זעם
הרבה פעמים כשאני כועסת על המשפחה שלי, אותו התסריט עולה לי בראש, דבר שקצת מפחיד אותי במידה מסוימת... אשמח מאוד לשמוע את דעתך. בכל אותה העת שהם ישבו ודיברו, רק רציתי לרצוח אותם. דמיינתי איך אני מעבירה סכין קצבים ארוכה לאורך הראש של כל אחד מהם, ובוצעת אותו לשני חלקים סימטריים להפליא. תיארתי את דמם נוזל מתוך ראשם החוצה ומטפטף במהירות על ספות הבד הבהירות שהם ישבו עליהן. מעולם לא היה בי את האומץ להרים יד על אחד מהם. מעולם לא יכולתי לקחת את אותה הסכין המשוננת, שאימא הייתה חותכת איתה קוביות בשר עבות בשבת, ולעשות את מה שחלמתי עליו בכל אותו הזמן. זה הרי יהיה אירוני להפליא. ואם כן, אחותי בוודאי תהיה הראשונה שתגאל. יש לה ראש קטן וקל לפיצוח, זה יהיה הכי הגיוני מבחינה פיזיקאלית. לאחר מכן, זה כבר לא משנה. אחרי שעה וחצי המשטרה בטח תגיע לדירה, השוטרים ימצאו שלוש גופות ישובות על ספה כשמוחם מבותר. אני אשב בפינת החדר, מושכת בשערות ראשי ובוכה – רק בשביל האפקט הפסיכוטי. במהדורת החדשות של שמונה יספרו על המקרה ויתארו אותו כ"שערורייה אכזרית". איש לובש מדים כחולים, שמתחת לדמותו הריקנית יופיע הכיתוב "רב פקד משה אלוני" יגיד שהוא לא ראה זוועה כזאת בכל 20 שנות עבודתו במשטרת ישראל. 100 בשבילך. עד אז אני כבר אהיה מאושפזת במחלקה סגורה, אחרי שפסיכיאטר ועובדת סוציאלית ישמעו על הקולות שגרמו לי לעשות את הכול. שני אחים במדים לבנים יובילו אותי לאורך מסדרונות, ויקישו סיסמאות ומספרים שיפתחו דלתות כבדות וחלודות. הפסיכולוג יביט על העובדת הסוציאלית, ושניהם יהיו המומים וחסרי מילים, מה שבוודאי יוביל אותם למין פרוע על השולחן בחדרו של הפסיכולוג. אני אשכב על מיטת ברזל בחדר קטן וסגור, ושני האחים יכבלו אותי למיטה. אחות עם שיער אדום ומבט שטני בעיניים תבקש לבדוק שלוש פעמים ביום שאני אכן בולעת את הכדורים שהיו צריכים להוציא מחוץ לחוק עוד ביום שהם אושרו. לכדורים האלה יש תופעות לוואי איומות. השיער שלי יתחיל לנשור, והשיניים שלי ירקבו. וחבל. יש לי שיניים ישרות ולבנות. מזל שמעולם לא היה בי את האומץ להרים יד על אחד מהם.
הרבה פעמים כשאני כועסת על המשפחה שלי, אותו התסריט עולה לי בראש, דבר שקצת מפחיד אותי במידה מסוימת... אשמח מאוד לשמוע את דעתך. בכל אותה העת שהם ישבו ודיברו, רק רציתי לרצוח אותם. דמיינתי איך אני מעבירה סכין קצבים ארוכה לאורך הראש של כל אחד מהם, ובוצעת אותו לשני חלקים סימטריים להפליא. תיארתי את דמם נוזל מתוך ראשם החוצה ומטפטף במהירות על ספות הבד הבהירות שהם ישבו עליהן. מעולם לא היה בי את האומץ להרים יד על אחד מהם. מעולם לא יכולתי לקחת את אותה הסכין המשוננת, שאימא הייתה חותכת איתה קוביות בשר עבות בשבת, ולעשות את מה שחלמתי עליו בכל אותו הזמן. זה הרי יהיה אירוני להפליא. ואם כן, אחותי בוודאי תהיה הראשונה שתגאל. יש לה ראש קטן וקל לפיצוח, זה יהיה הכי הגיוני מבחינה פיזיקאלית. לאחר מכן, זה כבר לא משנה. אחרי שעה וחצי המשטרה בטח תגיע לדירה, השוטרים ימצאו שלוש גופות ישובות על ספה כשמוחם מבותר. אני אשב בפינת החדר, מושכת בשערות ראשי ובוכה – רק בשביל האפקט הפסיכוטי. במהדורת החדשות של שמונה יספרו על המקרה ויתארו אותו כ"שערורייה אכזרית". איש לובש מדים כחולים, שמתחת לדמותו הריקנית יופיע הכיתוב "רב פקד משה אלוני" יגיד שהוא לא ראה זוועה כזאת בכל 20 שנות עבודתו במשטרת ישראל. 100 בשבילך. עד אז אני כבר אהיה מאושפזת במחלקה סגורה, אחרי שפסיכיאטר ועובדת סוציאלית ישמעו על הקולות שגרמו לי לעשות את הכול. שני אחים במדים לבנים יובילו אותי לאורך מסדרונות, ויקישו סיסמאות ומספרים שיפתחו דלתות כבדות וחלודות. הפסיכולוג יביט על העובדת הסוציאלית, ושניהם יהיו המומים וחסרי מילים, מה שבוודאי יוביל אותם למין פרוע על השולחן בחדרו של הפסיכולוג. אני אשכב על מיטת ברזל בחדר קטן וסגור, ושני האחים יכבלו אותי למיטה. אחות עם שיער אדום ומבט שטני בעיניים תבקש לבדוק שלוש פעמים ביום שאני אכן בולעת את הכדורים שהיו צריכים להוציא מחוץ לחוק עוד ביום שהם אושרו. לכדורים האלה יש תופעות לוואי איומות. השיער שלי יתחיל לנשור, והשיניים שלי ירקבו. וחבל. יש לי שיניים ישרות ולבנות. מזל שמעולם לא היה בי את האומץ להרים יד על אחד מהם.