זו מן שעה כזו

[קצת טיפשי]

זו מן שעה כזו

שכמה שנים שייכת לך ואת הרי לא מאמינה ולא תאמיני ובדל חיוך ציני שלך וגם שלי עכשיו? כן עכשיו אולי זה קצת טיפשי זה אני

 

[אלה_ה]

לכל איש יש שם..

ואותי מסקרן למה בחרת בשם כזה? כי השם נוגד את ההודעות. לא טפשי בכלל להביע רגשות..

 

[קצת טיפשי]

היא לא תקרא, היא לא תדע

נראה לי ש"נטפלת" לנקודה הכי פחות רלוונטית, חבל

 

[אלה_ה]

קצת טפשי

סליחה על ההיטפלות

אבל ממה שאני רואה מסביב, בחירת השם בד"כ אינה מקרית. וכמו שכתבתי-סתם סקרנות. אינך חייב להשיב אם לא נוח לך.

 

[המוסקיטר האחרון]

היא לא תקרא, זו היא שהפסידה...

היא הפסידה לא בגלל שלא תקרא, ולא תדע היא הפסידה כי היא לא ראתה מה יש לה בידיים

 

[קצת טיפשי]

מפסיד רק מי שיודע

ולא היא לא הפסידה היא נחלצה בעזרתי מהלהבות

 

[ברונטית]

זה טוב או רע

בשבילך? אתה שלם עם זה? אתה מצטער שכך הוא? אתה מבכה אותה או את עצמך? שעה אחת המקפלת בתוכה הרבה שנים.... זה חזק. ולמה היא לא תאמין? פגעת כל כך עמוק???

 

[קצת טיפשי]

שעת הציפורים

השעה שבה פינו החלומות את מקומן למציאות והמחשבה שהיא יותר מכל חלום היה יותר טוב מלישון זה פצע מדמם לא בוכה מבין כואב וכן עמוק

 

[*צופיה*]

שש

היתה פעם (גם זו שאחרי המלחמה…) שעה עם ניחוח מצפה מבטיח מחוייך מתפעם ועדיין (גם זו שאחרי המהלומה…) היא נוגעת בשחר. כשמפרידים תאומים סיאמיים אחר מת, אמרת. אבל זה - יותר כמו כאבי פנטום, אני חושבת. מפושטים עמוקים תכופים אם לא תמידיים, אפילו אבל – איתם יש תקווה.

 

[קצת טיפשי]

שש שעה קשה

וחמש עוד יותר וארבע שבעתיים למי שלא עוצם עיניים וגם כאבי פנטום זה כאבים למי שאת ידו קטע במו ידו הכאבים קבועים ולא מרפים הם רק הולכים ומתחזקים וזה לא קשור כי זה אסור אליה זה אני