אני מודה שלא קראתי במקום אחר
אכן. התוקף של החיסון הוא בעייתי, בין יתר הבעיות שיש בו.
כניסה להריון, במיוחד לא מתוכנן, זו באמת לא תכנית כבקשתך. אני מסכימה איתך לחלוטין.
עם זאת - אם כבר מנסים לקרוא למשהו תכנון בריאות הציבור - לא היה מזיק לפחות לציין את העובדה.
מרבית הנשים כן יודעות שהן מעוניינות להיכנס להריון.
הן יודעות להפסיק לקחת גלולות לקראת המאורע, וראוי שידעו שלא יזיק לעשות בדיקות דם כלליות, לראות מה מצב מערכת החיסון, מה מצב הברזל וה-B12, מה מצב החיסוניות לאדמת ול-CMV - ויקדימו לחזק את מה שצריך, ולהתחסן למה שצריך לפני.
זה יכול לחסוך - מנקודת מבט של בריאות הציבור, בריאות האשה ובריאות היילוד הרבה קשיים, צער ועגמת נפש.
אני שמה רגע בצד את הדיון על המאמר מוולפסון, וגם את המאמר שמור העלה, זה משהו די פשוט ובסיסי שכל רופא משפחה (או רופא נשים) יכול לתת עליו את הדעת.
הפציינטית שלך מספרת לך בשמחה שהיא עומדת להינשא, קח לך עוד דקה לעיין בתיק הרפואי שלה - כדי להיזכר קלות האם יש אצלה משהו יוצא דופן, דלקות חוזרות, מחסור קבוע או עודף קבוע בבדיקות המעבדה (זה הרי עולה במרוכז מובלט באדום), ותוציא לה הפניה לבדיקות מעבדה. שתעשה אותן בזמנה החופשי, או כשתרצה להיכנס להריון. ככה לפחות היא תדע שמומלץ לה.
אותו הדבר גם כשמתייעצים עם רופא נשים על אמצעי מניעה.
המושג הזה
בריאות הציבור (או רפואה מונעת) הוא מושג שבהחלט אפשר לפתח, לחזק ולבסס. זה לא עולה לקופה או לציבור הרבה יותר כסף. אלו פשוט מושגים והרגלי עבודה שבכלל לא הופנמו, לא אצל הציבור ולא אצל הרופאים.
וזה עומד עוד לפני מחלוקות על חיסון כזה או אחר.
לא מספיק הדיקלומים הריקים על חיסון כאלמנט מרכזי ב-בריאות הציבור.
זה לא יעבוד לעולם אם לא תתבסס גישה רצינית וראייה לטווח ארוך של המהות "בריאות הציבור".
