זכרונות מהלאומית
נכתב ע"י דודו מאתר הפועל ב"ש. אז מה התחדש? האמת? לא הרבה, שוב נתקלנו בשחקן שנשלח מהקבוצה בצורה מבישה ונקם בגדול (קללת זינו וגוטמן מכה שוב), שוב ראינו איך לקבוצה יש משחק הגנה וירטואלי, שוב ראינו קישור אחורי רך יותר מחמאה , שוב ראינו את הפוטנציאל של החלק הקדמי , ושוב זה היה נגד קבוצה באמת חלשה, הפעם זו היתה קבוצה שרחוקה מאוד להיות קבוצה ברמה ראויה לליגת העל, והיא היתה צריכה לנצח אותנו, אז מה זה אומר עלינו? . האוירה בגרין סטדיום הזכירה את הימים החשוכים של הלאומית, האצטדיון המוזר, כמות הקהל, העובדה שאפשר היה לשמוע מה אלון מזרחי אומר לשופט וקסברגר, וכן גם הרמה של היריבה, שאחרי 17 דקות כבר התחילה לחשוב שהליגה הזו הולכת להיות מבחינה סרט רע,עם 2-0 קליל שלנו, רק שכרגיל במקום לנסות ולדרוס חזרנו אחורה, סליחה ל'פוזישן' והחזרנו את היריבה למשחק , שוב ראינו חילופים הגנתיים. ההבדל הכמעט יחידי לעומת המשחק בשבוע שעברה הוא ברמה של היריבה ובעובדה שהפעם אי אפשר להפיל את התיק רק על השוער (אגב, במסגרת מה לא התחדש אפשר להוסיף ששוב שוער שערך אימון אחד פתח בהרכב) או להזכיר את אלו שלא שיחקו,זה מה שיש לנו וככה אנחנו נראים . ואה כן, אף אחד לא לקח אחריות . סליחה תקלה "אני מתגעגע ל-0:1 הקטן" צוטט אלי גוטמן בסיומו של המשחק, נו טוב אין ספק שהעובדה שהבקענו שני שערים מהירים וכבר לפני הדקה ה 20 החזקנו ביתרון של 2-0 היא סוג של תקלה שמישה ו אמור להענש עליה , שהרי ברור שמיתרון 2-0 אי אפשר לנצח 1-0 קטן משער בדקה ה 80. אולי בגלל זה הלכנו שוב אחורה, אולי בגלל זה אוסף שחקנים מאוד בינוני של נצרת עלית השתלט על המגרש, אולי בגלל זה אלי גוטמן עשה חילוף הגנתי כשהכניס את תומסיץ במקום אליהו והסיט ימינה את יניב אלול, שהרי היינו רק צריכים להבקיע את השער הקטן ההוא בדקה ה 88 ולנצח לא לנסות חס וחלילה ולתקוף את פינגנבוים ג'וניור,דודי פדלון ויתר הנצרתים האימתניים. גוטמן יכול להמשיך ולהתגעגע ל 1-0 הקטן, עם היכולת ההגנתית של הקבוצה שלו אין סיכוי שהוא יסיים משחק בלי לספוג 2 שערים לפחות, היכולת ההגנתית אגב היא פועל יוצא של ההכנה הזוועתית ושל ההחלטות הלא ברורות שלו. פבריציו קראבליו לפחות כרגע רחוק מאוד מלהזכיר קשר אחורי איכותי, יותר מידי איבודי כדור , הרבה יותר מידי שטחים אוורירים בקישור , מה שיוצר חופש תנועה עד איזור ה 30 מטר מהשער שלנו . שוקי נגר ככה פורסם בסוף השבוע סיכם במכבי ת"א, באם נכונים הדברים הרי שהעובדה שהוא פתח בהרכב היא עוד טעות קשה של גוטמן, נגר גם הוא לא ממש הקשר האחורי האולטימטיבי, כשיש לך קשר אחורי אחד כמו קראבליו אתה לא יכול להרשות לעצמך אקספירמנטים, אז נגר וקראבליו עלו לא מעט פעמים למעלה ,הבלמים נשאבו לאיזור האמצע שם היו אמורים להיות קשרים אחוריים ודוארטה שעשה לא מעט תנועה נשאר בודד. סתיו אלימלך ? הוא הפך כנראה לשחקן שמכניסים בדקה ה 90 ע"מ להעביר זמן. בחלק הקדמי אגב יש לב"ש לא מעט כלים, השאלה הנשאלת היא האם כמו שגוטמן רוצה אפשר יהיה לסדר את משחק ההגנה בלי לגרוע במשחק ההתקפה, בכלים הנוכחים ? מסופקני. עולה עולה לנו ומי שחשב שאפשר לא להתכונן לליגה בצורה ראויה ולא לשלם את המחיר טעה. מי שחשב שאפשר יהייה להתנתק מהמו"מ המביש קיבל את עוז יפרח במשחק זוועה (זה המקום ליייסד ליין בנושא : מתי יצעקו לעוז מהיציע סכומים) וגם מי שחשב שאפשר להרכיב קשרים אחורים שלא שיחקו ביחד טעה. עכשיו לחדשות הטובות : בשבוע הבא בגלל הפגרה הגנת הפועל ב"ש לא תספוג, את הפגרה הזו גוטמן חייב לנצל על מנת וליצר דבק בקבוצה שלו, ז"א מה שהיה אמור להתבצע במהלך מחנה האימונים. ב"ש נתנה פור לליגה טענתי לפני שבועיים ולצערי צדקתי, הפגרה הזו חייבת להיות מנוצלת על מנת לסגור את הפור הזה. וגם בפיגור 3-2 נזכר אלי גוטמן ב"שחקן האימונים" כפי שהבנתי שכינה את אביתר אילוז, זה שכבר רואה איך אשרף סולימן מונע ממנו לחלוטין את האפשרות לראות דשא, אילוז עשה כמה וכמה פעולות לא רעות בכלל, יש לי הרגשה שזה לא ממש הולך לעזור לו לראות דשא. "אני מעדיף את שוקי נגר על הספסל על פני זוהר חוגג או קובי וקנין" שח אלי זינו בראיון טרום העונה ואכן כמו בשבוע שעבר זוהר חוגג לא היה על הספסל, באם לא מדובר בפציעה מדובר בעוד איתות של גוטמן לגבי מדיניות שילוב הצעירים העונה. בפיגור 3-2 קצת אחרי אילוז נזכר גוטמן ביינון ברדה, הוא קרא לו ואח"כ החזיר אותו ואס שוב קרא אותו אליו רק שאז אלין כבש את שער השוויון וגוטמן וויתר שוב על ברדה רק על מנת להכניס את סתיו אלימלך ל 3 דקות במקום אלעד בונפלד, בכך הצליח גוטמן גם להשפיל את אלימלך,גם לפגוע בברדה וגם לשדר לשחקנים שלא ממש חייבים לנצל את המונטום על מנת להבקיע את הרביעי (וביננו סכנין הראו לנו בשבוע שעבר שאפשר לעשות את זה). ומה דעתכם חבר'ה?
נכתב ע"י דודו מאתר הפועל ב"ש. אז מה התחדש? האמת? לא הרבה, שוב נתקלנו בשחקן שנשלח מהקבוצה בצורה מבישה ונקם בגדול (קללת זינו וגוטמן מכה שוב), שוב ראינו איך לקבוצה יש משחק הגנה וירטואלי, שוב ראינו קישור אחורי רך יותר מחמאה , שוב ראינו את הפוטנציאל של החלק הקדמי , ושוב זה היה נגד קבוצה באמת חלשה, הפעם זו היתה קבוצה שרחוקה מאוד להיות קבוצה ברמה ראויה לליגת העל, והיא היתה צריכה לנצח אותנו, אז מה זה אומר עלינו? . האוירה בגרין סטדיום הזכירה את הימים החשוכים של הלאומית, האצטדיון המוזר, כמות הקהל, העובדה שאפשר היה לשמוע מה אלון מזרחי אומר לשופט וקסברגר, וכן גם הרמה של היריבה, שאחרי 17 דקות כבר התחילה לחשוב שהליגה הזו הולכת להיות מבחינה סרט רע,עם 2-0 קליל שלנו, רק שכרגיל במקום לנסות ולדרוס חזרנו אחורה, סליחה ל'פוזישן' והחזרנו את היריבה למשחק , שוב ראינו חילופים הגנתיים. ההבדל הכמעט יחידי לעומת המשחק בשבוע שעברה הוא ברמה של היריבה ובעובדה שהפעם אי אפשר להפיל את התיק רק על השוער (אגב, במסגרת מה לא התחדש אפשר להוסיף ששוב שוער שערך אימון אחד פתח בהרכב) או להזכיר את אלו שלא שיחקו,זה מה שיש לנו וככה אנחנו נראים . ואה כן, אף אחד לא לקח אחריות . סליחה תקלה "אני מתגעגע ל-0:1 הקטן" צוטט אלי גוטמן בסיומו של המשחק, נו טוב אין ספק שהעובדה שהבקענו שני שערים מהירים וכבר לפני הדקה ה 20 החזקנו ביתרון של 2-0 היא סוג של תקלה שמישה ו אמור להענש עליה , שהרי ברור שמיתרון 2-0 אי אפשר לנצח 1-0 קטן משער בדקה ה 80. אולי בגלל זה הלכנו שוב אחורה, אולי בגלל זה אוסף שחקנים מאוד בינוני של נצרת עלית השתלט על המגרש, אולי בגלל זה אלי גוטמן עשה חילוף הגנתי כשהכניס את תומסיץ במקום אליהו והסיט ימינה את יניב אלול, שהרי היינו רק צריכים להבקיע את השער הקטן ההוא בדקה ה 88 ולנצח לא לנסות חס וחלילה ולתקוף את פינגנבוים ג'וניור,דודי פדלון ויתר הנצרתים האימתניים. גוטמן יכול להמשיך ולהתגעגע ל 1-0 הקטן, עם היכולת ההגנתית של הקבוצה שלו אין סיכוי שהוא יסיים משחק בלי לספוג 2 שערים לפחות, היכולת ההגנתית אגב היא פועל יוצא של ההכנה הזוועתית ושל ההחלטות הלא ברורות שלו. פבריציו קראבליו לפחות כרגע רחוק מאוד מלהזכיר קשר אחורי איכותי, יותר מידי איבודי כדור , הרבה יותר מידי שטחים אוורירים בקישור , מה שיוצר חופש תנועה עד איזור ה 30 מטר מהשער שלנו . שוקי נגר ככה פורסם בסוף השבוע סיכם במכבי ת"א, באם נכונים הדברים הרי שהעובדה שהוא פתח בהרכב היא עוד טעות קשה של גוטמן, נגר גם הוא לא ממש הקשר האחורי האולטימטיבי, כשיש לך קשר אחורי אחד כמו קראבליו אתה לא יכול להרשות לעצמך אקספירמנטים, אז נגר וקראבליו עלו לא מעט פעמים למעלה ,הבלמים נשאבו לאיזור האמצע שם היו אמורים להיות קשרים אחוריים ודוארטה שעשה לא מעט תנועה נשאר בודד. סתיו אלימלך ? הוא הפך כנראה לשחקן שמכניסים בדקה ה 90 ע"מ להעביר זמן. בחלק הקדמי אגב יש לב"ש לא מעט כלים, השאלה הנשאלת היא האם כמו שגוטמן רוצה אפשר יהיה לסדר את משחק ההגנה בלי לגרוע במשחק ההתקפה, בכלים הנוכחים ? מסופקני. עולה עולה לנו ומי שחשב שאפשר לא להתכונן לליגה בצורה ראויה ולא לשלם את המחיר טעה. מי שחשב שאפשר יהייה להתנתק מהמו"מ המביש קיבל את עוז יפרח במשחק זוועה (זה המקום ליייסד ליין בנושא : מתי יצעקו לעוז מהיציע סכומים) וגם מי שחשב שאפשר להרכיב קשרים אחורים שלא שיחקו ביחד טעה. עכשיו לחדשות הטובות : בשבוע הבא בגלל הפגרה הגנת הפועל ב"ש לא תספוג, את הפגרה הזו גוטמן חייב לנצל על מנת וליצר דבק בקבוצה שלו, ז"א מה שהיה אמור להתבצע במהלך מחנה האימונים. ב"ש נתנה פור לליגה טענתי לפני שבועיים ולצערי צדקתי, הפגרה הזו חייבת להיות מנוצלת על מנת לסגור את הפור הזה. וגם בפיגור 3-2 נזכר אלי גוטמן ב"שחקן האימונים" כפי שהבנתי שכינה את אביתר אילוז, זה שכבר רואה איך אשרף סולימן מונע ממנו לחלוטין את האפשרות לראות דשא, אילוז עשה כמה וכמה פעולות לא רעות בכלל, יש לי הרגשה שזה לא ממש הולך לעזור לו לראות דשא. "אני מעדיף את שוקי נגר על הספסל על פני זוהר חוגג או קובי וקנין" שח אלי זינו בראיון טרום העונה ואכן כמו בשבוע שעבר זוהר חוגג לא היה על הספסל, באם לא מדובר בפציעה מדובר בעוד איתות של גוטמן לגבי מדיניות שילוב הצעירים העונה. בפיגור 3-2 קצת אחרי אילוז נזכר גוטמן ביינון ברדה, הוא קרא לו ואח"כ החזיר אותו ואס שוב קרא אותו אליו רק שאז אלין כבש את שער השוויון וגוטמן וויתר שוב על ברדה רק על מנת להכניס את סתיו אלימלך ל 3 דקות במקום אלעד בונפלד, בכך הצליח גוטמן גם להשפיל את אלימלך,גם לפגוע בברדה וגם לשדר לשחקנים שלא ממש חייבים לנצל את המונטום על מנת להבקיע את הרביעי (וביננו סכנין הראו לנו בשבוע שעבר שאפשר לעשות את זה). ומה דעתכם חבר'ה?