זיהום רעש

[ש מים]

זיהום רעש

לא אחת העליתי כאן את הנושא, ולאחר שנים של התעלמות וחוסר התייחסות, אולי אפשר לקוות שמוסדות המדינה מתחילים להתעורר. השאלה היא כמובן מה יקרה כשהסדרת המפגעים יחייבו השקעה כלכלית (שיקוע כבישים, אספלט שקט, חומות-רעש וכד').

1. "חוק המואזין" אושר בחקיקה.
2. "זיהום רעש - הרוצח הלא שקט".

 

[Bus Nerd]

גם צפירת השבת בבני ברק היא זיהום רעש

מקווה שמישהו ישתמש ב"חוק המואזין" נגד הצפירה הזו. ועל הדרך גם על ההילולות שכוללות חסימת רחובות כשמכניסים ספר תורה לבית כנסת (אפילו בשכונות חילוניות) ועל מכוניות של נחמנים עם רמקולים שמנגנים שירים דתיים בקולי קולות.

 

[ש מים]

נכון

אגב, אני לא מכיר לעומקו את החוק, אבל לדעתי איסור גורף הינו טעות ודבר רע. יש לאכוף חוקי רעש ברורים, עפ"י עוצמת דיציבלים (ורדיוס-הפרעה, כפי שיש למשל סביב בארות מים, תחנות דלק ועוד).

 

[דן רוזנצביג]

קיים חוק נגד הרעש - מדוע חייבים להכניס למשהו "אצבע לעין"

החוק קובע את השעות בהן קיים איסור מוחלט של השמעת רעש
כמו גם את עוצמת הרעש ( בדציבלים ) המירבית המותרת בשעות המותרות
שיפעילו חוק זה דיינו !!!

 

[ש מים]

שאלה טובה...

כפי שניתן לראות בקישור המצורף, יש מספר חוקים בנושא מניעת רעש. לא קראתי את החוק החדש וגם לא קראתי לעומקם את כל החוקים הקיימים, אז אני מניח שהם לא מכסים את סוגי הרעשים שהחוק החדש מנסה להפחית.

 

[משה12333]

בפ"ת, תושב תבע את העירייה בגלל משאית פינוי אשפה שפינתה את

הפחים של הבניין שלו בלילה במוצאי שבתות ובמוצאי חגים וגרמה לו לרעש.

העירייה הסבירה שלא היתה לה ברירה אחרת בשל כמויות אשפה עצומות בעיר בתקופת חגי תשרי וכי באותה תקופה היא הפעילה משאיות פינוי אשפה סביב השעון ביום ובלילה כדי לשמור על ניקיון העיר ועל בריאות תושביה.

בית המשפט לתביעות קטנות בפ"ת פסק שהעירייה תפצה אותו על מטרד הרעש הזה בסכום של 3,500 שקלים.

 

[shershku]

מה עם "זיהום" חום?

לא יודע האם אפשר להגדיר את הבעיה כזיהום.
אבל יש פה בעיה. בעיה שבה הרשויות, והמתכננים, לא דואגים למספיק צל בכל מקום אפשרי.

 

[ש מים]

אין מושג כזה

התופעה נקרא "אי-חום עירוני" (או "בועת החום העירונית") וגורמי התכנון בהחלט מודעים לנושא ובעשור וחצי האחרון או שני העשורים האחרונים החלו יותר ויותר להתייחס לנושא. הטיפול וההתייחסות באים לידי ביטוי בדרישה לנטיעות, להצללות ולמה שנקרא "בניה ירוקה".

 

[Bus Nerd]

הבעיה שכשנוטעים עצים חדשים הם קטנים ולא גדלים

יש בעיה של צפיפות תשתיות מתחת למדרכות: מים, חשמל, גז, תקשורת, ביוב וכו'. כל הבטון הזה והצינורות לא משאירים הרבה מקום לעצים לצמוח. צריך לזכור שבניגוד ל־misconception הקלאסי, שורשים של עצים גדלים בעיקר לרוחב ולא לעומק. כך קורה שעצים שנשתלו גם לפני שנים נשארים צנומים, קטנים, ולא אפקטיביים.
&nbsp
העיריות גם בוחרות בעצים מזנים ש"גדלים לאט" ו"לא מלכלכים הרבה" כדי לחסוך בעלויות, והרבה יותר מדי דקלים שהם עץ שלא עושה צל בכלל ולכן לא מועיל לאף אחד.
&nbsp
והכי עצוב זה כשמשפצים רחוב, כורתים את העצים הותיקים, ובמקומם שותלים חדשים וצנומים שלא יגדלו.
&nbsp
והכי מגוכך כמובן זה כשבונים חניון תת קרקעי, ואז נשארת כיכר מעליו (כמו בקצה של שדרות רוטשילד) ונוטעים שם עצים בגומות כדי שכביכול יעשו צל על הכיכר, אבל הם לא גדלים כי כל מה שיש מתחתם זה בטון של חניון, ואז אין שום צל.

 

[amit1270]

לבעיית הדקלים כבר נמצא פתרון...

 

[דן רוזנצביג]

הטיפול ב"אי החום" חייב להתחיל בתכנון הישוב

התייחסות לגיאומורפולוגיה, לכווני ושכיחות הרוחות, מפנים ומכאן לכוון הרחובות, תנוחת הבתים, צפיפות, חלוקת השטחים הפתוחים, חומרי הבניה וכו' וכמובן על פי עקרונות ה"בניה הירוקה".
כמו כן לדרכי התנועה, להסדרי התנועה וחסימת הכניסה למרכזי השטחים המבונים.
הגינון העירוני ובחירת סוגי העצים ( בעיקר אלו הנותנים צל ) מהווה רובד נוסף אבל תועלתו מועטה במצב הבניה במרכזי הערים כיום. זאת מאחר וקרינת שמש ישירה איננה הדומיננטית ביצירת החום.

 

[ש מים]

ברור, אבל...

חלק גדול מהדברים (הנכונים) שכתבת בלתי ניתן ליישום בישוב קיים. האתגר הוא ההתמודדות (ושיפור) מצב נתון וקיים...

 

[דן רוזנצביג]

שיבצעו את מה שניתן לבצע

שלא ימשיכו בפיתוח החדש ו/או המתחדש לפעול בשיטה הקלוקלת.

 

[ש מים]

אינשאללה!

(בשביל זה אנחנו פה. להיות "כלב השמירה של התכנון הנכון"...)