זמינות

[EdisonGirl]

זמינות

אני לא יכולה להגיד שזה מעציב אותי. אני משוגעת על קידמה ועל טכנולוגיה מפותחת, ומוכנה למתוח את הגבולות.
בעבר נאלצתי להתמודד עם שיחות בטלפון, ואני שונאת לשוחח בטלפון! תמיד אמרתי שאני מעדיפה תקשורת בכתב או פנים אל פנים, ושיש משהו מאוד מזויף בסוג התקשורת שהטלפון הביא עימו (ואני מדברת על שיחות טלפון), אבל לאחרונה התקשורת בכתב תפסה תאוצה מטורפת!
זו תקשורת מסוג שונה לחלוטין, שלכל הדעות לא בריא שיתפוס את מקומה של שיחה בריאה פנים אל פנים, מלב אל לב, ש..האמת מוכרחה להיאמר, כבר התקלקלה מזמן ללא קשר לכך.

בכל זאת, היא תופסת מקום נכבד גם בחייהם של אנשים שלא אוהבים להקליד, ומעדיפים דרכי תקשורת אחרים. כולם פחות או יותר נאנסים לזה... ואני רוצה לשאול אתכם שאלה קצת שונה-
מה מידת הזמינות שלכם להודעות כתובות במגוון צורות המדיה?
ואבהיר, שלחו לכם עכשיו הודעות SMS/Whatsapp, מתי תענו? תרשו לעצמכם להציץ בה ולסנן? בכלל, יתכן ופשוט לא תענו או שאין סיכוי כזה? אתם מוצאים את עצמכם מחויבים לשיחה כאילו הייתה שיחת טלפון או עוסקים במטלות אחרות ובין לבין כותבים משהו..?
תמצאו את עצמכם מנהלים שיחות נפש בכתב או שתסתפקו בהודעות קצרות ותמתינו בסבלנות למפגש פנים אל פנים או לשיחת טלפון? מתי תמצאו את עצמכם מרגישים צורך להתקשר לבנאדם ולהפסיק את השיחה הכתובה?
יש סוג מסוים של אנשים שתעדיפו איתם סוג אחד של תקשורת ואחרים שתעדיפו איתם סוג אחר?
פשוט ספרו על הרגלי השימוש שלכם בתקשורת המיידית הכתובה.

 

[קופיפה טובעת]

(גרועה בלתת כותרות)

אני בהחלט מעדיפה יותר את התקשורת הכתובה.
אין לי וואטסאפ, יש את זה רק בסמארטפונים, נכון? כי לי אין.
עיקר התקשורת הכתובה שלי היא בסמסים והודעות בפייסבוק.
אני יודעת שכושר הביטוי שלי בכתב גבוה יותר מבעל פה. אז נכון שבסוג תקשורת כזה, לא נבחנים על יכולות הבעה מטורפות ולפעמים אף מצופה לתמצת ממש אבל זה עדיין נוח לי יותר.
אני כבר כמעט ולא מדברת בטלפון ופעם הייתי חופרת שעות.
זה מוזר אבל אני גם לא מרגישה שיש לי עם מי לנהל שיחות טלפון... ופעם היה לי, הייתי מדברת לא מעט בכלל...
תקשורת כתבוה הרבה יותר נגישה, למשל בזמן שיעורים אני הרי לא יכולה לענות לטלפון אבל כן להגניב סמסים וכו'.
בכלל, לפעמים אני כ"כ עייפה שאין לי, פשוט אין לי כוח לדבר וכתיבה זה תמיד פשוט וקל.
אני גם יותר מסננת שיחות טלפון מאשר סמסים, לרוב סמסים זה משהו שאני אענה אליו אלא אם כן אין לי מה להגיב.
אני יכולה לחפור בתקשוברת כתובה אבל זה בטוח עדיין יהיה קצר יותר מאשר בשיחת טלפון או בשיחה אחרת פנים מול פנים.

 

[einat162]

במיוחד עם זה שגם אני לא

מחזיקה סמארטפון.

 

[Light18m]

זמין כמעט תמיד אבל,

רק לקבוע דברים, או לשתף דברים מגניבים.

שיחות אני עושה כמעט ורק פנים אל פנים.

 

[m i r u s h i]

נושא טוב..

כל מי שמכיר אותי אישית יודע שאני לא טיפוס טלפוני.
אני בדר"כ אעדיף SMSים או וואטסאפ במקום שיחת טלפון.
ברור שכשיש נושא חשוב, שאלה או משהו שמצריך שיחה - אני אתקשר...

לפעמים התקשורת הזאת בהתכתבות עושה לי דווקא מצברוח מעולה. באוניברסיטה למשל היא העבירה לי את רוב השיעורים המשעממים [והיו המון כאלה]..
או כשיצאתי עם מישהו - הייתי מחכה לראות מה תהיה ההודעה הבאה ממנו.. ובדרך כלל השיחות היו כייפיות אפילו יותר אחרי ההתכתבות

ויש מקרים כאלה שהודעה אחת יכולה להתגלגל לשיחת נפש שלמה...


לא אומרת שזה בא על חשבון שיחת טלפון או שיחה פנים אל פנים.. אבל לפעמים יותר קל לי להתבטא בכתב מאשר בlive. לא בטוחה איך להסביר את זה... אולי יותר קל לי לאסוף את המחשבות שלי ולשפוך אותן לכתב מאשר לירות מיידית תשובות.

 

[mad alot]

סמסים זו אחת ההמצאות הרעות.

אנשים נהיו כל כך מכורים לסמסים שאני מתקשר לאנשים הם בשוק שלפלאפון שלהם יש את הפיצ'ר הזה של שיחה קולית.

 

[גילושיט]

כן..

לא קיצוני בכלל אתה..

 

[mad alot]

קיצוני? אני? לא יכול להיות.

אבל סמסים באמת נהיתה תופעה קיצונית.

 

[Optimistic Girl]

אין כמו SMS

יש סוג מסוים של אנשים שתעדיפו איתם סוג אחד של תקשורת ואחרים שתעדיפו איתם סוג אחר?

אכן כן,
כל אדם הוא שונה, ועם כל אדם התקשורת שלי שונה איתו.

אני אוהבת SMS
ולא אוהבת לדבר בטלפון, לפעמים כן אוהבת, תלוי.. אבל שוב לא אוהבת לדבר הרבה וכל יום בטלפון. זה קרינה ,ולא כדאי.

אין כמו שיחה פנים מול פנים
או SMS /ווטסאפ

 

[raptor89]

הכל נגיש ומיידי, אבל אני מכתיב לעצמי את הקצב.

ואני אסביר - זה שאני יכול לקבל הודעות בכל מקום בכל שעה זה טוב ויפה, אבל זה לא אומר שאני חי לפי הלו"ז של אחרים.
הייתה תקופה כזו, אבל אז השתחררתי וחזרתי לחיות לפי הלו"ז של עצמי (לפחות רוב הזמן).
לא נדרשות ממני התלבטויות גדולות מידי כדי להחליט שאין לי כוח לשיחה כזו או אחרת כרגע ולסנן - בין אם זה בפייסבוק/וואטסאפ/סמס/מייל או וואטאבר אחר.
רוב מי שמכיר אותי יודע לא להיעלב אם אני לוקח לי זמן להגיב, אבל גם יודע שאם הוא יצטרך משהו דחוף אז כנראה שאני אענה לו גם ב-2 בלילה.

לגבי שאר השאלות - אני מאוד מעדיף את המדיה הכתובה על פני זו המדוברת.
הרבה יותר נוח לי, בתור אדם מאוד ביקורתי כלפי עצמי, לקרוא את מה שכתבתי מאה פעם לפני שאני שולח את זה. וזה דבר שלא אפשרי בשיחה חיה.
אין לי בעיה לנהל שיחות שלמות בכתב ולא בע"פ, יש לי בעיה רצינית מאוד לדבר בטלפון (היו שקראו לזה פונופוביה

) וקשה לי לנהל שיחה עם אנשים פשוט כי אדם לא תקשורתי במיוחד.

כמובן שיש נושאים שבהם אעדיף לדון פנים מול פנים, אבל הם יחסית מועטים.

 

[h a j b i]

אני כמעט תמיד זמין

אני מרשה לעצמי לפעמים להציץ ואם אני עוסק וזה לא דחוף, עונה בהמשך.
אבל אם תפסו אותי באיזו ישיבה משעממת או שיעור משעמם, יש מצב להתכתבויות מאוד ארוכות ואינטנסיביות גם אם אין ממש מה להגיד

 

[999שקד דגן]

(אין משמעות, חיפשתי כותרת)

באופן כללי, אם אפשר "לדרג" את זה, רוב הזמן הסדר שלי יהיה שיחה פנים מול פנים, אסאמאס ובסוף שיחה בטלפון.

אני מתנהלת מלא בעזרת אסאמאסים, כל עניין השיחה בפלאפון קצת מעיק עליי. זה מחמם את האוזן ודורש ממני לשבת מול קיר בזמן שמישהו חופר לי באוזן ואני לא באמת יכולה לעשות משהו.
אני משתדלת לא לפתח שיחות שלמות באסאמאס, אבל לרוב אני אעדיף לפתוח שיחה ככה מאשר להתקשר למישהו (אלא אם זה למשפחה וכאלה).

 

[Puskas]

זמין כמעט תמיד

יש לי whatsapp, line, sms וכמובן facebook ושיחות רגילות בסלולרי..
מי שצריך אותי, לרוב מצליח גם למצוא.

 

[lolly87]

זמינות

לפני שקניתי את הסמארטפון שלי, אסמסים אצלי היו יקרים יותר מדקת שיחה, אז תמיד צלצלתי במקום לשלוח אסמס.
עכשיו כשיש אסמסים בתוך התוכנית וכל האפליקציות (ווטסאפ, וויבר, הצ'אט של הפייסבוק וכו'), אז יש לאנשים תחושה שאני צריכה להיות זמינה 24\7.
יותר מפעם אחת אנשים כבר מצלצלים כי לא עניתי לווטסאפ, אני פשוט לא מחוברת לאינטרנט בטלפון כל היום, במיוחד לא עכשיו שאני לומדת למבחנים. אבל בשיעורים משעמים, נסיעות באוטובוס או כל זמן אחר שמשעמם לי אני זמינה ואני מסוגלת לנהל שיחות שלמות בהודעות.
באופן כללי, אני מעדיפה שיחה פנים אל פנים כאופציה ראשונה, אחריה שיחה בטלפון בבית , אח"כ הודעות, ואז שיחה בסלולרי.

 

[Purple Mushroom]

אצלי זה ככה עכשיו.

sms בוודאות יהיה יותר יקר משיחה בסלולרי. יש לי עד ינואר 2014, (בתשלומים של 3 שנים), הנחה של כ-5 ש"ח על שיחות בגין החזרת מכשיר ישן לסלקום.
כנראה שהיום, (צריך לחכות עוד כמה ימים לחשבון דיגיטלי), יהיה היום האחרון של התשלום, שאני, (בלי עין הרע), מאפס בפעם ה-3,

חודש שלישי, מאפס את חשבון הסלקום שלי.
וכיף לכתוב את ההודעה החינמית הזאת. (לספק האינטרנט אבל משלם כ105 ש"ח כל חודש), באתר של בעלים של רשת סלולרית. (למיטב ידיעתי)

.

 

[spaysi8]

הוו אחלה שאלה

אני כמעט תמיד זמינה,
הוואטסאפ שלי על שקט ואני עדיין עונה כמעט תמיד.
בצ'אטים קבוצתיים אני תמיד קוראת אך עונה כשמחשק לי, ולסמסים כמעט תמיד עונה במידי.
אני גם עושה צלילים מיוחדים לאנשים שיותר חשוב לי לענות להם,
רק למקרה שהטלפון לא יהיה לידי באותה השניה.

מכורה, כבר אמרתי?

 

[ronirotbert]

הזמינות שלי.

אין ספק שזה תופס מקום נכבד בחיים שלי.. אבל אני בהחלט מרשה לעצמי לא לענות מיד להודעה..
קורה לי הרבה פעמים שאני מסתכלת בהודעה ומחליטה לא לענות בכלל או לענות יותר מאוחר (ונכון שלפעמים החבר רואה שראית את ההודעה וקצת כועס.. אז שיכעס..) בכל זאת, יש לי גם חיים אחרים.
יש סוג של אנשים שברור שהייתי מעדיפה אותם בהתכתבות ולא בשיחת טלפון.. ויש אנשים של שיחת טלפון-- כמו אימא!
אני גם בנאדם של הודעות קצרות.. אין לי סבלנות למגילות וחפירות..

 

[ילדת פלא בהכחשה]

רק בשנה האחרונה

נכנעתי ללחץ חברתי ורכשתי סמארטפון (וזה יחסית מאוחר) והתמכרתי כמו כולם.

אני ידועה בקרב חבריי וחברותיי כ"מישהי שקשה להשיג אותה" .... הרבה פעמים אני לא עונה ומסננת אפילו כשאני סתם אוכלת או רואה סדרה מעניינת בטלוויזיה (אין לי כוח אפילו לענות ולהגיד שאחזור אחר כך..) אבל בדרך כלל חוזרת.
מבחינת הודעות כתובות- זה מאד תלוי מי אבל בדרך כלל אני זמינה. למרות ששוב אין לי שום בעיה לסנן גם כאן ואם למישהו יש בעיה עם זה - לא אכפת לי. הרבה פעמים חברות שלי נעלבו ממני בגלל זה (נו..בנות..) אבל זאת אני והן כבר התרגלו. אני מאד קנאית לפרטיות וללבד שלי.

אני לא אוהבת לנהל שיחות נפש בכתיבה. מצד שני אני גם לא אוהבת לעשות את זה בטלפון. רק בארבע עיניים. אז הרבה פעמים יוצא לי להגיד לחברות/בנזוג- "אספר לך כשנפגש", "נדבר על זה כשנפגש"...

 

[Purple Mushroom]

לא זמין.

בדרך כלל לא עונה להודעות sms, לא מוציא מהמכשיר, במגמה ברורה לאפס חשבון סלולרי.
אין לי סמארטפון, וכנראה לא אהיה. (אולי בזה אני דומה לזאדק, האנטי מתקדם טכנולוגי, מסיבות תקציביות אבל).
תקשורת מיידית כתובה, כרגע כבר אין לי icq ולא מסנג'ר. והתקנתי רק סקייפ, (עוד הצלחה ישראלית), כדי לתקשר בעיקר עם אבא שלי, אבל רוב התקשורת, היא בוידיאו הוא בוידיאו אני באודיו, אבל מתקשרים גם קצת בטקסט, כשאין זמן פנוי רב.).
בזמן האחרון בקושי יש לי זמן מחשב.
מצאתי זמן לבדוק מיילים, וסוף סוף הלילה יש לי קצת זמן לפורום.
מחפש את התפקדות פברואר,
מקווה שעדיין בעמוד ה-1. אחרי יותר משבוע שהחודש התחיל.

 

[EdisonGirl]

מניחה שאני המאספת?

אני הרבה יותר זמינה לטקסט הכתוב מאשר לשיחות טלפון, והאמת שגם יותר זמינה לכתיבה מאשר למפגש פנים אל פנים, אם כי מעדיפה לרוב תקשורת פנים אל פנים ע"פ 2 צורות התקשורת האחרות.
לטלפון אני לרוב לא עונה בכלל גם אם אני נמצאת לידו ורואה את השיחה, פשוט בגלל שאני בד"כ בעבודה או בלימודים, או שסתם אין לי חשק לענות כי המוח שלי עסוק באותה עת בדברים אחרים, ולא בא לי שיסיחו את דעתי.
לכתיבה אני מתפנה בזמן שנוח לי. אני יכולה לענות מיידית או לענות אחרי יום שלם ואפילו יומיים. זה מאוד תלוי עד כמה דחוף שאני אענה ובאיזה נושא מדובר. באופן כללי למרות שהטלפון צמוד אליי 24/7, אני מתקשרת באמצעותו בעיקר עם עצמי

ע"י כל מיני אפליקציות ויומנים שאני מנהלת.

מבחינת אופי הכתיבה, אני כותבת מאוד מהר, ולכן אין לי בעיה לנהל שיחות מאוד ארוכות ועמוקות בכתיבה, אבל זה כמובן תלוי גם בשותף לשיחה וביכולות שלו, כי אם אני מרגישה שאני לא מקבלת משוב מספיק מושקע או לא מובנת מספיק, אני מוותרת על התענוג. סיבה נוספת שאני אעדיף בגינה לעבור לתקשורת פנים אל פנים היא אם מעורבות בשיחה יותר מידי רגשות שיש צורך לבטא, ובכתיבה די קשה להביע אותם, או שיש לי אינטרס שיראו אותם ולא רק "יקראו" אותם.
עם בתי עסק ושירותים שונים אני גם כן מעדיפה לתקשר בכתב. זה עדיף לי עשרות מונים על המתנה בטלפון או פיזית במקום, ואני זמינה למייל הרבה יותר מאשר אני זמינה לטלפון.