זכויות בעלי חיים השבוע

זכויות בעלי חיים השבוע../images/Emo88.gif

אנו שמחים להגיש לכם את גיליון מס´ 62. להרשמה עצמאית לשבועון, היכנסו לאתר שלנו. אם בכוונתך להחליף את כתובתך, אנא זכור/י לרשום את עצמך מחדש או להודיע לנו על שינוי הכתובת! אם אחד מן הגיליונות הקודמים לא הגיע אליך או הגיע באיחור (השבועון נשלח בקביעות ביום שישי), אנא הודע/י לנו. בגיליון זה: 1. חדשות ופעילויות 2. כבשים במשחטה, מבט מקרוב 3. בשר: סמל טבעי 4. פינת התזונה: צמחונית מזרחית קריאה מהנה, צוות אנונימוס
 
חדשות ופעילות../images/Emo124.gif

פעילות אנונימוס פסטיבל בראשית: בימים שישי-ראשון (6-8 בספטמבר) מתקיים פסטיבל בראשית ביער חרובית (ליד כפר מנחם, מזרחית לקריית מלאכי). במקום יפעל ברציפות דוכן הסברה של אנונימוס. למעוניינים/ות להצטרף לפעילות אנונימוס בפסטיבל, טלפנו לקובי 231265-054. פעילות נגד מנהג הכפרות: המעוניינים/ות לתלות באזור מגוריכם כרוזים נגד שחיטת תרנגולים ל"כפרות", או לחלק עלונים בכניסה לבתי-כנסת, אנא פנו טלפונית למשרד אנונימוס (5226992-03). ניתן להגיע למשרד (דיזנגוף 93, קומת מרתף, ת"א) לאחר תיאום, או לקבל את החומר בדואר. ניתן גם להדפיס את הכרוז מתוך אתר אנונימוס. פעילות בנהריה: בימים אלה נעשה מאמץ לפתיחת תא פעילות לזכויות בעלי-חיים בנהריה. אנו זקוקים לפעילים קבועים, תושבי נהריה והסביבה! לפרטים ולהצטרפות, צרו קשר עם עדי: [email protected] דוכני הסברה קבועים: תל-אביב: דוכני הסברה מתקיימים מדי יום בשעות הערב בצומת דיזנגוף/ קינג ג´ורג´. בימי ו´ מתקיים דוכן בגינת שיינקין משעות הצהריים עד הערב. פרטים במשרד: 5226992-03. ירושלים: מרכז אנונימוס בירושלים פתוח ברחוב הנביאים 26 פינת אדהאן 1 (מול משרד החינוך, הבניין הישן). נפגשים בימים א´, ג´ ו-ה´ בשעות 19:00-16:00. דרושים/ות מתנדבים/ות לפעילויות במרכז: מרכז אנונימוס ירושלים 6262705-02, אמנון 943292-054לבירור מועדי דוכני הסברה, נא לפנות לאסנת: 662768-064. פתח-תקווה: מדי יום ג´ בין השעות 13:00-15:30 נערכים דוכני הסברה בקניון הגדול. לפרטים – ליזי: 220643-057 [email protected] תודה לחברת אלבר על תרומת המחשב לאנונימוס. בעלי-חיים ממשיכים לגווע בדרך מאוסטרליה למזרח התיכון בשבוע שעבר הודענו כי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות התירו מחדש ייבוא בעלי-חיים מאוסטרליה. לפי נתונים עדכניים שהגיעו ממשרד החקלאות האוסטרלי, 15,156 בעלי-חיים נספו בארבעת המשלוחים האחרונים למזרח התיכון. אחוזי התמותה המקובלים על השירותים הווטרינריים עומדים על 2%. בכל ארבעת המשלוחים היו אחוזי התמותה גבוהים יותר, ובשניים מהם גבוהים במיוחד – 6.8% ו 11%! ב 1.9 נמסר, שאונייה אשר על סיפונה מתו 5,800 חיות במשלוח האחרון, כבר מעמיסה בעלי-חיים נוספים (הפעם שולחים איתן וטרינר, ולטענת האוסטרלים, הופחתה הצפיפות על האונייה). מאחר שהטמפרטורות בנמלי היעד גבוהות מ 40 מעלות, ולעתים מתקרבות ל 50 מעלות, צפויים אסונות כל עוד ימשיכו המשלוחים. ב 8.9.02 צפוי להגיע לנמל עקבה משלוח של 10,000 עגלים ו 20,000 כבשים. מתשובת השירותים הווטרינריים הישראליים למכתבי קוראינו, עולה כי הצעדים שננקטו לשם חידוש המסחר עם אוסטרליה רחוקים מלהבטיח מניעת אסונות נוספים. הצעדים כוללים בדיקת תנאי ההובלה לפני צאת המשלוח (אך לא במהלכו!), המלצה (ולא איסור!) על משלוח זני בקר רגישים (ללא הזכרת כבשים, הרגישים יותר מן הבקר!), ומספר המלצות מקומיות לשיפור תנאי החניה בנמל, הפריקה וההסגר, התולות את הטיפול בחיות בעיקר ברצונם הטוב של המעורבים בדבר. מקורות: Glenys Oogjes, Animals Australia, 4.9.02. (מכתב) Megan Saunders, “14,500 sheep die at sea”, The Australian, 3.9.02. (המקור כולל אפשרות לתגובת קוראים) מכתב תשובה מהשירותים הווטרינריים, התקבל ב 1.9.02. אנו מבקשים מכל מי שעדיין לא כתבו – לכתוב לד"ר עודד ניר ולבקש ממנו לאסור לחלוטין את המסחר בבעלי-חיים מאוסטרליה. (המען: ראש השירותים הווטרינריים, ד"ר עודד ניר, ת.ד. 12, בית-דגן 50250). המקובל כדורי ממליץ להימנע ממנהג תרנגול הכפרות לקראת יום הכיפורים, פרסם המקובל יצחק כדורי המלצה למאמינים, לפיה כדאי להימנע ממנהג תרנגול הכפרות, ולהעדיף על פניו תרומה לעניים המכונה "פדיון כפרות". ההמלצה נומקה מטעמי כשרות, צורך של הקהילה בתרומות ואיסור גרימת צער בעלי-חיים. היוזמה באה בעקבות פנייתה של דוברת תנו לחיות לחיות, אתי אלטמן. לכתבה בוואלה!. בוטלו התביעות נגד מאכילי החתולי בגבעתיים מהעמותה למען החתול נמסר (ב 4.9), כי עיריית גבעתיים, אשר תבעה את תושבת העיר באשמת האכלת חתולים ברחוב, מבטלת את כל תביעותיה נגד מאכילי החתולים. העירייה תנסח נוהל חדש, ובכך תהיה מעורבת העמותה למען החתול. שטח לשחרור כלבים בירושלים במסגרת יישומיו של "חוק הכלבים" (ראו כתבות על החוק ועל הדיון בו), חנכה עיריית ירושלים ב 3.9.02 שטח מגודר בן 5 דונם בתוך גן סאקר, אשר בו – ורק בו – יותר לכלבים להסתובב כשאינם קשורים ברצועה. "חוק הכלבים" מעניק סמכויות נרחבות לעירייה, במקרה שנתפס כלב ללא רצועה מחוץ לשטח המותר. לכתבה ב"וואלה!". שיבוט חזירים – בגלובס כתבתה של אביבה משמרי בגלובס, 4.9.02, עמ´ 9, "מעקב ביוטק – שכשוך במים רדודים", מתייחסת לשיבוט חזירים בידי חברת הביוטכנולוגיה PPL Therapeutics. בחזירים המשובטים חסרים עותקי הגן האחראי על הפעלת תגובה חיסונית אגרסיבית בבני-אדם, ובכך הוסר אחד המחסומים להשתלת איברי חזירים בבני-אדם. ארבעה חזירים מבין החמישה שנולדו ביולי שרדו, ותוך מספר שבועות, יתחילו מדעני PPL להשתיל תאים מחזירים אלו ביונקים. המטרה היא לבצע בעוד כשנתיים ניסויי השתלה בבני-אדם. הכתבה מזכירה גם את הסיכונים לבריאות האדם כתוצאה מהשתלת איברי חיות ממינים אחרים. כדאי להגיב לכתבה: פקס 9525971-03, 9717419-03 או [email protected] נקודות לציון במכתב (פרטים נוספים – בדו"ח CIWF): ·אחוזי ההצלחה של ניסיונות ההנדסה הגנטית והשיבוט נמוכים מאוד, ולכן מומתים ככל הנראה עשרות חיות (לפחות) על כל "הצלחה" שמדווחים עליה. ·המחקר הוא פולשני וכולל ניתוחים. ·הדיווח על אחד החזירים המשובטים, ש"מת מסיבה לא ידועה לאחר שנולד" אינו מפתיע – חיות משובטות נוטות לסבול ממומים קשים וממחלות, ורבות אינן שורדות. ·החיות המנוצלות למחקר מוחזקות בתנאי הגבלה ובידוד קיצוניים. הכחדת השימפנזים, הבונובו, הגורילות והאורנג-אוטן לפי דו"ח על מצב הקופים שפרסם האו"ם ב 3.9.02, תוך שלושה עשורים עתידים בתי-הגידול של השימפנזים, הבונובו (הנקרא גם "שימפנזה גמדי"), הגורילות והאורנג-אוטן להינזק באופן שימנע את המשך קיומם של קופים אלה בטבע. לחצו לקריאת הכתבה. הכלבה המבוגרת ביותר בבריטניה היא טבעונית בראמבל, בת 27, היא הכלב המבוגר ביותר בבריטניה, ואולי בעולם. והיא טבעונית: אן הריטאג´, המטפלת בה, היא טבעונית המאכילה אותה באורז, בעדשים ובירקות אורגניים. לחצו לקריאת הכתבה מתוך פורטל Ananova. אנו מזכירים, כי מזון טבעוני לכלבים "טכניקל" מחברת "נה-פט" נמכר כיום ברוב החנויות המוכרות מזון לבעלי-חיים בתל-אביב. למידע נוסף על תזונה צמחית לחתולים ולכלבים.
 
בשר: סמל טבעי

על המושג המרכזי בספרו של האנתרופולוג ניק פידס פידס. הספר בשר: סמל טבעי הוא אחת מן התרומות החשובות ביותר למחשבה על הקשר שבין בני-אדם לבין חיות ממינים אחרים. הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט של ניק פידס במחלקה לאנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטת אדינבורו. הספר יצא לאור ב 1991, ומאז, למרבה הצער, לא פרסם פידס דברי המשך למחקרו החלוצי. מהו סמל טבעי? דגל, למשל, הוא סמל, שבו אנו מזהים שייכות חברתית, היסטוריה, ערכים מסוימים וכדומה. זהו סמל "לא טבעי": פיסת בד שעליה דגם צבעוני. משמעותו תלויה לחלוטין במוסכמות: העובדה שדווקא פיסת בד שעליה דגם צבעוני כלשהו מסמלת את המדינה, נקבעה בעבר על-ידי מישהו ואנו יודעים אותה רק כי למדנו זאת. אולם יש משמעויות "טבעיות", שאינן שרירותיות וכמעט אינן תלויות במוסכמות: גוף אדם גדול, למשל, יוכל לסמל כמעט תמיד כוח (גופני אך גם נפשי, חברתי, כלכלי וכדומה), מבלי שנזדקק לידע מיוחד כדי לפענח את הסמל. זהו סמל טבעי לכוח, כי גוף האדם מוכר היטב לכל אדם, וגודלו של הגוף קשור כמעט תמיד בכוחו. המשמעות הטבעית של בשר. לבשר יש משמעויות קבועות (כלומר, "טבעיות"): ראשית כל, המדובר בחיה מתה: כמעט שלא ייתכן מצב, שבו יאכלו בני-אדם בשר, שאינו חלק מגופה של חיה מתה. שנית, הבשר הושג באלימות: בכל התרבויות המוכרות, לטענת פידס, בשר מושג כמעט אך ורק מחיות שהומתו לשם כך. לבשר יש אפוא משמעות, שאינה יכולה כמעט להשתנות. אמנם ייתכן מצב, שבו לא ידועה משמעותו של הבשר – למשל, אם אנו אוכלים מנה בשרית ואיננו יודעים כי זהו בשר. זהו לעתים מצבם של ילדים קטנים, שמשמעותו של בשר הוסתרה מהם. אולם עבור הרוב המכריע של בני-האדם הבוגרים, המשמעות הבסיסית של הבשר נשמרת גלויה, ברורה וקבועה: גוף של חיה שהומתה באלימות. סמל? אז מה?! כמובן, אנשים אינם קונים בסופרמרקט או מזמינים במסעדה "חיה שהומתה באלימות". רק חלק מן הצמחונים מתבטאים במונחים כאלה, במטרה להתריס. מה אפוא הטעם לזהות "סמל טבעי", אם אין משתמשים בו כך? לפי פידס, המשתייך בכך למסורת מכובדת של מחשבה חברתית בכלל ושל אנתרופולוגיה בפרט, הסמל נמצא שם ומשפיע גם אם אין מבחינים בו על פני השטח. כדי להראות זאת, יש לשכנע אותנו כי הבשר נושא בתרבות משמעויות, החורגות מעבר לערכו החומרי. מטען סמלי. פידס מוכיח את טענתו בשני שלבים: בתחילה הוא מראה, שלבשר מיוחסים חשיבות רבה וערך מיוחד בתרבויות רבות ושונות. לאחר מכן מראה פידס שחשיבות זו, המיוחסת לבשר, היא הרבה יותר גדולה מן הערך, שניתן לייחסו לצרכים ביולוגיים ולאפשרויות מעשיות. עדויות לכך הן: ·ברוב התרבויות אוכלים מזון לא בשרי רב, המספק את רוב הצרכים התזונתיים, אלא שמייחסים פחות חשיבות למזונות אלה. ·השגת הבשר למאכל דורשת משאבים עצומים בהשוואה להשגת מזון צמחי בעל ערך תזונתי מקביל. ·מיליוני אנשים, בתרבויות שונות, בחרו להימנע מאכילת בשר, והם נהנים מבריאות טובה לא פחות מאוכלי הבשר. ·אין לבני-אדם משיכה טבעית לטעמו של בשר: השוואה בין תרבויות שונות מראה, שמאכל הנחשב כטעים בתרבות אחת, עשוי להיחשב כדוחה ביותר בתרבות אחרת, ולהפך. גם אם קיימות באנשים נטיות מולדות מסוימות לטעם, לא הן שקובעות מה יאהבו אנשים לאכול כבני תרבותם. בקיצור, טעם הוא תכונה נלמדת. סמל דו-ערכי. אם כן, מהו הקשר בין החשיבות המופרזת המיוחסת לבשר כמזון לבין "הסמל הטבעי" – היותו של הבשר גוף של חיה שהומתה באלימות? כאן מסתבר, כי משמעותו המדויקת של הבשר תלויה ביחס השורר בתרבות מלכתחילה כלפי הרג חיות – יחס הקשור גם לגישה כלפי אלימות בכלל וכלפי שליטתם של בני-אדם בטבע. כלומר, בתרבות שבה מיוחס ערך חיובי גבוה וגלוי לכוח פיזי, להפגנת אלימות ולשליטה בטבע – יקבל הבשר ערך חיובי ללא סייג. לעומת זאת, בתרבות המוקיעה גילויים של כוח פיזי, סולדת מאלימות בוטה ומתרפקת על שימור הטבע – יקבל הבשר ערך שלילי. הכוחנות הגלויה. השלכה חשובה של תזה זו היא, שהאלימות הכרוכה בהשגת בשר איננה בגדר תאונה מצערת, שאנשים מעלימים ממנה עין כדי ליהנות מטעמו או מערכיו התזונתיים. נהפוך הוא: אנשים צורכים בשר דווקא בגלל האלימות, הפגנת הכוח הטוטאלית הגלומה באכילת גופו המת של הזולת. כיום, ועוד יותר מכך – בעבר, מקבלים רבים קביעה זו בהסכמה. אולם אחרים מסתייגים מניסוח כה ישיר, ועל ההסתייגות משיב פידס בעזרת שורה של עובדות, החושפות את הקישור העמוק בתרבויות שונות בין צריכת בשר להפגנת כוח סמלית: ·אין זה נדיר, שמענים חיות לפני אכילתן הרבה מעבר לדרוש לייצור מזון. במקרים רבים, קיים קשר בין עוצמת העינוי לבין מעמדו של הבשר בתור "מעדן". ·ברוב התרבויות, נחשבת אכילת בשר רב כסימן למעמד גבוה, והיא מאפיינת בעיקר את הגורמים החזקים בחברה, למשל: גברים מערביים מבוגרים. ·נדיר מאוד, שבני-אדם אוכלים בשר של חיות שלא הומתו בידי אדם. גם אכילת חיות שמתו בתאונה היא נדירה מאוד, ולכן אין מדובר כאן רק בחשש בריאותי. ·קיים קשר בין גודלה וכוחה של החיה שממנה הופק הבשר לבין המשמעות שמייחסים לצריכתה: חיות גדולות (פרים) מקושרות לגבריות ולכוח יותר מחיות קטנות (עופות). הכוחנות הסמויה. רוב אוכלי הבשר כיום לא יאהבו לשמוע על המוטיבציות האלימות שלהם. מול הסתייגות זו מגלה התזה של פידס את שיא מורכבותה וכוח ההסבר שלה: ביחסה כלפי אלימות, שליטה בטבע ושליטה בחיות בפרט, התרבות שלנו מצויה בקונפליקט. להפגנת הכוח יש עדיין מעמד רם בכל תרבות המערב, אולם בו-בזמן התפתח מטען ערכי שלילי ביותר נגדה, ובעיקר נגד הפגנת כוח גופני. הקונפליקט נפתר מעצמו כאשר הכוחנות "יורדת למחתרת": מצד אחד אנו מבצעים מעשים כוחניים (אוכלים בשר), אולם תשומת-הלב הגלויה מתמקדת בדרכי הביטוי המעודנות של מעשים אלה – בגינונים, בדרכי ההגשה, בשפה ובהקשר החברתי של סעודות. כך אפשר להפגין כוחנות דרך צריכת מוצרים, המגלמים בתוכם אלימות בוטה – כבד אווז, סטייק נא, עוף צלוי בשלמותו – ובו-בזמן לדון בכך רק ברובד של "תרבות" ו"אנינות טעם". שם המשחק כאן הוא הסתרת מהותו של המעשה ומשמעותו הסמלית הסמויה. אם יישבר מעטה העידון ותיחשף הברבריות של הבשר – עשויים רבים מן הצרכנים המעודנים להפוך לצמחונים, בהתאם לדימוי-העצמי המעודן שלהם. מקור: Nick Fiddes, Meat: A Natural Symbol, (London and New York: Routledge, 1991). הספר ניתן להשאלה בספריות האוניברסיטאיות בישראל ולקנייה דרך האינטרנט.
 
פינת התזונה: צמחונית מזרחית

הפעם נסקור מסעדה תל-אביב חדשה למדי, שאף על-פי שאינה מכריזה על עצמה כמסעדה צמחונית, אין היא מגישה בשר ויש בה אפשרויות טבעוניות רבות. כנאפה (שדרות חן 54, תל-אביב, א´-ה´ ושבת 12:00-24:00, ו´ 10:00-24:00) המקום: בסוף שדרות חן, בפינת פרישמן, מול כיכר רבין, ממוקמת המסעדה הצמחונית הזו, ממש מול מסעדה צמחונית אחרת – בחזרה לטבע. המקום קטן – בחוץ יש חמישה שולחנות עגולים זוגיים ועוד שני שולחנות לארבעה סועדים, ובפנים יש עוד שני שולחנות קטנים. המקום מעוצב בסגנון מזרחי – כריות רקומות, קומקומי נחושת עתיקים וכו´. האוכל. גם האוכל הוא בסגנון מזרחי. המנות קטנות וזולות יחסית, ולכן כדאי להזמין מספר מנות שונות. מומלצים במיוחד הם פרוסות החצילים ברוטב חמוץ מתוק (11 שקלים), ועלי הגפן הממולאים באורז חם (14 שקלים לחמש יחידות). הירקות המוחמצים היו טובים אף הם (6 שקלים לצלחת חמוצים) ובמקום גם מגישים פיתה עירקית מצוינת (4 שקלים). סלט הטאבולי (סלט בורגול, עשבי תיבול, עגבניות ומלפפונים) היה מעט חמוץ מדי (11 שקלים למנה קטנה, 17 שקלים למנה גדולה), הבאבא גאנוש (סלט חצילים עם טחינה, 11 שקלים) היה טוב למדי, אך לחומוס היה טעם תעשייתי ולא ביתי (12 שקלים למנה). המקום מציע מנות טבעוניות נוספות, שלא נסקרו, כגון טחינה (19 שקלים), סלט ערבי (קטן 11 שקלים, גדול 17 שקלים) וסלט חצילים בשום לימון (11 שקלים). משקה. מעבר למשקאות הקלים הסטנדרטיים ראוי לציון מיוחד התמרהנידי, חליטת צמחים קרה, מוגזת וממותקת באופן עדין (8 שקלים לכוס). שווה לנסות! קינוחים. מדובר באחד המקומות עם היצע הקינוחים הטבעונים הגדול בארץ! חוץ מהקינוח הנושא את שם המקום, כל הקינוחים במקום הם טבעוניים. מנה אישית של בקלוואה מומלצת למי שאוהב/ת את המתוק-מתוק הזה (ארבע יחידות שונות, 12 שקלים) ומומלצת במיוחד היא עוגת הסולת (4 שקלים לפרוסת עוגה קטנה). קינוחים טבעוניים נוספים שמוגשים במקום, אך לא נסקרו, הם מעמול במילוי תמרים וקעק (4 שקלים). ניתן גם לקחת הביתה באקלאווה ורחת לאקום לפי משקל. מומלץ לבקר בפורום צמחונות וטבעונות
 
למעלה