זקוקה לעזרה- איך לעשות את זה?

[liora k]

זקוקה לעזרה- איך לעשות את זה?../images/Emo5.gif

שלום לכולם. אני בת 27 ועדיין גרה עם ההורים. עד היום לא שכרתי דירה לבדי כי פחדתי. כרגע אינני עובדת. ההורים ממש מציקים לי יותר מדיי בזמן האחרון גם מבחינת למצוא בעל וגם למצוא עבודה. אני מחפשת עבודה , אך לא כל כך קל למצוא. המגורים בבית נהיו בלתי נסבלים, למרות שיש לי חדר לבד. לא עובר יום מבלי שההורים ריביו איתי וירדו עליי. לכן, חשבתי לחפש דירה. אבל מפחיד אותי לגור לבד. להיות ממש לבד שם. היות ואני גרה באיזור השרון - חשבתי לעבוד למרכז - ואז לחפש עבודה. אבל אני ממש פוחדת לגור לבד - האם זה נורמלי לחשוש כך?? למרות שאני ממש סובלת בבית??? ואיך אפשר להתגבר על זה??? מה אפשר לעשות כדי לאזור אומץ ולעשות צעד כזה??? ממש אודה לכל מי שיעזור ויכוון אותי, ממש נואשת, לי

 

[קישקוש]

אחרי שעושים את זה- זה הכי פשוט שיש!

המלצה: אל תעברי לגור לבד. לפחות לא בהתחלה. אני למדתי המון מהשותפה שלי (שגרה כ 4 שנים בדירות שכורות), למשל איך לדבר עם בעל הבית באסרטיביות, מה הוא צריך לתקן ומה אנחנו, "סידור עבודה" של נקיונות ועוד.. זה הכי קל. אחרי שאת לומדת- זה פשוט. אני גם חששתי בהתחלה, אבל אחרי שעברתי- הכל הלך חלק. רק וודאי היטב מי השותף/ה, כדי שלא תתקעי עם שותף קריזיונר/מלוכלך/קמצן/גנב. (כבר שמענו על כאלה פה..) בקשר להורים- בשנים שגרתי בבית (עד לפני כשנה) פיתחתי מיומנות מיוחדת שקראתי לה "התעלמות". פשוט התעלמתי ממה שלא מצא חן בעיניי: הערות, נידג'וסים, שאלות מיותרות וכו' וסגרתי את הדלת בחדר. זה לא מצא חן בעיניהם, אבל השגתי קצת שקט, ולאחר זמן מה הם התחילו לרדת ממני. סמכי עלי- זה עובד. בהצלחה רבה!!

 

[חצישלישרבע]

לקחת אוויר... ולקפוץ פנימה...

בערך. ברוכה הבאה

. תרצי כוס

? (כל משתתף חדש מקבל

). אני חושבת, ולדעתי זה גם נכון להרבה דברים - לאו דווקא למעבר דירה, שאי-ידיעה מהווה חלק גדול מהפחד מלעשות משהו שונה. כלומר, שבהנתן הידע המתאים וכל מיני חתיכות אינפורמציה, דברים שנראו גדולים עלייך בעשרה מספרים הופכים פתאום לברי התמודדות. אז אני חושבת שהדבר הראשון שהייתי מייעצת לך לעשות, במקביל לעניין מציאת העבודה (כי זה באמת הכרחי - מגורים עצמאיים ללא ספק עולים כסף - ואת יכולה לקבל מושג לסדר גודל ראשוני דרך מאמר הערכת העלויות במאמרי הפורום.), הוא פשוט לשבת ולקרוא:

תקראי אחורה בפורום - ממילא כל ההיסטוריה שלו היא בערך 20 עמודים, ולא צריך לקרוא הכל - פשוט בשביל לראות באילו בעיות נתקלים, ואיך פותרים אותן. את תגלי שעיקר הבעיות הן בעלות אופי מאוד מאוד יומיומי - וזה אולי יפחית מהלחץ. שימי לב שישנם אנשים שמתגוררים לבד ולא היו ממירים את זה בשום דבר אחר. הודעותיהן של יעל ארבל ושל לקשמי, למשל, משקפות את הגישה הזו. אחרים, לדוגמא אני, מאוד נהנים מהמגורים המשותפים עם שותפים נחמדים. יש גם את הטאגליינס (הודעות מומלצות) ומאמרים.

עייני בלוחות של דירות להשכרה. המד"ס הוא לוח כזה פעיל במיוחד, כמו גם הומלס. כל הקישורים נמצאים בקישורי הפורום. את תראי שיש מגוון רחב של דירות, במגוון רחב של מחירים, ואולי בשלב מסויים תחליטי ששווה לך, ולו בשביל הניסיון, ללכת ולהתרשם מקצת דירות. בכל שלב את יכולה לבוא ולהתייעץ גם כאן, בשביל זה נועד הפורום. מה שנראה לי חשוה הוא באמת לנצל את המומנטום: את בוודאי אינך רוצה, כך נשמע, לגור עם הורייך כל חייך, ואין שום סיבה שלא תהיי עצמאית - אני משוכנעת שאת מסוגלת לכך. בהצלחה!

 

[snoopona]

נושא קרוב לליבי

גם אצלי זה הגיע למצב שאינני יכולה להשאר ולו לרגע נוסף, לכן החלטתי לעזוב. ולמרות הרצון העז שלי היה לי מאוד קשה, כח זה אכן מפחיד. שניה לפני החתימה על חוזה השכירות הבנתי שיש דבר כזה רגליים קרות. אבל שניה אחרי החתימה הבנתי שזה עובר מהר מאוד. וזה שווה כל שקל, אפילו שאין לי הרבה מזה וכל התקציב שלי הולך על דירה. אני מציעה, מניסיון, פשוט לקום וללכת. אין הרגשה טובה מזה. אני שבועיים אחרי מעבר לדירה הראשונה שלי ועדיין מאושרת עד הגג

 

[יוֹאב]

היי ליאורה

אני מכיר את ההרגשה שלך. אני בן 24, אך אצלי זה היה די דומה. גם אני חשבתי פעמים רבות לשכור דירה ולעוף מהבית, אבל נמנעתי מזה, כי זה מצריך השקעה רבה, נפשית, כלכלית ומה לא... בשלב כזה או אחר כולנו נצטרך לעשות זאת. וזה מה שדחף אותי לצאת מהבית כבר עכשיו. אף אחד לא מבטיח לך שיהיה לך קל יותר לצאת מהבית בעוד שנה, שנתיים או 5 שנים. תכיני את עצמך לאתגר. תחליטי שזה מה שאת צריכה, ותציבי את המעבר מהבית כמטרה העיקרית שלך שלשמה את עובדת חיה ונושמת. זה מלחיץ. אני נכנס לדירה בעוד 3 ימים ואני די חושש בעצמי. אבל גם מאושר.

 

[liora k]

היי יואב

היי יואב, ממש המון בהצלחה לרגל המעבר לדירה החדשה. איך התגברת על הפחדים הראשוניים?

 

[יוֹאב]

פשוט שכנעתי את עצמי

שזה מה שאני רוצה, ושזה הזמן לצאת לאתגר. הנה כאן כתבתי על המעבר בפוסט שלי. אם תרצי, נוכל לדבר בתוכנת מסרים (אייסיקיו, מסנג'ר וכו') אם יש לך אחת מהן.

 

[יעל ארבל]

הייתי ממליצה לך קודם כל למצוא עבודה

ואחר כך לחשוב על מעבר. כי להוסיף על הפחדים שכבר יש לך, גם חרדה קיומית - אם תצליחי או לא תצליחי לעמוד בשכר הדירה ובתשלומים האחרים, זה כבר לדעתי הרבה מדי. אגב, גם אם יש לך אפשרות, לא הייתי מסתמכת על ההורים בעניין הזה. ואחרי שתמצאי עבודה סבירה, אז קדימה לקפוץ לתוך המים, ולראות שבסך הכל נחמד מאוד שם בפנים.

 

[מכונית אדומה]

ראתי כמה דירות עם...../images/Emo73.gif

שותפים אבל באף אחד אין תחושה של בית מה עושים להמשיך לחפש או לקחת ? תגדו 300 דולר זה יקר לחדר?

 

[חצישלישרבע]

לדירת חדר או כשותפה?

כי אם זה כשותפה, זה באמת יקר, אלא אם כן מדובר בדירה לשני שותפים, ואיפהשהו באיזור טוב, ולא איזור בינוני או ככה ככה. תשמעי, בקשר לתחושת בית, זה לא קורה מיד, זה לא יקרה מיד. לכל מקום שלא תעברי, הוא עדיין לא הבית שלך, הוא יהיה הבית שלך, ולפני כן, זה היה הבית של מישהו אחר. מה שקצת מוזר לי שאת באה לכאן עם מקרי קצה: או דירות במחירים יחסית מאוד זולים, או במחירים יחסית מאוד גבוהים. אולי שווה לך לעבור שוב פעם על המדריך לחיפוש דירה, בקטע של שיטת הרשימות שהציעה יעל ארבל. תקבעי מה הדברים שחשובים לך, מה הדברים שפחות חשובים לך, ובעיקר, עם איזה תקציב את עובדת. בסופו של דבר אף אחד בפורום לא יגיד לך לקחת או לא לקחת דירה, כי זזה לא האחריות שלהם לומר זאת. זאת החלטה שלך, ואת צריכה לקחת אחריות עליה.

 

[קיבוצניקיית]

היי ../images/Emo6.gif

בתור אחת שעזבה את הבית בגיל 20 אני מציעה לך לעבור לגור עם שותפים... ובאמת לצאת מהבית! את תראי כמה זה שונה... שאין את ההורים על הראש שאת מחליטה... יש הרבה דברים מלחיצים... בסוף זה עובר! בהצלחה!

 

[מכונית אדומה]

סליחה שלא עינתי

300 דולר זה עם שותפים

 

[יעל ארבל]

תחושה של בית זו התחושה שאת תצרי

בבית שלך כשתגורי בו. התמונות שאת אוהבת, הקישוטים, הנרות, הצבעים, האנרגיות שתביאי איתך, הם שיתנו לך בסופו של דבר את תחושת הבית. כשאת מחפשת דירה, עדיף להתמקד במצבו של הבית, באיך שהוא נראה ובפוטנציאל שלו ליצירת תחושת בית. כשכבר תגיעי לשם, את תצרי בעצמך את התחושה, ותאמיני לי שזה הדבר הכי הכי כייפי הראשון בלעבור לדירה חדשה.