הרג את ארקאדימון טירון! אנחנו חופשיים!" צעק טריירמון בשעה שסאנבימון נכנס לכפר. הדיג'ימונים הביטו בהם בתדהמה, ופלוראמון הגיח מביניהם. "הרגתם את ארקאדימון טירון?" "כן, כן! ראיתי את זה במו עיניי! ארקאדימון טירון מת!" צעק טריירמון וזינק מגב השועל. עיניו של ראש הכפר זרחו. "תודה!" קרא בהתרגשות. "אני מצטער על קודם..." "אנחנו יודעים, זה בסדר." אמר יוטה. פלוראמון חייך אליהם. "תודה על הכל, ובהצלחה בחיפוש אחר חבריכם, ובהשמדת ניאו דווימון." "תודה." הנער חייך אליו. "נעשה כמיטב יכולתנו. קדימה, סאנבימון." הוא לחש באוזנו של הדיג'ימון, וזה החל לרוץ דרך הכפר. קריאות התודה של הדיג'ימונים נשמעו מאחוריהם בהמוניהן. יוטה הסתובב ונופף לכולם לשלום בחיוך. "להתראות!" קרא. "להתראות!" קראו הדיג'ימונים. "תודה על הכל!" קרא פלוראמון. "להתראות, יוטה! תודה! תבוא לבקר אותנו!" צעק טריירמון. הנער הנהן בראשו והסתובב כדי להביט קדימה. "אנחנו נבוא לבקר אותם, נכון?" שאל. "אם נצא חיים מהקרב נגד ניאו דווימון." "אוף, אתה כל-כך מדכא. בדיוק נצחנו בקרב! תשמח!" "בסדר, אני שמח." השיב הדיג'ימון. "מצחיק מאוד. במקום לספר בדיחות, אולי כדאי שתאמץ את האף שלך. אתה יודע שריי והאחרים אף-פעם לא יסתדרו בלעדינו, נכון?" שאל יוטה, וסאנבימון חייך לעצמו.
 

קורורו

New member
אהבתי מאוד D:

אבל: "היי, טריירמון, אתה בסדר?" "מה האבחון שלך?" "צודק." הנער קם על רגליו. מה זה אומר?
 
אוי, נו, מאיה... ^^;;;

יוטה שואל אם טריירמון בסדר, וטריירמון מחזיר ב"מה האבחון שלך?", כלומר-"תקבע אתה (כי הרי ברור שאני לא בסדר)." זו בדיחה ^^;;; קשת הבנה...
 

קורורו

New member
אהההה ../images/Emo12.gif

הפעם זה באמת לא אשמתי!! >< אתה כתבת את זה מבלבל!
 

Digi Lista

New member
זו בדיחה ענקית,הבנתי ישר../images/Emo3.gif

ונקרעתי מצחוק(ובלי קשר הכול במאמרים
),אני פולטת דברים כאלה בערך פעם שבוע ומשום מה זה מתקבל בהבנה כי ידוע שאני פסיכית במילא
... טוב שלא ראיתם מה היה מיום שבת-התמלאתי אנרגיות מטורפות במיוחד,דיברתי בכמויות ובלי קשר לכלום על ג'מוסים,המצאתי להם שירים("עשר ג'מוסים לי יש","איזה כיף שיש המון ג'מוסים" וכו'...),ביום ראשון גם הדבקתי את הבת שירות השנייה בהשתוללות ובכלל התחרפנו יחד-שמנו פתקים עם סיסמאות ג'מוסים("ג'מוסים זה הכי,אחי","החיפזון מהג'מוס","להיות ג'מוס זה מחייב"...) על החפצים של עובדי האגף ושתבינו שמדובר באנשים מבוגרים ורציניים(שנאלצו להסתכל עלינו קצת עקום וקצת בצחוק ובהבנה ולבקש מאיתנו בחביבות ללכת הביתה מוקדם יותר אחרי שגם ככה סיימתי מרוב אנרגיות את כול העבודה תוך פחות מחצי שעה וכול היום השתגעתי משעמום)ואז הגעתי לכפר וכמויות האנרגיות שלי רק התעצמו ולא הפסקתי ללכת ממקום למקום,דקה אחת לא ישבתי על התחת,הלכתי בצחוק קרב אגרוף עם אחד החברים שחיים שם(הבנאדם בקושי זז כחלק מהבעיה המולדת),אחד העובדים החדשים יחסית שרק לאחרונה יצא לי להכיר המליץ לי בקריצה לחבר את עצמי מהר לאיזה שני כדורי ריטאלין ונחמד ואחר כך בכלל היו קטעים עם שנינו בגלל הטאקט המופלא שלי וזה המשיך דיי דומה גם ביום שני ושלשום(מה שדיי דפק לי את שיעורי הנהיגה,קוצים בתחת יוצרים הפרעת קשב וריכוז בכביש בצורה חמורה מאוד וזה שאני חסרת קורדינציה בטח לא מוסיף...),בקיצור המון אנרגיות ומצב רוח מרומם בלי שום סיבה מובנת,ברגע שקראתי את הפרק של מיליהו באתי להגיב על הבדיחה הזאת ואז ראיתי בהמשך שמיליהו מסביר את זה למאיה ולא יכולתי להתאפק מלהגיב בהרחבה את כול תולדות חיי בימים האחרונים... תיכף אני אגיב לשאר השרשורים כאן,ממש נהניתי מהדברים הרציניים(השרשור תמונות+תקציר פרק ראשון של העונה החמישית,ממש כול הכבוד על ההשקעה
) וגם משרשורים שטותיים כמו שרשור האחד באפריל שלא יצא לי לקרוא עד עכשיו וכמובן גם מיזה שיובל,יאנה וולף צצו התגעגעתי
...
 

קורורו

New member
ו-לנשום, סטטה! ../images/Emo6.gif

נו, זה ידוע שאני קשת קליטה לפעמים
שמחה שאת במצב רוח כזה, הרבה זמן שלא היית ככה על ספידים D:
 
אני שמח שלפחות את מישהו זה הצחיק...

מאיה כבר הלחיצה אותי וגרמה לי לחשוב שזו בדיחה גרועה ולא מצחיקה. לא יפה, מאיה
ותודה ^^
 
אני יודע שקראת הכל. ועכשיו אני רוצה

לפרסם את ה"סרט" הראשון, אם רק ליסטה תעזור לי ותכניס הכל למאמרים
 

קורורו

New member
*לפני הקריאה*

התחלתי לקרוא, וארקדימון פשוט כל הזמן הקפיץ לי לראש ארקדי גאידמק XD קצת קשה להתרכז עם זה XDDDD *חוזרת לפרק*
 
למעלה