זיו פנים הוא ביטוי מליצי. אני מניח שמשתמשים בו בהקשרים דתיים: זכיתי לראות בזיו פניו של הרב, של המקובל וכו'.
הכוונה היא לאור הבוקע מפני אדם כביטוי לגדולה, לקרבה לידע עמוק וכו'.
בעברית חילונית יומיומית זהו ביטוי הנגזר מכך באופן עוקצני. "במה זכינו לחזות בזיו פניך?" נאמר, למשל, לסטודנט שממעט לבוא לשיעורים, או למישהו שמתחמק בדרך כלל מפגישות צוות, או מפגישות קבוצה מסוימת (קבוצת כדורסל חובבני, או חוג ציור, למשל).
במקרים מסוימים זה עלול להיתפש כביטוי חריף (סטודנט בכיתה), או כהערה סח'בקית מחויכת וחברית (קבוצת חובבים).
טל"ח
