בתור מי שהבן שלה אושפז 3 פעמים
ובפעם האחרונה 11 יום, אני מסכימה. כל מי שבא לבדר, לצחוק, להצחיק ובכלל לתת הפתעות לילדים עושה מצווה. אבל לפעמים זה כבר היה מוגזם. בשנה שעברה היינו מאושפזים לקראת פורים, כולם באו עם משלוחי מנות (אלו שאלין שלחו היו הכי שוות...), הילדים כבר לא ראו את ההצגה, ההופעה או כל דבר אחר הם חיפשו רק את הממתקים. והיו הורים שהיו רודפים אחרי התורמים ואומרים: יש לי שישה ילדים אפשר לקבל 6 שקיות, פעם אחת זה בסדר, אבל זה קרה עם כל מפעיל ומפעיל. וכל יום המשפחה היתה יוצאת מבית החולים עם שקים של ממתקים. אני שהבנתי שהשיניים של הבן שלי בסכנה קיומית, הייתי בסוף הולכת להורים האלו ונותנת להם גם את המשלוחים שלנו. אם להם לא אכפת למה שלי יהיה אכפת?
