ברונטית גאה
New member
זקוקה לייעוץ../images/Emo4.gif
שלום לכולם, אני מתארת לעצמי שיהיו כאן אנשים שעברו דברים דומים ואולי יבינו את הבילבול שלי ואשמח לקבל חוות דעת. לפני מספר חודשים, החברה בה עבדתי נסגרה. מאז ומתמיד, אני בהתלבטויות לגבי הכיוון המקצועי שלי וביכלל סגנון החיים שאני רוצה. תוך ההתלבטויות האלה עשיתי שני תארים ועבדתי במספר מקומות. עברתי הרבה התנסויות במקומות עבודה שונים וקורסים בתחומים שונים. כאשר החברה נסגרה החלטתי שהפעם אני אעשה מה שבאמת מתאים לי. הייתי משוכנעת שהפעם אני רוצה להיות עצמאית ולפתוח משהו משלי. מאז, אני כבר חודשים מתלבטת ומשתגעת. כל פעם שעולה לי רעיון, אני יום אחר כך מוצאת את המיגרעות שבו. אני קופצת מרעיון אחד לשני ומתפזרת על תחומים שאין ביניהם שום קשר. בתוך כל זאת אני בתחילת לימודי דוקטורט ואני לא מצליחה לתפקד גם בכיוון הזה, כי רגע אחד זה נראה לי מתאים ורגע שני לא ברור לי מה יצא לי מזה, במיוחד לאחר שהרציתי קצת ולא מאוד אהבתי את זה.(והרי שבמסלול האקדמי חשוב ללמד). בנוסף לכל זאת, אני מדי פעם מעבירה קורות חיים למישרות שונות ועכשו אני בתהליך במשרה שאם אעבוד בה, למעשה אחזור לאותו מקום שבו הייתי, אולי בחברה יותר טובה, אבל לאותו תחום ומסגרת מחייבת כשכירה שעובדת במשרד מהבוקר עד הלילה, עבור משכורת די צנועה. אני גם יודעת שאם אתחיל שם, לא ארשה לעצמי לעזוב בקלות כי קשה לעזוב מסגרת מסודרת עם שכר קבוע אחרי שכבר נכנסים לזה. כלכלית, יש לי טיפה אורך רוח. אני מודה שהימים עוברים בצורה מאוד לא מספקת. אני קצת מקנא באנשים שנמצאים במסגרות, קמים בבוקר, רואים אנשים, חוזרים עייפים בערב ויודעים שהם עושים משהו פרודוקטיבי ומרוויחים כסף. נמאס לי גם ששואלים אותי מה אני עושה ואין לי תשובה. זה מתחיל לעשות לי רגשי נחיתות. אני לא יודעת איך לצאת מהלופ הזה, איך לקבל החלטה וללכת איתה, מבלי לשנות את דעתי מייד. אני גם שומעת דיעות שונות מאנשים שונים ומאוד מושפעת מהן וכבר לא ברור לי מה קשור לדיעה ולרצון שלי ומה נובע מדיעות של אנשים. אני כאילו, מתעניינת בהמון דברים אבל לא מספיק באף אחד כדי ללכת איתו עד הסוף.אני מרגישה קצת כמו עלה נידף ברוח וזה ממש לא כיף! ככל שאני גם עושה פחות, קשה לי יותר להתחיל ולהיכנס לעשייה. הכל נראה גדול וקשה. למישהו יש עיצה? סליחה על האורך.
שלום לכולם, אני מתארת לעצמי שיהיו כאן אנשים שעברו דברים דומים ואולי יבינו את הבילבול שלי ואשמח לקבל חוות דעת. לפני מספר חודשים, החברה בה עבדתי נסגרה. מאז ומתמיד, אני בהתלבטויות לגבי הכיוון המקצועי שלי וביכלל סגנון החיים שאני רוצה. תוך ההתלבטויות האלה עשיתי שני תארים ועבדתי במספר מקומות. עברתי הרבה התנסויות במקומות עבודה שונים וקורסים בתחומים שונים. כאשר החברה נסגרה החלטתי שהפעם אני אעשה מה שבאמת מתאים לי. הייתי משוכנעת שהפעם אני רוצה להיות עצמאית ולפתוח משהו משלי. מאז, אני כבר חודשים מתלבטת ומשתגעת. כל פעם שעולה לי רעיון, אני יום אחר כך מוצאת את המיגרעות שבו. אני קופצת מרעיון אחד לשני ומתפזרת על תחומים שאין ביניהם שום קשר. בתוך כל זאת אני בתחילת לימודי דוקטורט ואני לא מצליחה לתפקד גם בכיוון הזה, כי רגע אחד זה נראה לי מתאים ורגע שני לא ברור לי מה יצא לי מזה, במיוחד לאחר שהרציתי קצת ולא מאוד אהבתי את זה.(והרי שבמסלול האקדמי חשוב ללמד). בנוסף לכל זאת, אני מדי פעם מעבירה קורות חיים למישרות שונות ועכשו אני בתהליך במשרה שאם אעבוד בה, למעשה אחזור לאותו מקום שבו הייתי, אולי בחברה יותר טובה, אבל לאותו תחום ומסגרת מחייבת כשכירה שעובדת במשרד מהבוקר עד הלילה, עבור משכורת די צנועה. אני גם יודעת שאם אתחיל שם, לא ארשה לעצמי לעזוב בקלות כי קשה לעזוב מסגרת מסודרת עם שכר קבוע אחרי שכבר נכנסים לזה. כלכלית, יש לי טיפה אורך רוח. אני מודה שהימים עוברים בצורה מאוד לא מספקת. אני קצת מקנא באנשים שנמצאים במסגרות, קמים בבוקר, רואים אנשים, חוזרים עייפים בערב ויודעים שהם עושים משהו פרודוקטיבי ומרוויחים כסף. נמאס לי גם ששואלים אותי מה אני עושה ואין לי תשובה. זה מתחיל לעשות לי רגשי נחיתות. אני לא יודעת איך לצאת מהלופ הזה, איך לקבל החלטה וללכת איתה, מבלי לשנות את דעתי מייד. אני גם שומעת דיעות שונות מאנשים שונים ומאוד מושפעת מהן וכבר לא ברור לי מה קשור לדיעה ולרצון שלי ומה נובע מדיעות של אנשים. אני כאילו, מתעניינת בהמון דברים אבל לא מספיק באף אחד כדי ללכת איתו עד הסוף.אני מרגישה קצת כמו עלה נידף ברוח וזה ממש לא כיף! ככל שאני גם עושה פחות, קשה לי יותר להתחיל ולהיכנס לעשייה. הכל נראה גדול וקשה. למישהו יש עיצה? סליחה על האורך.