על מצבך, הדרכת הורים ובכלל
שלום לך.
חלק מהבעיות שאת מעלה קיימות גם בתוך זוג נשוי, אבל אווירת הגירושין יכולה (לצערנו) להעצים אותן מאד מאד.
תחילה לנקודות המוצא:
1. לא משנה מה תעשי וכמה דעות תיאספנה לגבי התפקוד של אביו של הילד, אין דרך שבה תוכלי לחנך אותו, במיוחד אם יש לו מטרות (גלויות או נסתרות) בהתנהגות המקפידה פחות שלו.
2. הסיבות להתנהגות של האב יכולות להיות רבות - ייתכן שגם הוא מתקשה לשים לילד גבולות, אבל גם לא מתמודד עם הנושא בעצמו / לא יודע מה לעשות. זה המקרה הקל יותר. ייתכן גם, כמו במקרים רבים של גירושין, שהוא משתמש בזה כדי לקנות את לב הילד מבלי להבין את המשמעויות של זה לילד בעתיד (וכאן כתבתי בעדינות, כי יש לי ניסיון בתחום עד כדי ה- x-file שלי שהתירה למתבגר מסיבות עם חברים ואלכוהול בבית שבו גרה כדי למשוך אותו אליה....). אבל (כפי שאמרנו ב- 1) לא משנה מה סיבות האב וככל שתשקיעי בזה אנרגיה זה ימשוך אותך למטה וירחיק אותך ממטרתך.
3. הילד ימשיך לגדול ולצמוח ולהתבגר (והם מתבגרים לאורך כל השנים, כל רגע הוא התבגרות) ויעביר אתכם את כל שלבי גיל ההתבגרות. ככזה, הוא זקוק לפחות להורה אחד שמסוגל לפעול בשני מישורים במקביל - התווית והצבת גבולות ומתן בטחון, אהבה והכלה. השילוב של השניים הוא כמו לאפשר פיצוץ מבוקר בתוך חיבוק שמורכב מגבולות התוחמים את הפיצוץ ......
4. עקב הגירושין, יהיו תמיד שני בתים שאופיים ייקבע ע"י אופי ההורה המנהיג או מנהל אותם, או מתנהל (כלומר מנהלים אותו) בהם. זה בסדר גמור שהבתים יהיו שונים ומספיק שרק בית אחד יהיה כפי שכתבתי ב- 3 למעלה, ובתנאי שיהיה בו הורה מנהיג .... הילד יספוג את החינוך גם כך ...... זו תהייה שגיאה פטאלית שבית אחד ינסה לנהל את השני כי זה יביא את הבית הנורמטיבי יותר לתסכולים מיותרים ....
5. כאשר אחד הבתים כבר מתנהל ב"חופשיות" רבה יותר מול ערכים ונורמות שהילד כבר יודע לזהות בסביבה שהן המקובלות, הילד כבר נמצא באווירה של חוסר שליטה של מבוגר. אם את מתנהלת איתו בצעקות כדי להשיג את הנורמות, הרי הוא חווה מבוגר שני שמאבד שליטה ויוצא ילד מבולבל ....
6. הבית שיהיה דומה / זהה יותר לבית שתיארתי כרצוי מעלה, יהיה זה שיספוג את רוב או כל ניסיונות הילד להתבגר. ילדים לא יבדקו כמה חזק המשען המוסרי והערכי שלהם אם הוא עלה נידף .... לכן, בלקיחת התפקיד של מנחילת הנורמות הנכונות, את בהגדרה לוקחת על עצמך את אספקת "מרחב הפיצוץ" להתבגרות ומודעת לכך שהילד ינסה אותך שוב ושוב. יכול להיות שגם יאתגר אותך עם המתירנות שבבית השני ואת צריכה להיות מוכנה לעמוד איתן ולשדר את המסר שאלו הגבולות שלך (לא לפחד - אני הגעתי למצב שאמרתי לילדי שהם יכולים לעבור לחיות בבית השני, אבל הגבולות בבית שלי לא ישתנו והם בדקו אותי בהיעלמות ואח"כ חזרו בגדול !!!)
איך עושים את זה ? (מניסיון מוצלח כאשר הצד השני פורק כל עול, מתיר כל גבול, מסית, משתמש בכל אמצעי קיים [משטרה, רווחה ועוד] כדי להטיל דופי ולייאש, ועוד כהנה וכהנה)
א. מפנימים את העקרונות מעלה ועוד כאלה שיוסיפו לך אנשי המקצוע בהתאם לאישיותך ואישות ילדך.
ב. מחליטים להיות מנהיגה. מחליטים להעדיף את הטווח הארוך ע"פ הטווח הקצר ומתכננים תוכנית ארוכת טווח שחלק אינהרנטי ממנה זה היכולת לטעות ולספוג בפיקים ובטווחים קצרים.
ג. מפסיקים אתמול לצעוק על הילד !!!!
ד. משנים את בסיס החוסן הפנימי שלך ומעמידים אותו על אמונה באהבתך לילד, יכולתך להנהיג, היכולת שלך לטווח ארוך (ראי ב למעלה).
ה. פונים רק לפסיכולוג מבוגרים ו... אם ילדך מתחת ל- 12 לערך, כדאי פסיכולוג ילדים, נוער ומבוגרים. אם מעל 12 לערך אפשר פסיכולוג נוער ומבוגרים (כמובן שגם פסיכולוגית ....). החלק של המבוגרים נדרש בשבילך, כדי שתוכלי לעבד את רגשותיך בתהליך (אם את צועקת על הילד יש עבודה), גם כלפי עצמך, גם כלפי הילד וגם לצורך פיתוח השלווה כלפי התנהלות הבית השני ובניית המנהיגות שלך ונקודת הבסיס שלך. ילדים ו/או נוער - כי אפילו אם את גאון, משך הזמן שייקח לך ללמוד את כל הנושא יזיק לילדך - כלומר כדי לקבל "הדרכה הורית" (שם די שטותי - בפועל כדי לספר לפסיכולוג מה ילדך אומר בשפה מדובר ובשפת גוף, כיצד הוא מתנהג ועוד ולקבל תובנות על עולמו הרגשי, כיצד הוא ככל הנראה חש, מה מפחיד אותו וכדומה. בד"כ, אם את אדם מספיק נבון ורגיש, אחרי ההכרות עם עולמו הרגשי של הילד הצורה הנכונה לגשת אליו כבר תזרום ממך בלי יותר מדי הדרכה).
ו. בפעילות הזו תוכלי ללמוד להעביר מסר אסרטיבי ואוהב בו זמנית, לא להילחץ מהאיתגורים של הילד אלא לחזור על המסרים של הגבולות בשקט נפשי ופיזי שיופגן כלפי חוץ ועוד.
אז קדימה - מנהיגים משפחתיים מובילים. אם אח"כ אבי הילד יצטרף - מה טוב. אם תהייה הסכמה לבחון ולתת לילד תמיכה / טיפול רגשי - מה טוב.
שני דברים לקחת בחשבון:
A. מרגע שתופיע בבית האמא המנהיגה, סביר שהילד ישאל את עצמו - הי, מה זה הדבר החדש הזה? בוא נראה ממה הוא עשוי? וינסה אותך.
ואת צריכה לעמוד בניסיון (שגם יכול להתנהל בצורה של נסיגה ופריצה וחוזר חלילה).
B. יש גילאים שבהם הילדים יסרבו לקבל טיפול רגשי. זה מפחיד אותם, הם לא בטוחים שהמטפל באמת פועל בחסיון, הם פוחדים מהמפגש עם עוצמות הרגש שיש בתוכם ועוד. במקרה כזה גם רכיבה טיפולית תעשה עבודה כגון לימוד של שליטה וגיוון תגובות רגשיות, מתן תחושת הצלחה בניהול תגובות רגשיות, פיתוח בטחון עצמי ואסרטיביות שקה ועוד. מומלצות חוות רכישה שיש בהן פסיכולוג שמדריך את הצוות אחת לשבועיים בערך כי כך יש מעין טיפול מותאם לבעיות של הילד מבלי שהוא יודע. חשוב קשר האמון ארוך הטווח בין המדריך (מדריכה ) לבין הילד. וזהירות - יש ילדים נבונים שיחשדו במונח "רכיבה טיפולית" ויהיה צריך להסביר להם שהמדריכים הם אלו שפוגשים את אנשי המקצוע ולא הילד.
יאללה, לעבודה..... הם לא מפסיקים להיות הילדים שלנו אף פעם וחשוב שיגיעו ליכולת לקיים זוגיות והורות מספקת ומהנה, אפילו אם הם ילדים של הורים גרושים !!!!!
