זכרון
זכרון היה זה בשעה שטיילתי לאורך שדרת החוף רציתי להסתכל ועיניי בהו נותרו מאובנות בכוון הקבוע האחד האופק לא יכולתי להסב מבטי להחזירו לראות שכן, ראיתי יותר מדי אך הדבר היחיד שזכרתי אינו אלא את המדים הלבנים של אחות בית החולים כשבישרה לי את מותך קסנדרה