זקוקה לעזרה בנושא הגמילה-אני ממש בצומת דרכים

הדר170

New member
זקוקה לעזרה בנושא הגמילה-אני ממש בצומת דרכים

היי, בוקר טוב לכולן! קצת ארוך, אבל נתתי את כל הרקע כדי שתוכלו לעזור לי. חייבת עזרה וייעוץ מכן. הבן שלי כיום בן שנה וחצי. כשהיה בערך בגיל 2 החל כבר להבין שעושים צרכים בשירותים. נהג "להודיע" לנו כשעשה פיפי/קקי בטיטול.בשלב זה החלנו להקריא לו סיפורים בנושא ומידי פעם להסביר לו איפה אמא ואבא ושאר הילדים הבוגרים עושים צרכים. ככל שעבר הזמן בילד באמת למד שאת הצרכים שלנו עושים בשירותים. וככה הזמן זרם לו כי חשבתי שהוא עדיין לא בשל והחלטתי לתת לילד לגדול מעט כדי לא לכפות עליו את הגמילה וליצור לו חוויה טראומטית. היה שלב כלשהו שכבר החל להתקרב לגיל 2 וחצי שהייתי קצת לחוצה מהמצב והחלטתי להוריד לו את הטיטול. הודעתי בגן ויצאנו לדרך. הן דיווחו שהיו יותר פספוסים מהצלחות ושלא הפריע לו בגדול להיות עם הצרכים בתחתונים. כשהציעו לו ללכת לשירותים אז היו פעמים שהסכים ובאמת עשה ובפעמים האחרות הוא פשוט סירב ללכת לשירותים. אמר ש"לא רוצה" וממש התנגד ללכת לשירותים. לא ידעתי אם להמשיך או להבין שכנראה הילד עדיין לא בשל כי הגננת גם אמרה שבימים האלו הוא גם היה ממש עצבני. החלטנו להחזיר את הטיטול ולניח לו מהסיפור למשך חודש כדי לא להמאיס עליו את העיניין. לפני כשבועיים, ככה פתאום צעק לנו בערב לפני השינה: אמא אבא יש לי קקי! ישר הצענו לו ללכת מהר לשירותים ולעשות שם כמו גדולים. הוא הסכים ועשה בפעם הראשונה קקי בשירותים (לפני כן כשעשה , עשה רק פיפי). הוא התלהב ואנחנו בשמיים! אפילו קנינו לו הפתעה סמלית. אבל החלטתי להמשיך לבחון. יום למחרת עשה גם פיפי בגן. אז החלטתי שאני שוב אוריד לו את הטיטול והנה אולי הרגע כבר הגיע! הורנו לו והוא היה עם תחתון. זה היה בזמן סופ"ש. אבל כל פעם שהצעתי לו ללכת לשירותים, הוא פשוט אמר "לא רוצה עכשיו" או פשוט צעק לא. שוב, היה כבר הולך אז יושב שניה וקם למרות שניסיתי להעסיק אותו שם. תבינו, אני יודעת בוודאות שהוא אינו מפחד מהאסלה (שמה לו מקטין אסלה) מכיוון שהוא כבר עשה שם וגם הוא לא אומר לי משהו ספציפי על זה. בשלב הזה, אני ובעלי נתקענו.. אני מתחילה לחשוב שהילד כבר מוכן ובשל אבל פשוט "לא שם" על זה. פשוט מתעצל ללכת. פשוט לא משתף איתנו פעולה כי לא בא לו. שסבבה לו לגמרי עם הטיטול. אני לא יודעת מה לעשות ואיך להמשיך מכאן? אנחנו מרגישים שאם נמשיך לחכות "לזמן הנכון" זה לא יהיה נכון. שאולי אנחנו צריכים שפוט להוריד לו את הטיטול ופשוט להסביר לו שזהו, אנחנו ילדים גדולים ואנחנו צריכים ללמוד לעשות בשירותים. אני מכירה את הבן שלי ומצד אחד, אם אני לא אעשה את השינוי כעובדתי זה לא יבוא ממנו אבל מצד שני, הוא עקשן ועלול להיווצר לי איתו מאבקי כוחות סביב הנושא. אני חושבת שזאת תקופה טובה לגמול אותו מכיוון שזה הקיץ וגם אני בחודש הרביעי כך שעדיף לגמול אותו בשקט ונחת עכשיו מאשר שיוולד לו אח/ות בעה"ש ואז לכו תדעו מתי יהיה נכון בכלל לגמול אותו?! אז מה עליי לעשות??? בבקשה חייבת עיצה דחופה!!!
 
אנא דפדפי בפורום ...

שלום רב הדר, יש בפנייתך קצת בלבול עם הגילאים. נדמה לי שבנך מוכן ובשל לגמילה. התיחסתי כאן בפורום הרבה פעמים לצעדים הנכונים לגמילה. מציעה לך לדפדף ולקרוא. אתם עושים בדרך טעויות המעכבות את התהליך הפשוט והטבעי שבנך צריך לעבור. אתם מבולבלים ועל כן גם קצת מבלבלים. והסכנה כפי שאת אומרת "ליפול" למשטח של מאבקי כוחות. חבל!! ולא מתאים. אזכיר מספר קווים מנחים: א. להעביר לילד את האחריות המלאה: לא להזכיר לו, לא לתת מתנות, לא לשבח יתר על המידה. לילדים יש מוטיבציה פנימית לגדול ולהיות כמו הגדולים תנו לו תחושת ערך ויכולת. ב. האמינו בו וסמכו עליו. ג. יתיחסו לפספוסים כטעויות שקורות. הגיבו בענייניות בלי רגשנות יתרה. בהצלחה, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
 

הדר170

New member
המשך לתשובתך

היי עינת, תודה. ואין לי בלבולים בגילאים.. נתתי לך את רקע - מגיל שנתיים התחיל ממש להבין שאת הצרכים עושים בשירותים והחל להודיע כשעשה פיפי או קקי בטיטול. ובפעם השניה שציינתי גיל היה בהקשר שהוא התקרב לגיל שנתיים וחצי, התחלתי מעט להילחץ שאני דוחה את הרגע והחלטתי להוריד לו את הטיטול והוא מעט מאוד שיתף פעולה. היום הוא בן שנתיים וחצי ואני בצומת דרכים שציינתי. מצד אחד נראה כי הוא מוכן ובשל לגמילה כי הוא מבין שעליו לעשות בשירותים, אבל מצד שני "לא שם" על זה ובכל זאת בוחר לעשות בטיטול. נראה כי "נוח" לו המצב עם הטיטול. הנניח אתמול, הוא אמר לי : אמא יש לי קקי. אמרתי יאאלה קדימה לשירותים. פתאום הוא מתחיל להתעכב בלאסוף את המשחק והבנתי שהוא כבר עשה בטיטול. ברגע שסיים לאסוף את המשחק, הוא אמר לי אמא תוכלי להחליף לי טיטול? זה ממש הראה לי שהוא כבר בוגר ומבין אבל פשוט בגלל שאנחנו היינו מבולבלים בתהליך, הוא כבר איבד את המומונטום. מה עליי לעשות? הטיפים שנתת לי הם מאוד נכונים אבל זה כשאר אני מורידה לו את הטיטול. השאלה, מה לעשות עכשיו? האם להוריד לו את הטיטול? ואם ימשיך לפספס המון? אני כבר לא אוכל שוב להחזיר לו את הטיטול כי זה בכלל יבלבל את הילד. אז אם אני מקבלת עכשיו החלטה פשוט להתחיל איתו גמילה, למרות הדווקא שלו, אני חייבת הפעם ללכת עם זה עד הסוף. מה דעתך? מה עליי לעשות?
 

הדר170

New member
המשך

ולפי הנחייתך קראתי עכשיו שאלות על גמילת יום בפורום. אני באמת עושה כפי שהנחת אבל עדיין נשארתי מבולבלת מה עליי לעשות כעת. נראה כי המקרים שהוצגו כאן שונים מהמקרה שלי אם זה בגיל הילד או בשיתוף פעולה של הילד. אשמח לתשובתך והדרכתך. הדר.
 
" יחסים האתגר" - ..."כי בחיים הכול יחסים..."

הדר, מזמינה אותך לקרוא גם ההתכתבות שלי בנושא: " יורקת" " יחסים האתגר" - ..".כי בחיים הכול יחסים..." (מהיום) ולמה? אני חושבת שאת צריכה להיכנס לתקופת הבראה וצינון של שלושה שבועות בהם תפעלי כפי שהנחיתי את הפונה. תיישבו את היחסים על בסיס של שיתוף פעולה ורק אחר כך תתחילי בגמילה. ממקום טוב ולא מתוך כעסים, דווקא ומאבקי כוח!! במצב כזה אתם עלולים להנציח את הקושי אפילו למספר שנים , וחבל!! חשוב שחוויית הגמילה תהיה חווייה טובה. היא תהיה כזו רק על בסיס של יחסים טובים, אווירה טובה, הבנה ואמפאטיה. בהצלחה, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
 

הדר170

New member
המשך

דווקא לא מסכימה עם מה שרשמת בהודעה ההיא לגבי המקרה שאצלינו ומהרבה סיבות. תודה על תשובתך, הדר.
 
בוודאי, כל מקרה לגופו...

שלום הדר, כמובן. המקרה ההוא אינו דומה לשלך. הזמנתי אותך להתיחס לרמה העקרונית. את מוזמנת לחדד את שאלתך ואשמח לנסות להתאים לך תשובה קולעת יותר. עינת גבע, מכון אדלר.
 

הדר170

New member
חידוד שאלתי ../images/Emo13.gif

אז בעצם מה שאני שואלת ממה שתארתי, זה מה לעשות עכשיו? ציינתי שאני ובעלי ממש בצומת דרכים מכיוון שמצד אחד אני יודעת שהוא בשל מהבחינה שהוא מבין שהוא אמור לעשות בשירותים ומצד שני, כשהוא אומר לנו שיש לו קקי או פיפי ומציעים לו ללכת לשירותים אז נכון שישנם פעמים בהם הוא הלך ועשה את צרכיו בשירותים, אבל ברוב הפעמים הוא פשוט ענה לנו: "לא רוצה" ופשוט סירב ללכת. כדי לא להיכנס איתו למאבק וכדי לא להכביד עליו את נושא הגמילה שלא יהפוך לתהליך טראומטי עבורו, פשוט הנחנו לו ולא הכרחנו אותו ללכת לשירותים או לא הגבנו בכעס על כך שלא שיתף פעולה.אנחנו ממש סבלניים איתו ומכבדים אותו אז אין בכלל מאבקי כוח בנינו! יש את שני הצדדים האלו, בנוסף ההרגשה שלי שפשוט לילד "נוח" עם המצב הזה ודיי בסדר עם זה שהוא מודיע לנו שעשה את צרכיו בטיטול ומבקש שנחליף לו. מה רע בזה?
עכשיו מתחיל הצומת דרכים- האם לחכות שהילד יותר יזום מצידו ללכת לשירותים, שפתאום יתחיל לשתף איתנו מרצונו פעולה? או שפשוט להסביר לו שהוא כבר גדול, הוא מסוגל לעשות את צרכיו בשירותים ולהגיד לו שמעכשיו הוא ילך עם תחתון במקום טיטול ולהתחיל תהליך גמילה? מצד אחד שוב, אני צריכה לכבד אותו ואת הרצון שלו אבל אם לא אתחיל בגמילה יש לי הרגשה שהוא יהיה עם טיטול עוד הרבה זמן ומצד שני, אני יכולה להתחיל תהליך גמילה ופשוט לנסות להרגיל אותו למצב שעושים בשירותים אבל אבל איך אפשר לעשות זאת ללא ליצור בנינו מאבקי כוחות שבוודאי רק יזיקו! אני מקווה שכעת אני יותר ברורה.. אני שפוט צריכה את דעתך המקצועית לאור המקרה שהצגתי בפנייך, מה היית ממליצה לי - להתחיל גמילה או לחכות עוד? תודה, הדר.
 
המפתח בידיים שלכם ההורים...

הדר יקרה, אני שמחה לשמוע שיש לכם מערכת יחסים של כבוד וסובלנות. חשוב מאוד! אני מתרשמת שבנך מוכן להתחיל תהליך של גמילה. יחד עם זה, אני ממליצה לא להאיץ את התהליך . אני מתקשה להבין מדוע את חוששת שתיכנסו למאבקי כוח? את שואלת: " אבל איך אפשר לעשות זאת בלי ליצור בנינו מאבקי כוחות "? בשביל מאבק כוח, כמו לריקוד טנגו צריך שניים. אם את/ם כפי שאת מעידה אינכם אנשים של כוח. אתם סבלניים, סובלניים, מכבדים ומבינים אין שום סיבה בעולם שיהיו מאבקים. החלטה נחושה שלכם " לא להיאבק על הנושא" היא המפתח להצלחה. בהצלחה, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
 

הדר170

New member
בוקר טוב-המשך תשובה

שוב תודה לך עינת
אני מפחדת שאנחנו עלולים להיכנס למאבקי כוחות בגלל לדוגמא המקרה הבא שקרה אתמול: הוא אמר לנו שיש לו קקי אז אמרנו לו: יאללה איזה יופי נלך לשירותים. הוא בתגובה ישר ענה: "לא רוצה"! אז ענינו לו שנבוא איתו ואחר"כ גם נלך לקנות גלידה ובכל זאת הוא התעקש לא ללכת לשירותים ועשה בטיטול. כשעה בטיטול ישר ביקש להחליף. המאבק כוח לדעתי שהיה יכול להיווצר זה שהיינו מתחילים להתווכח אם כן ללכת או לא, או שהייתי מנסה לקחת אותו בכוח (שזה ממש לא מסוכם בעיניי). הוא פשוט מתוך גילוי העצמאות שלו מתחיל להתנגד לנו וזנ החלק הבעייתי בגמילה אצלו. חוץ מזה ברור שהוא בשל. מה היית מציעה לי לעשות במקרה הזה נניח? איך היה עלינו להגיב? ועוד שאלה- אם הוא היה כבר בתהליך גמילה ועם תחתון ומצב כזה היה קורה האם היה עליי לתת לו לעשות במכנסיים כדי שאולי ירגיש בעצמו כמה לא נעים לנו להיות מלוכלכים ושזה יפריע לו? שזה יבוא ממנו ההבנה? אשמח שוב לדעתך והצעותייך! תודה רבה לך, הדר.
 

הדר170

New member
היי עינת, טרם ענית לי להודעה האחרונה (מ-2/06)

אשמח מאוד אם תוכלי לענות לי עליה כדי שאוכל לקבל הכוונה או כיוון ברור מה לעשות עכשיו עם הילד? ועוד שאלה- האם את מכירה וממליצה על יועצת הדרכה (בנושא גמילה) באיזור הצפון? תודה , הדר.
 
מה שלומכם?

הדר שלום רב, מה שלומכם? איפה אתם בתהליך? איך מתקדם? אוסיף עוד שתי מילים לדברים שנאמרו עד כה. מזמינה אותך לעדכן ולשאול.... עינת וכמעט שכחתי את שתי המילים בנוסף לאלה שכבר אמרתי התהליך דורש : הרבה כבוד לילד. (לרצונות שלו, לקצב שלו, לפישולים שלו).
 
למעלה