זכרונות

[בואו עננים]

זכרונות

לאחר שני עשורים ויותר חזרתי לעיר בה אומץ בני
הוא היה בן 10 שבועות כשחיבקתי אותו לראשונה- ועשרה שבועות שהינו שם
השבוע חזרנו מביקור בעיר-, כל מראה הזכיר לי את אותם רגעים, כל קול, ריח ומנגינה
בכל השתנה ועדיין הכל נשאר אותו דבר, ... בנסיעה במטרו הסתכלתי כל הזמן סביבי, , חיפשתי את העגלה, בה נשאנו אותו בכל מקום, בבתי הקפה הסתכלתי על תינוקות אחרים, שפתאם נראו לי כל כך דומים לו (כל התינוקות דומים לא?) ...
זוכרת כל שניה וכל רגע, שכחתי את רגעי הלחץ תרום המשפט, והסחבת האין סופית-
זכרתי רק אותנו- יחדיו מטיילים בשדרה- ואני אמא גאה משפשפת את 4 המילים בספרדית שידעתי.
כשנסענו עכשו
כל אחד שאל אותי, הוא לא רצה לבוא איתכם?
לא באתם לחפש שורשים ?
לא הוא לא רצה לבוא, לא מתעניין, לא שואל, לא מחפש, לא היום וגם לא בעבר... "לא מעניין אותי" אמר, אמר ונסע לראות משחק כדורגל בברצלונה
אולי פעם ירצה לדעת- ואז אספר לו את כל הזכרונות

 

[אוריתפלד]

מרגש

אולי אפשר לכתוב לו את הזכרונות שלך כדי שיקרא יום אחד כשירצה, אולי אפילו לילדיו בבוא היום, אם לא לו.

 

[אבי351]

כמה ריגשת אותיייייייייייי

 

[tuttifrutti]

נשע לי מרגש וכיף לנסוע ל"בית ביולדות" שלך

גם אני הייתי נוסעת שוב לאירקוטסק, כבר מחר, אילו זה לא הייה כל כך יקר.
למקום בו הפכתי לאמא יש משמעות ומקום חם בלב עבורי.
נשמע דבר נכון לנסוע שוב למקום בו דבר טוב קרה.

 

[משתפרת]

עם כאלה סיפורים- בואו בואו עננים!

 

[דניאלה111111]

אכן מאד מרגש. מקווה שהבן יסכים בסוף לשמוע

ואולי להצטרף לטיול הבא לשם.

 

[יסמין@]

מאוד מרגש