זכרי

[שירה כמים 1959]

זכרי את החלום שחלמת הלילה
זכרי את גביעי הפעמוניות נמלאים בתמציתך
כן, את הולכת להשקות את עולמך
כן, את משפך ובו מים רבים
זרי אותם לכל הכיוונים
אל תפחדי

 

[שירה כמים 1959]

היא הלכה לאיבוד
והיא הלכה לאיבוד
וכל השאר לא נכתב בתולדות ישראל.

 

[שירה כמים 1959]

וכך הלכו המילים ופחתו
ולא נשאר בלקסיקון אלא
"אוי"
אחד גדול

 

[שירה כמים 1959]

תחכי
תירגעי
אימא לא תגיד אחרי לכתך
איזו ילדה טובה היא הייתה, איזו נשמה
אימא לא תספוד לך
איש לא יספוד לך
או שכן
מה זה משנה בעצם עכשיו
שעוד יש חיים בוורידים, בקצות האצבעות הדם תוסס

 

[שירה כמים 1959]

הוא היה יציב כמו הרוח בעולם עם משבר אקלים
תמיד ידעתי שיגיע אלי
רק לא ידעתי מתי ובאיזו עוצמה
תמיד יכולתי לסמוך על הטמפרטורה שלו
תמיד היה חם ומלטף
אלא אם כן עשיתי דבר מה לא כשורה
ואני ניסיתי מאוד מאוד לא לצאת מהשורה
בה העמיד אותי בראשם של חיילים נבחרים
הו, כמה הייתי גאה להיות בראש החיילים שלך, הרוח דניאל

 

[שירה כמים 1959]

אוי דניאל
הפחד לנוע בלעדיך
הפחד
אוי בובת חוטים שכמוני
פעם הייתי מפוארת ומבהיקה
ברחובות קראוני
הנועזת
אוי בובת חוטים שכמוני
מריונטה ולא ידעה

 

[שירה כמים 1959]

עכשיו
שהארון מלא
והנפש יחכולה להירגע מעט
עכשיו שהבטן מלאה

 

[שירה כמים 1959]

בבוקר
בבקרים
אימא שלי ארוכת גפיים
הייתה יושבת אל השולחן
פשוטת ומאריכת איברים הייתה
אוכלת פרוסה בדבש
וכוס הקפה היה מהביל
ואדיו
אני כמעט בלתי נראית
חמקתי צל

 

[שירה כמים 1959]

תמששי את החורים
במכנסיים הישנים
כאן הגוף שלך קורא לך
לגשת

 

[שירה כמים 1959]

לקח אותי לשייט איתו
במרחבי השומדבר

 

[שירה כמים 1959]

במרחבי השומדבר היה תלוי ירח חיוור
והמלצר האיר פנים

 

[פילוסוף רוחני33]

ההתחלה מאוד יפה, אחר עם המשפך הכלי המכאני קצת מתקלקל.