מינור מלודי
קצת קשה להסביר את זה ככה בקצרה, אבל אנסה. ביצירות במינור, משתמשים בטון מוביל אל המדרגה הראשונה (אז אם הדוגמה שלנו היא לה מינור, תראה שברוב המקרים מופיע סול דיאז ולא סול בקאר), ואם אתה יודע טיפה הרמוניה, אתה בטח יודע ש-I-V-I בלה מינור יהיה לה מינור-מי מז'ור (עם סול דיאז)-לה מינור. אם תנגן את אותו מהלך עם סול בקאר, זה ישמע מודאלי וחסר כיווניות. עכשיו, בין הטון המוביל (סול דיאז) למדרגה השישית של הסולם (במקרה שלנו -- פה) נוצרת סקונדה מוגדלת (שהיא גדולה בחצי טון מסקונדה גדולה), ולה יש צליל מאוד לא מערבי. נסה לנגן מי-פה-סול דיאז-לה ומיד תבחין בצליל היהודי/ערבי שיש לזה. כדי לפתור את "הבעיה" הזאת, כשעולים במדרגות 5-6-7-8 (במקרה שלנו מי-פה-סול-לה) מגביהים גם את המדרגה השישית (ואז נקבל פה דיאז). נסה אם כן לנגן את סולם לה מינור, אבל עם פה דיאז וסול דיאז -- זה מה שנקרא מינור מלודי, ובכל מקום (כמעט) ילמדו אותך שזה רק בעלייה, ושכשיורדים אז יורדים בטבעי (כלומר עם סול ופה בקאר), אבל הפעם באך מוכיח לנו אחרת.
אני מקווה שההסבר היה מספיק ברור, ואם לא אתה יכול לקרוא קצת גם ב
וויקיפדיה.