תשובה וקצת ../images/Emo32.gif
הנגיעה בתזונה בבתי הספר לרפואה היא אפסית, אולי היום קצת השתפרה וייתכן כי גם יש אונברסיטאות מסויימות שהשתפרו בנושא. אבל רוב הרופאים שתתקלי בהם לא מבינים מעבר להבנה בסיסית בתזונה נכונה. מה שהם כן מכירים זה
את הסימפטומים של מחלות שעלולות להתפתח מחוסרים תזונאיים, ואם במקרה נפלת על רופא עם קצת יושר אישי אז גם את היכולת להפנות לתזונאי. יותר מכך חשוב לדעת שהרפואה המערבית (וכאן אני גולש קצת ל
), על אף השיפור בזמן האחרון לא מתעסקת בהתאמת הרפואה לאדם. הרפואה המערבית היום בנוייה לאוכלי בשר. זה מתבטא בטווח ערכים של מינרלים וויטמנים מסויימים ובעוד כמה מקרים. מצב הרפואה (המערבית) בארץ הוא מזוויע. לי אישית יש את ביטוח הבריאות הגבוה ביותר. כלומר, אני מקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר שהרפואה הציבורית יכולה להציע, ואני מזועזע (ניתן לקריאה בצורה גולדה מאירית
) ממצב הרפואה הציבורית אצלנו. אני אבדתי כל אמון שהיה לי במערכת הזאת, אני כבר כמה וכמה פעמים מצאתי מקרים שבהם ההטלת ספק שלי והרצון שלי לחקור את הנושא בהמלצות שקיבלתי מרופאים מנעו אסונות (למשל קיבלתי מרופא עור פרטי, שנחשב אחד מהטובים בארץ, ראוקטון לטיפול באקנה מבלי שהוא טרח לוודא האם אני נוטל בי-12, ולאחר מכן במחקר עצמאי שעשיתי בנושא של ראקוטן התברר לי אסור לקחת אותו יחד עם בי 12 [מעבר לכך שיש לו תופעות לוואי מזוויעות ובסופו של דבר מצאתי טיפול יעיל באותה מידה שהוא נטול תופעות לוואי]). לרופא שלי אין שום נגיעה לאורח חיים שאני מקיים, הוא לא טרח לחקור ולבדוק את התועלת או חוסר התועלת הרפואית שיש מהתזונה שאני מקיים, הוא לא טרח לבדוק האם אני מבצע פעילות ספורטיבית, כמה אני נמצא בשמש, האם אני שותה אלכוהול או משתמש בסמים ואני בספק אפילו אם הוא מודע לבעיות ראייה שלי. הרפואה (המערבית) היום היא לא פרסונלית בשום צורה, הטיפול הפך להיות טיפול מכני עם כיסוי תחת. למה אני מתכוון? אם אני עכשיו אגיע עם כאב גרון וגרון אדמומי לרופא. לרופא אין שום דיאגנוסטיקה אמיתית לדעת מה יש לי. הוא ישחרר אותי באמירה שזה כנראה וירוס וירשום לי אנטיביוטיקה. מי שקצת מבין ברפואה יודע שלפניצלין אין שום השפעה על מחלות ויראליות. אם אני אציג את השאלה הזאת לרופא, הוא כנראה ישחרר אותי באיזו אמירה ש"כן, אבל עלולה להתפתח דלקת". למעשה הרופא לא יודע מה יש לי, אין לו את הזמן להשקיע באבחון המחלה והוא פשוט מכסה את התחת שלו עם אנטיביוטיקה. עכשיו זה מקרה שקורה לרובנו והוא לא מאוד מזיק. (חוץ מהאנשים שהיו צריכים לסבול עוד כמה ימים של מחלה ויראלית כי הגוף שלהם נחלש ע"י האנטיביוטיקה) אבל מה קורה למשל כשיש בעיות במקומות כמו העיניים למשל? לרוב הרופאים לא יהיה את היושר להגיד "סליחה, לא התחום שלי - לך לרופא עיניים" וגם אז צריך להתפלל שנפלת על הרופא העיניים הנכון. לי אישית נהרסה (כנראה, אין לי יכולת אמיתית להוכיח את זה) הראייה בעין אחת בגלל רופא מטומטם שכיסה את התחת שלו עם מיליון תרופות לאיזשהו סימפטום שהתפתח לי בעין. אחת מהתרופות האלו, או שילוב שלהן כנראה יצרו נזק בלתי-הפיך בראייה שלי. טוב, אני יכול להמשיך להתלונן ולהתלונן. הנקודה שלי היא ברורה: הרפואה המחקרית היום מאוד מפותחת, בטיפול היא מפגרת בצורה מחרידה. לאנשים שזקוקים לטיפול רפואי יש שתי אפשרויות (ששתיהן משלימות אחת את השנייה למעשה) אם מצליחים אז למצוא רופא טוב והשנייה והחשובה יותר היא תמיד להטיל ספק, תמיד לשמוע חוות דעת שניה ושלישית ורביעית, תמיד לחקור בעצמכם, אף פעם לא למהר להשתמש ב"תרופות" (שהיה עדיף מזמן אם היינו מתחילים לקרוא להם סמים כדי שיבינו שהן לרוב לא מרפאות שום דבר, רק מעלימות סימפטומים) ותמיד לקרוא מהן תופעות הלוואי של תרופה לפני שמתחילים ליטול אותה. אלון, שהוציא קצת עצבים על מצב מערכת הבריאות הישראלית. ההודעה נרשמה בלשון זכר בגלל ברירת המחדל בפנייה לאנשים של השפה העברית, ניתן ואף רצוי להחליף את ההטייה המגדרית במקומות הרלוונטים במקרה הצורך.