זקוקה לדעתכם בעניין

זקוקה לדעתכם בעניין

אני גרושה שנה וחצי ללא ילדים. חצי שנה לאחר הגירושין הכרתי בחור שהכל היה מקסים בהתחלה ואח"כ זוועתי אבל לא על זה רציתי את חוות דעתכם אלא בעניין האקסית. הוט טען שהם נשארו ביחסים טובים שהוא אוהב אותה כבן אדם וכאם ילדיו ואין שום דבר מעבר, הבטן שלי אמרה שיש ואכן התגלה לי שהם גרושים רק על הנייר. הם מבלים את החגים יחד, ימי הולדת, נוסעים יחד לארועי הילדים וגם מקיימים יחסים. ניתקתי את הקשר עם הבחור. אתמול הכרתי בחור גם איתו היתה כימיה נהדרת מאז הנ"ל לא היתה לי כימיה כזאת ואז הגיע נושא האקסית ושוב אני שומעת שאם לשניהם אין בני זוג הם מבלים את החגים ביחד אצל ההורים שלו או שלה והוא אוהב אותה כאדם והם חברים טובים אמר שאין סקס (מי יודע) וכשאני אכר אותה אני אראה שאין לי מה לחשוש כי כשהיא מביאה את הילדה היא נשארת לקשקש איתו כשעה אצלו בבית והוא מצידו רוצה שכולם יהיו ביחסים טובים עם כולם. לי זה נראה כעוד משולש שחוזר על עצמו ששבר לי את הלב ומיד אמרתי שלקשר כזה אני לא נכנסת. אשמח לשמוע את דעתכם. תודה.
 
"משולשים" או אני הוא והאקסית

שלום לך צדף והים , ראשית מעניין הוא דפוס הקשרים שאת יוצרת בני זוג שגירושיהם נינוחים , שנעשו תוך הבנה , השלמה והסכמה לבל יפגעו ילדיהם מהליך הגירושין .[לפחות כך זה מצטייר מתאורך ] , ומאידך מתרשם שה"נינוחות" הנה למראית עין השניים כל אחד בדרכו טרם עיבד הליך הגירושין שבדרך כלל הנו הליך כואב השואב הרבה אנרגיות ומותיר לא מעט צלקות . השניים מצויים בהליך של להחליט לא להחליט או כמו שמיטיב לתאר זאת בשירו אריק אינשטיין "רגל פה רגל שם" .השניים כל אחד בדרכו עם זוגתו בעבר טרם החליטו הלממש גירושין או לא .... בקיצור צדף והים , כימיה לא כימיה ע"מ למנוע שברון לב עתידי - קבלת החלטה נבונה ,לטעמי . חפשי לך אהבה חדשה , את ראוייה לה . יוסי
 
המון תודה יוסי

מאחר ואני חדשב ב"עסק" האם אין זוגות שכשהם לבד אז הם חוגגים את החגים עם משפחות האם או שאם זה כך זה מריח לא טוב? האם אין זוגות שאם באים להביא את הילד אז נשארים גם לקפה ולדבר ותו לא? שואלת את זה כי מנסה להפריד בין משהו שמריח לא טוב לבין חוסר הבטחון וחוסר האמון שלי גם עקב הגירושין וגם עקב הבחור הראשון שתארתי שהוא בעצם מתוך שנה וחצי שאני גרושה גם היה הדייט היחיד שלי.
 

א ש לי

New member
אולי צריך לשאול שאלה אחרת צדף.

" כמה זמן אתה גרוש" גם אני וגם הרבה זוגות אחרים בשנה הראשונה שמרנו על קשרים "למען הילדים" כמה שפחות לפגוע ולהוכיח להם ןלנו שאפשר לסיים יפה ועל כן חגים וימי הולדת בילינו ייחד. הזמן עשה את שלו, וזה ניפסק אצל כל מי שאני מכירה סביבי. אני חיה בקיבוץ בו יש המוןןןןן של זוגות גרושים חלקם בנו לעצמם חיים חדשים, חלקם עדיין לו. ממש רובם בקשרים נעימים עד מקסימים ניפגשים בשבילי הקיבוץ, חדר האוכל, כל בו, מכבסה בחגים של הקיבוץ ועוד, אבל אף אחד כבר לא חוגג יחד למעט שני זוגות שגרושים טרי. אז אולי באמת השאלה היא של זמן, כמה זמן הגבר גרוש, על מנת לעבור את כל השלבים שכולנו עוברים, כעסים, תיסכולים, ניסיונות של יחד למען ילדים ואפילו חברות אמיתית שקיימת לפעמים, עד ל...."איום על קשרים חדשים".
 
היי א ש לי

הוא גרוש שנתיים פלוס ילדה ואני גרושה שנה וחצי ללא ילדים. כמו שכתבתי עד שכבר העזתי לצאת עם מישהו שנה אחרי הפרידה וחצי שנה אחרי הגט הבחור היה גרוש 5 שנים אז והקשר עם האקסית -גרושים רק על הנייר. עכשיו אני יותר זהירה ואפילו מודה שפוחדת מהחברות הזאת. כמו שכתבת איום על קשרים חדשים. הוא גרוש שנתיים הבחור החדש ואני שנה וחצי. נכון לי אין ילדים מהאקס אבל היו לא מעט הזדמנויות להשאר בקשר מצידו ואני חתכתי לחלוטין. אז נכון עם ילדים אסור לחתוך אבל מכאן ועד חברות ובילויים משותפים (חגים) זה נראה כאילו אין פרידה ממשית אלא ההבדל היחידי שגרים בבתים נפרדים. קראתי על הגיוון שאת מתארת ואני מהכרות שלי את עצמי יודעת שאני לא רוצה להיות חברה של האקסית כי זה יאיים עליי והוא דיבר על כולם חברים של כולם. אני גם יודעת שיש אקסיות / אקסים שברגע שלצד אחד יש קשר הם לוקחים צעד אחורה ויש גם כאלו שלוקחים שני צעדים קדימה כדי כמו שכתבת לאיים על הקשר החדש ולפעמים להרוס אותו. זה קרה לי פעם אחת יותר מדיי לכן כששמעתי את זה הפעם ברחתי. באמת שאין לי מושג מה לעשות. נראה שאני מגזימה בכך שחשוב לו יותר לשמור על חברות עם האקסית וכולם חברים של כולם מאשר הבטחון של ההכרות החדשה? מאחר ולא אמר בואי נראה אם זה ממש יפריע לך אז הקשר יהפוך לפחות חברי אלא קבע עובדה וזהו היא שם היא חברה וכולנו נהייה חברים נקודה. אשמח לשמוע את דעתך כמו תמיד וגם אחרים. אני לגמרי טרייה בעולם הזה ולא יודעת מתי זה נחשב לבסדר ומתי זה עובר את הגבול לכן נמנעת וכן רוצה ללמוד כדי כן להקים פרק ב' בריא וטוב.
 

azaria

New member
פרק ב' בריא וטוב מתקיים בתוך העולם ולא במנותק

החברים שלו מלפני שהכרת אותו - ממשיכים להיות חברים שלו. מן הסתם יהפכו עם הזמן להיות חברים שלכם. גם המשפחה שלו, תהפוך להיות חלק מן המשפחה המורכבת והמורחבת שלך. ההורים שלו יהיו קצת סבא וסבתא של הילדים שלך. במיוחד אם הם יהיו סבא וסבתא של הילדים המשותפים לכשיהיו. אז גם האמא של הילדים שלו תהיה מחוברת באופן כזה או אחר למשפחה המורכבת שלך. כשהיא תהיה בחו"ל בסופש שהילדים היו אמורים להיות אצלה, זה ישפיע על הסידורים שלכם. כאשר תהיה שמחה במשפחה שלה, זה יפשפיע על מתי ואיך הילדלים מגיעים אליכם ומִכּם וכמובן שהיא מחוברת גם בעוד הרבה דרכים ונקודות. השאלה היא עד כמה היא מתחברת, עד כמה הוא מאפשר לה להתחבר, ועד כמה את מסוגלת לחיות עם החיבור שלה. אין כאן נוסחת בית ספר שמובילה לתשובה הנכונה. התשובה הנכונה היחידה שאני יכול להעלות על דעתי היא שכל המעורבים יוכלו להגיע לנקודת שיווי משקל כזו שכולם מסוגלים לחיות איתה. שלא יהיה יותר מדי חיבור לטעמך, ושלא יהיה מעט מדי חיבור לדעת בן זוגך, ושהאקסית לא תרגיש מנותקת מדי או נשאבת מדי, ושהילדים יקבלו מה וכמה שהם צריכים, וכו. מתיאורך נשמע שהיה הבדל גדול בין מה שמתאים לך לבין מה שמתאים לבחור שלך. זהו פער שחייבים או לגשר עליו ולהביאו למצב שאפשר לחיות איתו - או שמחליטים לא לחיות ביחד כי הפער גדול מדי.
 
אתה מאוד צודק

ואני מודעת לכל מה שכתבת מאחר וזה הולך ביחד, יש לו ילד נקודה מבחינתי זה בא איתו. אבל..... וזו הנקודה שאותה אני חוקרת למה גם האקסית באה איתו? הוא מבחינתו רוצה שכולם יהיו ביחסי חברות עם כולם ושאני אשב לשתות איתה קפה. היא חלק מהעבר שלו ולא ממעגל החברים שלו אותם בודאי שאקבל. נראה לי לפעמים כי אנשים שוכחים שהם נפרדו. הוא שאל מה לא מסקרן אותך להכיר אותה. לא ממש לא מסקרן אותי להכיר אותה צר לי את הילד כן אותה לא. היה בינהם משהו נגמר יש ילד לדעתי היחסים צריכים להיות קורקטיים ובנוגע לילד ואך ורק לילד ולא מעבר לכך האם אני מגזימה?
 

אדמiנית

New member
מי שנכווה ברותחים נזהר בצוננים

בגדול אני חושבת שאת צודקת. בגדול. צריך לדעת לסגור דלת אחת לפני שפותחים את השניה. אבל לדעתי בגלל המקרה הראשון שתארת - את פוסלת את הבחור שפגשת אתמול (?) על הסף. תראי, יש לו ילד והילד בא איתו - על זה אין ויכוח. לילד הזה, יש אמא. האמא הזו היא חלק מהחיים שלהם. גם של הילד וגם של הגרוש. כשמתגרשים כשאין ילדים, אפשר לעשות הפרדה מוחלטת מהגרוש. כשיש ילדים משותפים - זה לא אפשרי. היחסים בינהם - עדיף שיהיו טובים. כשכל הגורמים במשוואה הזו (אמא, ילד, אבא ) יהיו מרוצים, לכולם יהיה יותר נוח. גם לבת הזוג החדשה של האבא (גורם חדש במשוואה). וכשהיחסים טובים - יותר קל להיות מרוצים ולא ממורמרים, תאבי נקמה ועוד השד יודע מה. עד כמה טובים וקרובים - זה כבר כל אחד מה שמתאים לו. לשבת לשתות קפה עם האקסית שלו - גם לי נראה מיותר. זה שהיא עולה ויושבת ומפטפטת איתו בכל פעם שהיא מביאה את הילד - לדעתי, כשהיא תיווכח לדעת שיש בת זוג בתמונה - זה ילך ויפסק. כמו שכתבתי בהתחלה - אני חושבת שפסלת מהר מדי. אני הייתי נותנת לזה צ'אנס. עם גבולות משלי.
 

azaria

New member
האם את בטוחה במה שהוא רוצה?

האם הוא דורש שאכן תשבי איתה לקפה פעם בשבוע , או שבעצם הוא רק מנסה להבין ממך האם תיאורתית תהיי מסוגלת "לשבת לקפה" פעם בהמון זמן אם וכאשר יקרה מקרה כזה. אני לא גרוש, אבל אני מתאר לעצמי שהייתי נזהר מלהיכנס למערכת יחסים עם מישהי שמראש לא מוכנה להעלות על דעתה שאי פעם תשב לקפה (חד פעמי) עם האמא של ילדי. אז, האם יתכן שפשוט יש כאן כשל בהתנסחויות ובהבנתכם אחד את מילותיו של השני? לפעמים אנחנו אומרים משהו בצורה מסויימת ואז ננעלים על צורת הביטוי הזו, למרות שהיא בעצם רק דרך אחת מיני רבות להגיד את מה שהתכוונו. אם תדברי איתו ותבקשי ממנו כמה פעמים להסביר מה הוא מתכוון, יתכן שתשמעי ניסוח אחר שישפוך אור אחר על דאגותיו ורצונותיו.
 
לא בטוחה כבר בכלום

לא ליבנו את הדברים ונכנסו אליהם לעומק ברגע ששמעתי את זה הרגשתי דה ז'וו ולא יכולתי לשמוע או להשמיע יותר כלום . פשוט פסקתי שאני לקשר כזה לא נכנסת והוא אמר אם תשני את דעתך תגידי לי ואני אמרתי אם תשנה את דעתך תגיד לי ומאז.......... עברו יומיים ואני כבר לא יודעת כלום.
 
אז ככה עידכון מהשטח

אבל ראשית רוצה לומר לכל אחד ואחת מכם תודה מקרב לב. אני חייבת לומר שמזמן לא ניתקלתי בפורום ובאנשים כ"כ איכותיים עם חשיבה בוגרת, משתפת ולגמרי לא שיפוטית אלא להיפך מנסה לעזור בצורה הכי אמיתית ואינטילגנטית ובאמת שמה דגש, שואלת ונותנת מענה לסוגיות חשובות תוך שיתוף והשקעה בתשובה. אז ראשית תודה לכם יש לי הרבה מה ללמוד מכם בכל המורכבות הזאת כשמו של הפורום מאחר ואני חסרת ידע ואתם כן אבל מעבר לזה כל אחד מכם ממקומו האיר בי נקודת מבט ונתן לי חומר למחשבה, אז אם לא אכפת לכם לצרף אותי לרשימת החברים אני נשארת. ולעידכונים- בזכות עיצותיכם המאוד הגיוניות ומנומקות יצרתי קשר כדי לברר דברים לעומקם, דברים שלא ירדנו לסוף דעתם. השיחה היתה קרירה בהתחלה וכל אחד היה בתוך הקונכיה שלו אבל לאט לאט הכימייה חזרה ואיתה באמת הרצון לבדוק ולהסביר. הוא הסביר את הקו שלו ואת ההגיון שעומד מאחוריו בצורה ישרה וגם הוא כמוני ירדנו מהעץ שטיפסנו עליו כ"כ גבוה ושנינו אמרנו שהכל נתון למשא ומתן. אני הסברתי את הקו שלי וגם הסכמתי לבוא במשא ומתן בכל עניין לגופו. בשכלול השיחה שערכה שעות הבנתי שדרך החיים שלנו אם נשים אותה על סקאלה נמצאת בתי קצוות ולכן כנראה האפשרות לגישור קשה עד בלתי אפשרית. אני שמחה שבעידודכם יזמתי את השיחה הזאת כי עם כל הרצון שימשיך ויחזר יש את ההגיון שאומר אנחנו כ"כ שונים בתפיסות העולם שלנו ולכן אולי כדאי להגיד היה עים ובהצלחה בהמשך דרכו של כל אחד מאיתנו. אשמח להערות ולהארות.
 

azaria

New member
את כבר אחת מחברי הפורום. מן הפוסט הראשון שלך

תודה על המחמאות. עוד תגלי שאף אחד לא יותר חכם ממך ולא מנוסה יותר ממך. פשוט, קל הרבה יותר לראות דברים מן הצד. כשנמצאים בתוך העניין, קשה לראות תמונה אחרת מזו שננעלת עליה. אם הבנתי נכון מהסיכום שלך, אז החלטתם שוב על פרידה. רק שהפעם זו החלטה שאתם יותר שלמים איתה ומרגישים שקיבלתם אותה בצורה הגיונית ונכונה ולא סתם מתוך פרץ רגשות כמו בפעם הקודמת. אני מאמין שבגלל זה גם לא תתייסרי במחשבות של אולי, והאם, ואילו. שיהיה בהצלחה בסיבוב הבא!
 
ראשית תודה ושנית

לא החלטנו על סיום ולא הצהרנו הצהרות כמו בשיחה הראשונה. הוא דיבר על זה שצריך להפגש הוא עוד לא מתחייב מתי ניפגש, מתי יתקשר . השיחה הסתיימה בתחושה שכל אחד הולך לחשוב עם עצמו. שני קצוות יכול להיות כשלון טוטאלי או רווח אדיר לשנינו. נחכה ונראה.
 
למעלה