זילות הסליחה.

survivorrr

New member
זילות הסליחה.

קראתי כאן כמה מכתבים שמצאתי ביניהם מכנה משותף. כשילד עושה 'דברים אשר לא יעשו' הוא נדרש להגיד "סליחה". אני בכוונה לא אומר 'לבקש סליחה' אלא 'להגיד סליחה'. האמת היא שהילד רק אומר 'סליחה' בלי שהוא בכלל מתכוון לזה באמת. זה רק כדי שאנחנו נשמע וכך הוא יסתום לנו את הפה. זה הפך להיות כמו מקש DEL (או QUIT או ESC) במחשב. מקישים - והופ... הכל נמחק ונשכח. ככה הילד מתרגל לעשות דברים אסורים, להשמיע את הסיסמה 'סליחה' ולהמשיך הלאה. השמעת הסיסמה הרבה פעמים רק כדי להשיג משהו או להתחמק מעונש זו זילות של הסליחה. כמעט אמרתי הורדתה לזנות. וכרגיל - צר עולמי כעולם נמלה ורק ממנו אני יכול להמחיש. מעולם (לפחות לא לפי מה שזכור לי) לא הכרחתי ילד/ה שלי להשמיע את הסיסמה הזו. המקרים היחידים שהיה אקט קרוב לזה הוא כאשר פגעתי במישהו לא בכוונה או ללא ידיעה - אני הייתי מתנצל לפניהם ומבקש את סליחתם. ככה הם למדו. מקרה אחר הוא שהם עשו דבר לא נכון ומישהו נפגע, הוסברו הדברים ואז נהגתי לומר שלדעתי הם צריכים ללכת ולהתנצל לפני הנפגע, לבקש את סליחתו ולקוות שהוא באמת יסלח - וזה לגמרי לא בטוח. כך הם למדו לעשות שימוש מושכל מתוך כוונה אמיתית. לומר 'סליחה' רק כדי להתחמק מסנקציה - לא אצלי. מגיל רך הם למדו שאדם חייב לשאת באחריות למעשיו (וגם לשאת במחיר אם יש צורך). את השימוש הראוי (לדעתי) בבקשת הסליחה הם למדו בהעתקה ממני כמו שילדים אמורים להעתיק התנהגויות של הורים.
 
למעלה