זכויות אסרטיביות

s h o o s h a

New member
זכויות אסרטיביות

זכויות אסרטיביות: תזכורת מאת: ד"ר מירה חניק מתי הייתה הפעם האחרונה בה חשת תחושה לא נעימה בגלל הערה, עקיצה, ביקורת או דרישה של אדם, ולא הבנת בדיוק מדוע חשת כך? מצב בו אנו פועלים בחיינו הפרטיים, בעבודה, בניהול, ביחסים בינאישיים בכל או ציבוריים, חשוב לזכור את זכויותינו האסרטיביות. אסרטיביות היא תורה, תפיסת עולם ודרך התנהגות וחשיבה הגורסת כי יש לי הזכות לפעול למען מטרותי, להיות מאושר\ת ולשמור על כבודי העצמי. הנה תזכורת קצרה לגבי הזכויות של כל אדם אסרטיבי, הפועלות באופן הדדי: אני עומדת על זכויותי, ובאותה העת מתירה לזולת לשמור על זכויותיו כלומר, באותה המידה. 1. הזכות לבקש את אשר אנחנו רוצים (בידיעה שלאדם השני יש הזכות לסרב). "רצונו של אדם כבודו". אין זכות לאף אחד לבטל את רצוני, לרמוז שאין הוא ראוי או אמיתי או לגיטימי. עם זאת, האחריות למילוי רצונותי היא עלי, ולא על הזולת. הזולת אינו "אשם" בכך שלא הישגתי את רצוני. 2. הזכות להביע כיאות דעות, רגשות ורצונות. הן שלי, וכן גם רצונותי, ציפיותי ודעותי על כל דבר. להביע "כראוי", דעותי משמעו לומר: "אני חושב\ת ש..". ברור כי זוהי דעתי בלבד, ולא אמת אבסולוטית. 3. הזכות להביע אמירות חסרות בסיס הגיוני, ואשר אותן אין אנו חייבים להצדיק (כגון: רעיונות אינטואיטיביים, "תחושות בטן"). לכל אחד יש מחשבות או רעיונות אודות דברים מסויימים, שאין הוא יכול להסבירם באופן "מדעי". אין זה מבטל את הלגיטימיות של מחשבותיו או רעיונותיו. לימדי להגיד: "יש לי תחושת בטן לגבי דבר זה. אינני חייבת להסביר. כך אני מרגישה". 4. הזכות לקבל החלטות עצמאיות ולהתמודד עם תוצאותיהן. לעיתים קורה שאת מחליטה בעצמך על משהו, שאינו עולה כראוי. אין לאף אחד הזכות להקניט אותך או לבטל את דעתך בגלל זאת. אם החלטת, עליך לשאת בתוצאות, גם אם אינן נוחות או נעימות. אבל זו עדיין החלטתך, וזכותך לקבל החלטות לפי ראות עינייך - כולל החלטות שגויות (לכל אחד מותר לטעות). 5. הזכות לבחור באם רצוננו להיות מעורבים בבעיותיו של מישהו אחר. אנשים לעיתים מצפים מאיתנו שנשתתף בבעיות שלהם, נקשיב להם וניתן עצות, או נתמוך בהם. לא תמיד ניתן באופן אובייקטיבי להיות שם עבור הזולת, ולא תמיד את רוצה לעשות זאת. לפעמים את עייפה, או טרודה בבעיות שלך, או אין לך סבלנות. זכותך לומר: "צר לי, אבל אין לי אפשרות עכשיו לשוחח איתך על כך. בואי נדבר ביום אחר.." 6. הזכות שלא לדעת נושא, ולא להבינו. לפעמים, בפגישה עם בעל מקצוע (רופא, פקיד בנק, מוסכניק), עולים דברים שלא ידועים לך, או קשה לך להבינם. אל תרשי לאף אחד לפגוע בערך העצמי שלך או ללחוץ עליך לעשות דברים שאינך מבינה, או שאין לך נטייה לעשותם. דרשי הסבר ברור, בלשון בני-אדם. אמרי: "לא ברור לי למה אתה אומר זאת. הסבר לי שוב, בבקשה, אבל הפעם, בעברית". תגובה הומוריסטית מקלי מאד במיקרים כאלה. דרשי שוב לשמוע את הדברים - עד שתביני אותם על בוריים - ולא, חפשי לך איש מקצוע אחר היודע להסביר. לעולם אל תסכימי לחתום על מסמך או לשלם כסף לפני שהנושא ברור לך לחלוטין. 7. הזכות לטעות. כולנו בני-אדם, ולכן כולנו טועים לפעמים. אם מישהו ינסה לשכנע אותך שהוא לא טועה לעולם - אל תאמיני לו. טעות אינה "באשמתך". אימרי: "מי שלא עושה - לא טועה"! קחי את הטעויות שלך בקלות, והחליטי שאת עושה כל טעות רק פעם אחת. בפעם הבאה - תעשי טעות חדשה. 8. הזכות להצליח. אין כל סיבה להרגיש "לא נעים" אם הצלחת במשהו. זוהי זכותך להצליח, ואל תיפלי למלכודות שכולנו נופלות בהן - להרגיש צורך לפצות את מישהו בגלל שאת הצלחת. ברגע שתצליחי במשהו - מיד אנשים יקנאו, יתרגזו, יבקרו או ינסו להפחית מהצלחתך. זוהי ההוכחה שאת אכן מצליחנית! 9. הזכות לשנות את דעתנו. גם אם את בדרך כלל עומדת על דעתך, לפעמים יש לך הזכות לשנות אותה. אז יגידו לך: "אבל מקודם אמרת..." אימרי: "זוהי זכותי לשנות את דעתי"! 10. הזכות לפרטיות. בחברה הדביקה והאינטימית שלנו, אנחנו שוכחים לפעמים את זכותנו לפרטיות. זה נחמד להתחלק עם אחרים ברכוש, בבגדים, בבדיחות, או בציוד משרדי. אבל, אל תסכימי להתחלק עם אחרים בדבר השייך לך, אם את מרגישה בתחושת הבטן שפלשו לפרטיותך. אם התחושה לא נעימה, עמדי על זכותך לפרטיות. 11. הזכות להיות לבד ולהיות עצמאי\ת. אז מה אם לפני כמה ימים אמרת למישהו שאת אוהבת להיות איתו כל הזמן? יש לך גם הזכות להיות לבד. לא חייבים להיות תלויים במישהו כדי להוכיח אהבה, חברות, ידידות, או נאמנות. אפשר לאהוב, ועדיין לרצות להיות עצמאית. 12. הזכות להשתנות ולהיות אסרטיביים. גם אם עד היום לא היית אסרטיבית, זוהי זכותך להשתנות. אולי יבוא מישהו ויגיד לך: "מה קרה לך? אתמול הסכמת ...!" מותר לך לומר: "החלטתי להיות אסרטיבית. מהיום והלאה, לא אסכים יותר ל... ואני מצפה שתגלה הבנה". מומלץ לקרוא עוד על יחסים אסרטיביים בסיפרה של גייל לינדנפילד, אסרטיביות, (בהוצאת אור-עם,1989 ).
 

אלמרה

New member
זוכר שבעבר הרחוק העבירו לנו סדנא

במקום העבודה ונושאה היה "אסרטיביות". היה לי חידוש מרענן אז ללמוד לנסח "אסרטיביות" שלא כפי שזה היה נשמע אז בלי להתעמק. תודה לך שושה על העלאת הנושא ורענון הזיכרון. היה לי חשוב אז להתחיל לנהוג ב"כללים" האסרטיביים אך משהוטמעו בי, הם הפכו חלק ממני ומתכונותי ומאז... מי זוכר מצב שונה. משום שכך, איני זוכר יותר מאומה מהסדנא פשוט הטמעתי והפנמתי והמשכתי הלאה. אני מוצא סיפוק רב בעובדה שאני מגלה תכונות אסרטיביות בבני ואפילו הצעיר שבהם וזו מתנה.
 

אלמרה

New member
ובאין הסכמות או חילוקי דעה אני מוחא

על השימוש בלשון נקבה והפניה אל נשים במאמר המכובד שלעצמו הנ"ל. מה? כאילו אין לגברים זכויות לאסרטיביות? רק לנשים? הגדילה (הקטינה למעשה) לעשות הכותבת בהתיחסה אל קהל מאזינותיה הנשים כאל עדר של "סתומות" ובפסקה החשובה אודות הזכות שלא לדעת נושא ולא להבינו הדוגמה הדוגמאטית היא איך לא: לפעמים, בפגישה עם בעל מקצוע (רופא, פקיד בנק, מוסכניק), עולים דברים שלא ידועים לך, או קשה לך להבינם. אל תרשי לאף אחד לפגוע בערך העצמי שלך או ללחוץ עליך לעשות דברים שאינך מבינה, או שאין לך נטייה לעשותם. כאילו שאתן תמיד לא מבינות בדברים טכניים (מוסך), אדמיניסטראטיביים (בנק) או רפואיים (רופא). ואני לתומי מכיר כמה רופאות מעולות, מנהלות בנקים וסניפים (ואחת יועצת השקעות אפילו טובה) ובכמה מ"מוסכי" המטוסים הכי קרביים של חיל האוויר ראיתי במו עיני נשים העוסקות בשיא הטכנולוגיה תחת גחונם של המטוסים הכי הכי בעולם... טוב אז את מנת הפמיניזם שלי להיום מיציתי, אני יכול לשוב למושב הנהג שברכבי ולצעוק ל"פוסטמה" שלפני: "מי נתן לך רשיון לנהוג מי? לכי למספרה או למטבח...."
 

s h o o s h a

New member
זכויות לכל

בטוחני כי הכותבת התכוונה לבני שני המינים (בדיוק כשם שכותבים מאמר או אחר בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד). לענין הזכות שלא לדעת- אינני חושבת שהכוונה היתה להדגיש את ה'טפשטות' של הנשים אלא פשוטו כמשמעו, את זכותן לא לדעת ו/או להבין הכל. אגב, הדוגמאות שניתנו בהחלט יכולים להתאים גם לגברים. לא כולם מבינים בנושאי מכונאות רכב, פיננסים ורפואה.(וכנראה שיש עוד מגוון רחב של תחומים שלא כולם יודעים ו/או מבינים בו). מכאן, שהזכות לא לדעת, כמו כל שאר הזכויות, נכונות, כאמור, גם לנשים וגם לגברים. וזו, רק דעתי בלבד.
 

bilbilonet12

New member
אני מסכימה עם מה שאמרת בכללי

למרות שאי אפשר להתכחש לזה שיש נושאים שגברים חזקים בהם יותר. אבל בכל אופן, אלמרה נשמה שלי מוחה זה עם "ה"
 

אלמרה

New member
כפרה - איך הייתי לומד בלעדייך...

כמה מזל שבאת להצילני ממות בעודי בור עם הארץ שלא מבחין בין מוחא (כפיים) למוחה (דמעה למשל או מחאה בעד ולעולם לא נגד...) באמת מכל מלמדי השכלתי וזו לא בושה לטעות, מה שיפה הוא הרצון (והיכולת) ללמוד מטעויות. תודה בילבילונת12.
 
למעלה