זקוקה לדעת מנוסים.....
אני אם לחמישה מלאכים מדהימים, כשהגדול עדיין לא בן 7. מתח תמיד היה בבית והילדים נראה כי התרגלו שכך חיים.... הם צברו דפוסי התנהגות אלימים כמו אביהם ואני החלטתי לשים לזה סוף. בתיכנון היה לפתוח בהליך גירושין שקט, תוך ידיעה שאביהם לא יחסוך ליכלוך, גם לא מהילדים, אבל ראיתי אור בקצה המנהרה... סבלתי כל השנים השפלות ולא מעט אלימות מילולית, אך להרים יד, תמיד היה בשבילו קו אדום מוצהר, בגלל פחד מהחוק (ורק הוא!) במוצ"ש האחרון, הוא איבד עשתונות ותקף אותי..... למזלי, הילדים כבר היו ישנים. כשהזמנתי משטרה, הוא ברח. מאז לא חזר. אני מאז חיה בפחד מזעזע שיופיע לי.... משתדלת שהילדים לא ירגישו. כשהילד שאל על היד החבושה, גימגמתי שקיבלתי מכה. כשהילד שאל איפה אבא, מצאתי תירוץ שהתקבל על דעתו בדיעבד. הגשתי תלונה במשטרה ובקשה לסיוע משפטי. כנראה שיורחק מהבית. אציין שלא פעם בעבר, אביהם אמר להם שניפרד. הוא מעולם לא חסך מהם את מחשבותיו, גם כשהיו שליליים ביותר... אבל כעת, ברגע האמת, איני מסוגלת להפסיק לבכות... אני חולמת על היום שאחרי..... למרות שלקראתי מלחמה לא קלה. אבל הילדים..... איך מגדלים תינוקת בת שנה בלי אבא??? איך מסבירים לבני 2.5, 4, 5.5 ו- 6.5 שאבא כבר לא יחזור?? אם אני לא אספר להם את זה בצורה נכונה ויפה, אביהם ידאג לספר באופן הכי מכוער. את זה אני רוצה למנוע... רוצה להעניק להם חיים נורמלים.... לכפר על הבאתם למציאות כזו כואבת..... רוצה שיגדלו בריאים בנפשם, מאושרים. איך???