זיכרון ממרוקו

שרונהה

New member
זיכרון ממרוקו../images/Emo66.gif

בחיי שלא יודעת למה ואיך... כך סתם פתאום, "נפל לי העפרון" ועלה לי זיכרון.... ולא סתם זיכרון, אלא זיכרון ממרוקו.... ואל תשכחו שהייתי ילדה קטנה. עליתי לארץ בגיל 4 אחרי שהייה של כמעט שנה בצרפת..... אז במה נזכרתי? נזכרתי ב"מוכר המים".... אני זוכרת במעומעם, גבר מבוגר שהיה לבוש בג'לביה ועל גבו נאד מים, הולך ברחוב וצועק: "הא לגרבה דלמה.. הא לגרבה דלמה... " וכל הנשים היו יוצאות וקונות ממנו מים...... אז מי אמא שרק היום קונים מים מינרלים? כבר אז, הוא היה כנראה מביא מים חיים מן המעיין ומוכר ברחובות.... אם למישהו יש זיכרון חי יותר ממה שעלה במוחי עכשיו, אשמח מאוד לשמוע על כך ולוודא שזה לא משהו הזוי שלי, אלא באמת דבר שקרה במרוקו של אז.... ובכלל, בזאת אני פותחת את שירשור "זכרונותי ממרוקו". כל מי שזוכר משהו, או שמע זיכרון כזה מהוריו, אחיו, דודיו... מוזמן לרשום לנו מזכרונות אלו. ערב טוב פורום
 
כינו אותו: אל-גראב../images/Emo13.gif

היה מסתובב ברחובות העיר ובעיקר בשווקים, וקורא: "אל-מא, אל-מא, אל-מא חלוא די-באבא רבי". היו ניגשים אליו ושותים מתוך אותה כוס ששתו בה עשרות אנשים מים מתוקים ונותנים לו....1 סנטים (לא יודעת כמה...). יוהוו שרונה, איך נזכרת בו??!!
 

אלמרה

New member
ישנן תמונות שלא ניתן לשכוח...

אפילו אני שראיתי אותם רק בבגרותי התפעלתי כי נזכרתי שבסיפורים אודות אל-גראב תמיד לא הבנתי איך מאותה כוס שותים כולם... אבל התביישתי לשאול...
 

שרונהה

New member
אמרוקאי אני רואה בתמונה שהבאת

שתי כוסות
הם באמת עד היום קיימים? מוכרי המים?
 

אלמרה

New member
מריומה? אני אמור להכיר?

לא! תראי זה יהיה פה בזיון קולוסאלי אם את עושה לי פה חידונים ואני לא מצליח להיות הכי טוב... ככה תעשי לי בושות? Y.. Y..Y אני מודה בוש ונכלם איני מזהה אף אחד בתמונה אבל לי הם נראים משום מה... פאסיין? אני טועה?
 
מצאתי תמונות באינטרנט וביניהן תמונה

של המשפחה הזאת שחייה באשדוד, האיש אם הבנתי נכון היה עושק בהכנת עוגות לחתונות.. הם לט מפאס ואנחנו לא מכירים אבל אולי משהו בפורום יזהה אותם?
 

שרונהה

New member
איזה יופי ברוריה אחותי../images/Emo99.gif

את לא מתארת לך כמה אני שמחה לראות שזה לא דמיון הזוי שלי ושאני באמת זוכרת משו אמיתי. זה זכרון מגיל 3 כנראה וזה מדהים לגלות שאכן היה מוכר מים כזה. אני ממש זוכרת שהוא צעק "הא לגרבה דלמה"... התמונה הנפלאה שהבאת ממש ממש מחיה את מה שנדלק פתאום כזכרון במוחי. תודה לך
 
ומי זוכר ומיודע מהם במברה??!!

אלה היו אפריקאיים שחורים שהיו מגיעים לעיר הגדולה, עם מיטב לבושם הססגוני, כובע עם פונפון ארוך, דרבוקות ומצלתיים ובעבור קוביות סוכר או סנטים אחד, היו מוכנים לתת הופעה דקות ארוכות: היו מסובבים את הפונפון שעל ראשם, מקשקשים בשפתם בקול רם, רוקדים ומרעישים בכלים שהיו ברשותם. חחחחחח לא אשכח איך מבעד החלון של הבית, היינו קוראים להם, היינו מתמוגגים מצחוק, נותנים להם קוביות סוכר והם היו מתחילים בשירה ובמחול. היה מצחיק ביותר. היום בדיעבד, מסכנים היו.
 

wan

New member
חחח ברוריה הרגת אותי עכשו../images/Emo6.gif

במברה...אני מכירה את המילה הזו מאמא שלי . במיוחד בהקשר של שפתיים. ובדרך כלל לתאר שפתיים עבות מאד.. כשילד ביקש משהו ולא קיבל..גלגל את שפתיו כך שהשפה התחתונה בלטה..מה שעשה את מראה השתפיים עבות ובשרניות יותר.... ואז אמא אמרה" אש' דוק שווארב די במברה" כלומר בעברית צ'ח'חה...=מה זה השפתיים האלה של במברה ... וחוץ מזה שנהגה לומר שמהשפתיים של במברה אפשר להכין סיר של צלי לשבת.... לגבי הגראב- מוכר המים- גם אותו אני מכירה כמובן רק מהסיפורים של הוריי...לנו היה קשה אז להבין איך ולמה צריכים לקנות מים..כשיש מים זורמים בברז. וגם על זה יש פתגמים לרוב שאיני זוכרת ממש. אבל גם השוו ילד מרושל.."לגראב דאל מה".... סבא שלי מצד אמא ..ז"ל עד יומו האחרון סרב לשתות מים מהמקרר למשל. ונהג למלא מים בכד חרס- לעטוף בשק יוטה. ולטמון בחצר הבית.. הם גרו בצפון הקריר..ובחצר היה עץ חרוב ענק..ותמיד מתחת, היה קריר ונעים,מה עוד שברז המים היה שם..וטפטף הרטיב את האדמה.. כך היו לו מים צוננים בדיוק כמו שרצה.בטמפרטורה הנכונה.. וזה זכור עד היום. עץ החרוב עדיין שם..אבל הוא די קטן לעומת מה שהוא נראה לי כילדה קטנה.
 
יוווו הזכרת לי נשכחות וואן

"אש' דוק שווארב די במברה" - גם אנחנו היינו אומרים את זה.
את רואה אחותי, שאני "מש'לכם". אותן האימרות ואותם הסיפורים.
 
למעלה