זכרונות ילדות... שיר לתחרות

[מירית כבירי]

זכרונות ילדות... שיר לתחרות

כשהייתי ממש קטנה הייתה איתי ילדה בכיתה "טום בוי" מה שנקרא, ולי היא הייתה מרביצה אינך יכולה אמרתי לה, אינך יכולה סתם ככה. והיא בשלה- אוספת את חבריה ואומרת – "תבעטו, היא לא שווה" ואני כולי חבולה הייתי שואלת :" אימא, למה?" ואימא עונה: "עזבי היא לא מבינה זכרי – את ילדה גדולה וחזקה!" פזמון: רק שלא ישמעו את קולי וייחשפו את סודי חוששת בפעם המאה לראות את הבעת התמיהה יום אחד את הראש פתחתי וזה כבר היה יותר מדי המורה זימנה את הילדה לשיחה והתשובה הייתה צפויה: "כי היא מדברת מוזר נורא!" באותו הרגע חלחלה בי ההכרה כן, אני חריגה! זו הייתה הפעם הראשונה אולם למגינת לבי לא האחרונה פזמון: רק שלא ישמעו את קולי וייחשפו את סודי חוששת בפעם המאה לראות את הבעת התמיהה

 

[0ne Man]

שיר מס' 6 מתקבל בברכה! ../images/Emo140.gif

 

[adivk]

שיר נוגע ללב

הי מירית , אין ספק שהשיר נגע לליבי . אמנם בילדותי לא חוויתי את מה שאת מתארת בשיר אבל בכל זאת , אני יכול להצטרף למה שנאמר שם מתוך ידיעה שיש כאלה שחווים את מה שכתוב בשירך כתבת יפה את השיר ששימש כשיר- סיפור בברכה, קובי אדיב המלאך