זו רק אני או ש..

[שפִירית]

זו רק אני או ש..

יש מין קטע כזה לנקות ממש טוב את המקום שעוזבים? השבוע התחלתי לארוז את החדר בבית אצל ההורים ולפני שעשיתי זאת החלטתי לצחצח את החדר ולזרוק הרבה דברים ישנים ובגדים שאני לא ממש לובשת. האמת שהרבה זמן החדר הזה לא היה כזה נקי. אני גאה בעצמי עד כדי כך שיותר עצוב לי עכשיו לעזוב אותו..

 

[wranger]

יש קטע כזה?

יא, לא חשבתי על זה בכלל. אני לא זוכר מתי עשיתי ספונג'ה בפעם האחרונה בחדר שלי בבית של ההורים. טוב, זה בטח יהיה קל יותר אחרי שהחדר יהיה קצת יותר ריק.

 

[חצישלישרבע]

אף פעם לא היה לי כזה קטע

אצלי זה יותר כשגרים במקום, ויום אחד נתפסים למצב רוח של שינוי ומחליטים לאוורר דברים, לסדר, למיין, להוציא מה שלא חשוב. אבל מבחינתי זה הכל קשור לשיפור איכות המגורים שלי, ואם אני עוזבת מקום - אז זה כבר לא ממש רלוונטי.

 

[שפִירית]

אז כנראה זו רק אני

הצורך להרגיש שהשארת אחריך מקום נקי. אולי זה מוסיף קצת לעזיבה בלב שלם. משהו פסיכולוגי, כנראה רק אני סובלת ממנו.

 

[m L m]

אני לא מכירה קטע כזה ../images/Emo3.gif

רק לפני חודש סיימתי לסדר את החדר אצל ההורים שלי... וזה גם אחרי תחנונים רבים של אמאשלי

 

[rita25]

זו לא רק את..

גם לי היה קטע כזה רק בשבוע שעבר. עברנו דירה (באותו בניין רק כמה קומות מעלה) והיינו צריכים להשאיר דירה נקייה. אני חושבת שזו הפעם הראשונה בכל התקופה שגרנו בדירה הישנה (שנה סה"כ) שניקיתי את המקרר, התנור והארונות בצורה כ"כ יסודית. בהחלט הרגשתי שחבל לי לעזוב! אבל הדירה שאנחנו גרים בה עכשיו.. אחחח.. מ ה מ מ ת !

 

[לקשמי]

אני מנקה את הדירה בסה"כ פעמיים:

פעם אחת כשאני נכנסת לגור בה ופעם שניה כשאני עוזבת אותה.