זן זה טנטרה
זן זה טנטרה פרק 35 מ"מצפן הזן" - תורגם ע"י גל ר. ערב אחד, לאחר השיעור ב´דָרְמָה דָטוּ´ שבבוסטון, פנה תלמיד לסוּן-סָּה-סוֹאן-סָן, "בסמינר שנערך לאחרונה על זֶן וטנטרה, צ´וֹגִים טְרוּנגפַה רִינמְפוֹצֶ´ה* השווה את הזֶן לשחור ולבן ואת הטנטרה לצבעוני. מה אתה חושב על כך? סוּן-סָּה חייך ואמר, "את מי מבניהם את מעדיף?" (צחוק מהקהל) התלמיד משך בכתפיו. סוּן-סָּה שאל, "מה צבע החולצה שאתה לובש?" "אדום." "אתה קשור לצבע." סוּן-סָּה אמר, "החץ עבר כבר במרכז העיר." התלמיד היסס למספר רגעים, ואמר, "אולי אתה קשור לשחור ולבן." לאחר שתיקה ארוכה, "האם אתה מבין?" (מעט צחקוקים בקהל.) "טוב, אני אסביר: הכלב רודף אחר העצם." לאחר שתיקה ארוכה ומתוחה . "בסדר, אני אסביר את זה עוד" (צחוק מתגלגל בקהל.) "כשאתה חושב, המיינד שלך והמיינד שלי שונים. כשאתה לא חושב, המיינד שלך והמיינד שלי זהים ועכשיו תומר לי –כשאתה לא חושב, האם יש צבע? שחור ולבן? בלי מחשבות, המיינד שלך הוא מיינד ריק. מיינד ריק ברושו לחתוך כל מילים ודיבור. אז יש צבע?" "אני לא יודע." "אתה לא יודע, אני אכה אותך! עכשיו אתה מבין?" (צחוק בקהל) "במיינד המקורי אין צבעים, אין שחור ולבן, אין מילים, אין בודהא, אין זֶן, אין בודהיזם טייבתי." התלמיד קד ואמר, "תודה" סוּן-סָּה שאל, "´תודה?´ מה זאת אומרת ´תודה´?" "רק ´תודה.´" סוּן-סָּה צחק ואמר, "רק ´תודה´ זה טוב. אני מקווה שתבין את האני האמיתי בקרוב." "התחלתי" אמר התלמיד. *Chögyam Trungpa Rinpoche
זן זה טנטרה פרק 35 מ"מצפן הזן" - תורגם ע"י גל ר. ערב אחד, לאחר השיעור ב´דָרְמָה דָטוּ´ שבבוסטון, פנה תלמיד לסוּן-סָּה-סוֹאן-סָן, "בסמינר שנערך לאחרונה על זֶן וטנטרה, צ´וֹגִים טְרוּנגפַה רִינמְפוֹצֶ´ה* השווה את הזֶן לשחור ולבן ואת הטנטרה לצבעוני. מה אתה חושב על כך? סוּן-סָּה חייך ואמר, "את מי מבניהם את מעדיף?" (צחוק מהקהל) התלמיד משך בכתפיו. סוּן-סָּה שאל, "מה צבע החולצה שאתה לובש?" "אדום." "אתה קשור לצבע." סוּן-סָּה אמר, "החץ עבר כבר במרכז העיר." התלמיד היסס למספר רגעים, ואמר, "אולי אתה קשור לשחור ולבן." לאחר שתיקה ארוכה, "האם אתה מבין?" (מעט צחקוקים בקהל.) "טוב, אני אסביר: הכלב רודף אחר העצם." לאחר שתיקה ארוכה ומתוחה . "בסדר, אני אסביר את זה עוד" (צחוק מתגלגל בקהל.) "כשאתה חושב, המיינד שלך והמיינד שלי שונים. כשאתה לא חושב, המיינד שלך והמיינד שלי זהים ועכשיו תומר לי –כשאתה לא חושב, האם יש צבע? שחור ולבן? בלי מחשבות, המיינד שלך הוא מיינד ריק. מיינד ריק ברושו לחתוך כל מילים ודיבור. אז יש צבע?" "אני לא יודע." "אתה לא יודע, אני אכה אותך! עכשיו אתה מבין?" (צחוק בקהל) "במיינד המקורי אין צבעים, אין שחור ולבן, אין מילים, אין בודהא, אין זֶן, אין בודהיזם טייבתי." התלמיד קד ואמר, "תודה" סוּן-סָּה שאל, "´תודה?´ מה זאת אומרת ´תודה´?" "רק ´תודה.´" סוּן-סָּה צחק ואמר, "רק ´תודה´ זה טוב. אני מקווה שתבין את האני האמיתי בקרוב." "התחלתי" אמר התלמיד. *Chögyam Trungpa Rinpoche