זקוקה לדעת מה דעתכם

זקוקה לדעת מה דעתכם

אני האמא של הלוחם עם בעיה בבלוטת התריס.(גם עו"ד קוזניץ התקשה לעוץ לי בשבוע שעבר).בני מסיים עכשיו קורס מכ"ים בהנדסה קרבית.הקב"א שלו אינה מתאימה לקצונה -אבל הוא קיבל כאלה המלצות טובות של המפקדים שכבר עבר מיון ראשוני לקצונה.(עדיין אין תשובה).אבל....פעמיים הוא כבר חתם שאינו משתמש בכל תרופה שהיא.וזו אינה האמת. הוא לוקח פעם ביום כדור אחד בהסתר.אני מצליחה להשיג לו בעזרת אנשים "שגונבים "למעני את התרופה.כי צריך מירשם.הדבר הכי חשוב הוא לנטר את התרופה בדם לדעת אם יש איזון.(היפותירואידיזם).לדבריו הוא מרגיש מצוין.הובהר לו על ידי אנשי רפואה שאם יפצע(חס ושלום) עליו לומר מיד את שם הכדור.אני מודאגת בטירוף רק בגלל בדיקת הדם. הבן ניראה ניפלא מרגיש טוב ואינו מתלונן על שום דבר.יחד עם זאת-מדובר בילד שזקוק הכי הרבה לחויה מתקנת בחייו - בגלל נסיבות חיים - בגלל בית ספר שסיפק לו אכזבות חוזרות ונישנות - בגלל שממש לא היה לו קל מבחינה חומרית וכו'...איך נעצור עכשיו את כל זה? את מסלול ההמראה שלו לניצחון על כל אלו שלא האמינו בו? כולל אבא שלו שכניראה סובל מאונה אחת פחות במוח לפי איך שהוא מדבר.ברור לי שזה מוריד פרופיל. קראתי על זה בכל מיני פורומים שקשורים לצבא.זה יגמור לי את הילד אם יעשו ממנו תומך לחימה. הכל ירד לטימיון.לעולם הוא לא יסלח לי אם אגיד לו להודות שהוא רימה - ובנוסף לכך זה ברור שהוא ישפט על זה. תעזרו לי - פליז ...פליז...זה לא נותן לי מנוח אני לא יודעת מה לעשות.
 

oshiko

New member
לדעתי - שיבין את המשמעויות ויחליט

הצגת את שני הצדדים של הבעיה בצורה מצויינת. מכיוון שיש שני צדדים כבדי משקל, ומחיר לא פשוט לכל אחת מההחלטות, הייתי אומר שאף אחד מאיתנו לא יכול להחליט במקומך, וביותר זהירות הייתי אומר שאת לא יכולה להחליט במקומו. חייבים להכיר בכך שעם כל הדאגה לחיילינו הם בוגרים בעלי כושר החלטה. אם היה מדובר בהחלטה ברורה או בטעות ברורה, שאנו המבוגרים יודעים על סמך נסיוננו והצעירים לא הפנימו (יש הרבה דוגמאות כאלה), אז הייתי אומר לנסות להשפיע על ההחלטה. מכיוון שמדובר ב trade off, מצב של רווח והפסד שקול בין שתי החלטות, הסבירי לו בעצמך את הרווח והמחיר של כל החלטה, ותני לו להחליט לבד.
 

י רדן

New member
עניין לא קל .. ואכן קשה לומר

איך לנהוג..מצטרפת לדבריו של אושיקו הייתי מסבירה לו את שני הצדדים ונותנת לו להחליט.. בכל זאת אלה חייו הוא בוגר.. כך שעליו לדעת שבכל החלטה שיבחר יש רווח והפסד.. לכן קשה מאוד לתת עצה.. ובמה שיבחר מאחלת לו בהצלחה.
 
אתה צודק מאוד

שמתי לב שאני לוקחת על עצמי אחריות להחליט במקומו והוא כבר ממש לא קטין.(1.90 גובה...)
 

אימשל2

New member
ללא קשר לבעיה הרפואית

אם הבן מועמד לקצונה כדאי להביא לתשומת לב שניכם, שהדבר הראשון שעליו מעיפים מקורס קצינים זה נושא של חוסר אמינות. כל שקר הכי קטן שמתגלה מביא מיד לתעופה מהקורס בלי שום יכולת לערער. כך שבלי קשר לבעיה הבריאותית עליו לשקול האם הוא מוכן להכנס לקורס ולהסתכן בהדחה, במקרה שיתגלה מצבו.
 

סמדר בנ

New member
קשה לסובב את הגלגל אחורה

אם בנך היה עכשיו בתיכון לקראת צו ראשון וממלא את הטופס הרפואי, הייתי ממליצה לך לרשום את האמת (מה עוד שהרופא שלו שחותם על הטופס אמור לדווח על זה). היום באמת יש תחושה שהאירועים התגלגלו רחוק וקשה להמליץ, כי מצד אחד מדובר בבריאותו הפיזית ומצד שני בדימויו העצמי ובתחושת ההצלחה שלו. כדי להקל על חרדותיך אני מציעה לך להתייעץ עם אנדוקרינולוג. כצעד מיידי את יכולה לפנות לפורום שכן ב"תפוז" - "אנדוקרינולוגיה" שמנהלת דר' קרן תורג'מן (הקישור כאן) - היא אולי תדע להסביר לך את משמעות העלמת מידע ומה הסיכונים שהוא נוטל במצבו ובסוג השירות שהוא עושה. בד"כ היא עונה מהר. כך תוכלי גם להסביר לבנך את המשמעויות. אני מסכימה עם מה שנאמר שההחלטה צריכה להיות שלו, עם כל הקושי שבדבר.
 
סמדר את משו משו!

כתבתי לד"ר קרן בפורום שהפנית אותי אליו- וציינתי שמנהלת פורום הורים לחיילים הפנתה אותי .לאחר שאשמע ממנה תשובה ולאחר ששמעתי את דעתו של עו"ד קוזניץ - ולאחר שאתעמק בדיעות החברים פה -נקווה שנוכל ביום שני בערב החג - כשבני היקר יגיע הביתה לתמוך בו ולהגיע עימו להחלטה הנכונה. כמובן שאספר לכם המשכה של "הטלנובלה" הזו.
 
האנדוקרינולוגית

ענתה תוך 4 דקות!!! היא הציעה:,שילך למעבדה פרטית באחת מחופשותיו -ובכך הבנתי גם את דעתה בענין :לספר או לא. היא אינה צופה שום קטסטרופה אם נחליט להמשיך בדרך של לא לומר. למיטב הבנתי.
 
דעתי על האמת והסתרתו.

שלום אמא יקרה ואיכפתית. אני מסכימה עם מה שנאמר שיש להסביר לנער את משמעות הדברים ולתת לו לקבל החלטות. יחד עם זאת יש לי מספר דברים לאמר: א.אם בנך יחליט שלא לספר את האמת שתתגלה מאוחר יותר, יתכן והנזק הנפשי שלו יהיה חמור יותר. אין ספק שזה יתגלה ,שהרי אמינות היא שם המשחק בקורסים. ב.מנסיון פרטי שלי, אנחנו הצגנו בעייה לא קטנה כלל(בלשון המעטה) לפני הגיוס והיו לנו המון חששות. לשמחתנו חששותינו התבדו, ובני התקבלו למה שרצו. הם ישנים בשקט וגם אני.הסתרת דברים דורשת אנרגיה עצומה ,וחבל. אם הוא לא יתקבל בעקבות חשיפת האמת ,יהיה צריך לקבל זאת.כמובן שיש לעשות לנער הכנה לכך. ג.אני ממש מבינה אותך לגבי החוויה המתקנת, אך חישבי על הנזקים שהסתרת האמת עלולה לגרום. שיהיה לך רק ולבנך רק טוב.
 
פרט חשוב

רופאת הילדים שחתמה על הטופס אמרה לו בנוכחותי"זה יוריד לך פרופיל מה אתה מחליט שאכתוב?" וככה התגלגל כדור השלג הזה.כמובן שאז - הוא ענה לה:"אל תכתבי - והיא לא כתבה.וזה הטופס שהוא העביר ללשכת גיוס.כבר אז הייתי בדיעה (יתכן ושגויה) שאלו הם חייו ועליו להחליט. היום אני משלמת בחרדות .
 

סמדר בנ

New member
לפי מה שאני מתרשמת

(בלי להתמצא ברפואה כמובן) הן מתגובת רופאת הילדים והן מתגובת האנדוקרינולוגית, מבחינה רפואית זה לא קריטי, כי הוא כנראה מאוזן, והסממן הכי טוב היא הרגשתו. אני משערת שרופאת הילדים לא היתה מסתכנת בלא לרשום על הבעיה אם היתה נשקפת לו סכנה - לפעמים יש דברים שמורידים פרופיל שכלל אינם מסוכנים. חשוב לדעתי שילך לעשות את בדיקות הדם כפי שהמליצה לך דר' תורג'מן. בקשר לשאר - כאמור - ההחלטה שלו. הייתי בכל מקרה מנסה גם לברר לאיזה פרופיל זה מוריד. לי יש דוגמא אישית בבית של שתי בנותי - לכל אחת בעייה רפואית שלכאורה ניתן היה לחשוב שתוריד פרופיל בצורה משמעותית וכל אחת מהן קיבלה 82, שזה עדיין קרבי.
 

אשד4

New member
האמת היא השקר הכי טוב...

שלום רב, וזה מה שלימדה אותי אימי, עוד בילדותי, ואני לוקחת את זה שנים רבות והעברתי לילדי. אני מסכימה לנאמר כאן, שההחלטה בסופו של דבר של הבן. עם זאת, הייתי מציעה לו לשוחח עם אחד המפקדים שיש לו אמון בו. לבקש ממנו מראש לפנות לו מספיק זמן לצורך השיחה, ואח"כ לספר את כל הסיפור מתחילתו ועד סופו. נכון, צריך לקחת בחשבון את כל התגובות, אבל- תהיה התוצאה ככל שתהיה, אני בטוחה ש"אבן גדולה תיגול מליבו...". ולא יצטרך לאורך השירות כולו "ללכת על ביצים". ערב נעים ובהצלחה אשד
 
למעלה