שלום ענת
ענת ערב טוב. את מוזמנות לעיין במוצאן של כל השיטות שקושרות בין תרגול הצלבה (בין היתר) להתפתחות קוגניטיבית, והנה כמה דוגמאות (לא כולל שיטת ורדי, בה אני עוסקת): 1) ד"ר משה פלדנקרייז (שיטת פלדנקרייז) מדבר רבות בספריו על השפעת התנועה המוטורית על תפקודי מוח. למעשה, הוא הגדיר עצמו לא פעם כמי שמתרגל את המוח באמצעות הגוף. בספרו 'מקרה נורה' הוא מסביר את העבודה בשמיניות (הצלבה) על גבה של מטופלת, לצורך השבת יכולות קוגניטיביות שאבדו לה. אפשר להסתכל בביבליוגרפיה של ספריו, רבים מהספרים ומהאנשים בהם נעזר בבנית שיטתו הנם מתחום הנוירופיזיולוגיה. התהליך מתואר בספריו השונים, וכמי שלמדה פלדנקרייז, אני בטוחה שתוכלי למצוא על מה אנשים גדולים וחכמים ממני חשבו, כאשר הגו את השמיניות... 2) שיטת אלבאום (מיותר לפרט, ישנו המון חומר באינטרנט על השימוש שלהם בתרגילי הצלבה לשיפור יכולות קוגניטיביות). 3) שיטת רמי כץ ( כנ"ל ). 4) שיטת BrainGym גם היא מסתמכת על תרגילי מוח, בניהם מערכת ההצלבה, לצורך קידום ושיפור כישורים קוגניטיביים. הנה הפניות לכמה מחקרים שלהם: • השפעת תרגילי מוח על כל המיומנויות השפתיות שנבחנו Pilot Study: First Grade Students Improve Their Writing Skills (BrainGym® Journal, Volume XVIII, March 2004) • השפעת תרגילי מוח על רמת קריאה Brain Gym Reading Pilot Project at the Saticoy Elementary school Ventura, California, School year 1998-99. Cecillia K. Freeman, M.Ed. And Joyce B. sherwood, M.A. • תוך חצי שנה ירידה בבעיות משמעת חמורות בכיתה מ- 19% ל- 0% בחודש Cheryl Carpenter (educational consultant with the Region VIII Service Center in Mt. Pleasant, Texas & Brain Gym Instructor, BrainGym® Journal, volume XIX, Nov. 2005 5) שיטת "מוח אחד" גם היא נשענת על תרגילי הצלבה כדרך טיפול בלקויות קשב ולמידה, הנה מספר תרגילים מעניינים לדוגמה: * שרבוט בשתי ידיים (מסייע לאיזון בין האונות ומשפר ריכוז ומיקוד) יש לאחוז שני עטים (אחד בימין ואחד בשמאל) ולשרבט באופן חופשי בשתי הידיים בו זמנית. *תרגילי הצלבה בהליכה (לעבודה מאוזנת והרמונית של האונות): תרגיל בחמישה שלבים: שלב ראשון בהצלבה, שלב שני- בהקבלה, שלב שלישי-שוב הצלבה, שלב רביעי- הקבלה וסיום- בהצלבה. שימו לב להוראות: 1. כף יד ימין טופחת קלות על ירך שמאל (כשהרגל מתרוממת מעט מעלה, כמו בפעילות אירובית קלה), כף יד שמאל טופחת קלות על ירך ימין. יש לחזור על כך 7 פעמים. 2. כף יד ימין טופחת קלות על ירך ימין, כף יד שמאל טופחת קלות על ירך שמאל יש לחזור על כך 7 פעמים. 3. לחזור על סעיף 1. 4. לחזור על סעיף 2. 5. לחזור על סעיף 1. * אפשרות נוספת: ציור עיגולים בו זמנית בשתי הידיים. יש לחזור ללא הפסקה * אינסוף (לשיפור מעבר קו אמצע במוח, מעבר מאונה לאונה) באחיזה קדמית-אחורית (ראה סעיף 3) ובעיניים עצומות, יש לעקוב עם העיניים אחרי ציור 'אינסוף' (8 שוכב) דמיוני. אפשרות נוספת: לצייר אינסוף (8 שוכב) על דף. תחילה ביד ימין, לאחר מכן ביד שמאל ולבסוף- שתי הידיים אוחזות בו זמנית באותה העט ומציירות 8 שוכב. בכל ציור יש לחזור על הפעולה שוב ושוב, ללא הרמת העט מן הדף מספר פעמים כשהעיניים עוקבות אחרי תנועת היד. 6) שיטת OCO של ד"ר מרק ורטהיים מסתמכת על טיפול קואורדינטיבי (כולל מערכת הצלבה, ווסטיבולרית, תפיסה מרחבית וכו') "ד"ר מרק ורטהיים, שפיתח שיטה לטיפול בילדים עם בעיות קואורדינציה, אומר כי הקואורדינציה בתנועה על כל מרכיביה מעוררת תהליכים התפתחותיים...קיים קשר ססטיסטי בין קשיים קואורדינטיביים לבין קושי בלמידה ובקשב, שכן יש לזכור כי גם לדעת להתנועע במרחב הוא סוג של למידה...ד"ר ורטהיים פיתח וגיבש שיטה הנקראת oco , המבוססת על ידע בנוירופיזיולוגיה ובמדעי האימון...האם רמת קואורדינציה נמוכה של פעוטות עלולה להשליך על בעיות התנהגותיות? אכן, יש קשר ובמקרים רבים בעיית קואורדינציה גם משליכה על ליקויי התנהגות של פעוטות. לעתים נראה ילדים הסובלים מרמת קואורדנציה נמוכה שסובלים בו זמנית מתחושה של חוסר ודאות, חשש, פחד, דאגה, חוסר ביטחון ועוד. תחושה זו חוזרת על עצמה במיוחד במצבים חדשים, כשילדים אלו ניצבים במקום חדש וזר. הפער ההולך וגדל בין יכולת הביצוע הנדרשת מהם לבין יכולתם בפועל מביא לתסכול וללעג מהסביבה, מה שגורם להם לאבד ביטחון ואף להפסיק לנסות. אם הפעוט ממשיך לגדול ללא טיפול נכון, הדימוי העצמי שלו ירוד, התקשורת החברתית נפגעת ולעתים הוא יביע את זעמו ותסכולו הפנימי בדרך אלימה". 7) מספר ציטוטים של ד"ר בועז רפפורט, רופא ילדים התפתחותי, מנהל מרפאת "קשב" בחיפה, מרפאה רב תחומית לקשיי קשב ולמידה: "דילוג על שלבי התפתחות יכול להיות מדד מנבא לבעיה קואורדינטיבית. למשל, כשזוחלים על הטוסיק במקום ללכת על ארבע...ילדים מסורבלים קואורדינטיבית, חווים לעתים קושי חברתי. הם מתקשים במשחקים הדדיים עם ילדים אחרים, וככל שהם גדלים מסורבלות זו מפריעה להם בדימוי העצמי ובתקשורת הבינאישית שלהם..." ענת, אם השאלה נובעת באמת ממקום של סקרנות טהורה... יש המון חומר באינטרנט על הנושא. אם זה לא מספק, אפשר לפנות לסיפריות של האוניברסיטאות או לספרות פנימית של השיטות השונות. מקורות נוספים שתוכלי לבדוק בהם: הנפורד ק' ( 1995), חכמה בתנועה. על הקשר שבין תנועה וחשיבה. פרומיסילו ש' ( 2000 ), חיבור בין המוח לגוף - הדרך הקינסיולוגית להתמודדות עם קשיים. נ. נאבל ( 1999 ), פעילות תנועתית מכוונת ...להתפתחות מוטורית. מ. פרוסטיג ( 1994 ), נוע, גדל למד.הוצאה לאור של מרכז "שמע" כשלמדתי את שיטת ורדי, הדברים התקשרו לי מיד עם המידע הרב שרכשתי לפני כ-15 שנה בלימודי פלדנקרייז, על הקשר בין התנועה המוטורית לתהליכי חשיבה, רגש והתנהגות. אני רוצה להאמין שגם את יודעת על הקשר הזה. אני יכולה לומר לך עוד, שהיום, עם הנסיון בעבודה עם לקויות קשב, ריכוז ולמידה, יש בי פחות להט להוכחה מחקרית, משהיה לי בתחילת הדרך. התוצאות בשטח מרגיעות, מעודדות ודוחפות לכוון הזה. ובעיני, המטופלים בשיטה הם ההוכחה הטובה ביותר לקשר בין מערכת ההצלבה ותפיסה קוגניטיבית, על פני שבעת הסעיפים שמניתי לך כאן. שיהיה שבוע טוב, ענבל
