זיכרון

זיכרון

אני חושב שאני חוזר לימים שאהבתי אותך בילדותי בגן הילדים משחקים יחדיו במחבואים עכשיו אין משחקים נותרה רק מציאות לחיות להתבגר להזדקן למות להיות כמו בובה תלויה על חוט להיות כמו זיכרון בלב חרוט אני זוכר את הזמנים שלא פחדתי לטפס על עצים ואיך יחדיו רצנו יד ביד על החוף יחפים בכל יום גשום אני יושב בוכה חיי אינם חיים לצאת אני רוצה לא כמו עלה שנעלם בלי שוב לא כמו זיכרון עצוב, כאוב ועוד יבוא היום ואהיה חופשי כבר לא זיכרון אלא ממשי לא עוד נצור בתוך ליבך עיצרני אם תוכלי אני הולך לא עוד נצור בתוך ליבך עיצרני אם תוכלי אני הולך
 
למעלה