השינוי היום הוא רק שזה נכנס לחוק
עד היום זה היה כהמלצה בתקנות וזה ההבדל. מנסיוני בשטח כנציגת הורים בוועדות השמה וערר מזה כמה שנים : ועדות ערר תמיד הוזמנו התלמידים יחד עם הוריהם וההורים במקרים רבים לא בחרו להביאם לועדות, אבל כאשר התלמידים הופיעו לוועדה תמיד קבלו את מלוא זכות השימוע וההסברת לכל המילים "המפוצצות" של אנשי המקצוע שהיו בשיחה ותמיד שאלו את התלמיד מה הוא מבקש(כך היה בוועדות הערר בהם השתתפתי ואני מזכירה שמזה כ3 שנים אני לא משתתפת בוועדות ערר) אז זה מראה שהנושא היה קיים ואיש אינו מנסה לא לתת את זכות השימוע לתלמיד. בוועודת השמה: הדבר מעט שונה כי ההורים מוזמנים והם לא היוזמים(בשונה מהערר) ולכן היה לנושא מעט טעם לפגם וזה הצריך את השינוי בחקיקה. עדיין הכל נתון לשיקול דעתו של יו"ר הוועדה עד כמה התלמיד מסוגל להיות שותף להחלטה או מסוגל להבין את זכותו להיות מושמע או מה שנקרא זכות השימוע. ללא ספק סכות בסיסית וחשובה ביותר. אני מאוד שמחה על כך ויש ישובים רבים במרכז הארץ (במקומות בהם אני יושבת בוועדות השמה בשטח שתלמידים נוהגים להופיע ותאמינו לי שמאוד מתרשמים מדעת/בקשת התלמיד וזה תורם רבות לאיכות התהליך של וועדת ההשמה, גם אם לא תמיד מתקבלת בקשת התלמיד הוא מבין שהוא נמצא בתהליך שחשוב לעתידו ומשתמש בזכותו להשמיע את דברו(לא כל תלמיד מסוגל להשמיע דברים בפורום שלעתים נראה מאיים, , אני תמיד מנסה לרכך את האוירה מיד עם כניסת תלמיד בכדי שיבין שאנו באותו הצד בוועדה, ריכוך זה תורם לשיחרור של התלמיד ולעתים כאשר יש בידי זמן לפני הדיון אני שומעת ממנו ישירות מה הוא מבקש לאחר שאני מציגה את עצמי ואם קשה לו לבקש זאת אז אני מבקשת בשבילו או מזכירה לו (בתנאי שקבלתי את רשותו לעשות זאת בוועדה). להשתמע.
