זקוקה לעזרה דחוף...אני מתפרקת מכאב

o s h o 1 9 3 1

New member
זקוקה לעזרה דחוף...אני מתפרקת מכאב

אני משתפת אתכם בכאבי..אני בת 45 גרושה היה לי קשר עם בחור הצעיר ממני ב- 13 שנים..קשר של 4.5 שנים..היו הרבה עליות ומורדות בקשר אבל תמיד סלחתי מהמקום ממנו בא..הוא היה מגיע אלי בסופי שבוע ופעמים נדיקות באמצע השבוע אנו גרים רחוק אחד מהשני גאוגרפית...הבחור תמיד מצא כל מיני סיבות של כעסים והתפרציות ואז לא היה מגיע שבת ועוד שבת..אבל היה שומר על קשר טלפוני וכשהייתי מבקשת בכל לשון שיבוא וניישב את כעסיו...הוא היה מתנגד..כאשר הוא היה חש שהוא נשבר הוא היה מתקשר בוכה לי שקשה לו ואחרי ימים שוב היינו חוזרים להיות יחד...קיימת בעיית תקשורת ביננו בקטע שכאשר הוא כועס על משהו אפילו שולי הוא תמיד היה פוגע בקשר שלנו, לא יכולתי להעביר לו את המסר שבכל פעם שמתרחק זה רק מקשה ולא מקרב...בכל אופן חזרנו שוב ושוב בשם האהבה...ואפילו שבכל הענשה שכאת רגשתי מאוד שבורה...הוא היה אומר לי לאחר מכן שגם עליו עברו ימים קשים...בין לבין דיברנו מידי פעם על למסד את הקשר יותר..אז כשהיה לידי תמיד הבטיח שזה יקרה בקרוב..וכל מיני סיבות עכבו את העניין פעם בעית עבודה...פעם חג ועוד החג...פעם נחכה שאני אמלא 5 שנים במקום העבודה ואז כבר אקח פיצויים גדולים יותר ואבוא...ואני מחכה בלי ללחוץ...אבל הלחץ מההתנהלות הזאת הורגת את הקשר..ובמקום לומר כמה קשה אנו מרגישים כמו הר געש מתפרץ...לפני כ3 חודשים הבחור שהה אצלי חודשיים רצופים בעקבות המלחמה היות והוא מהצפון..באותו הזמן ששהה אצלי הבטיח שחוזר לעבודה לסיים את החודש ואז מגיע...עברו יומיים לאחר חזרתו לביתו..ושוב משאלה פשוטה שלי גרם להתלקחות נוראית ושוב מצא תרוץ חדש להתרחק אמר שברצונו ליסוע לחו"ל ךהתפתח שם כלכלית...בשבועיים האחרונים היינו בקשר טלפוני על אף החלטתו...פעם היתה שיחה ריגשית ופעם שוב מריבה...אני כבר לא שיתפתי פעולה בהתלקחויות הללו...אבל לאחרונה כשהיה מתלקח...התחיל לומר לי אל תתקשרי אני לא אענה ואחרי יום יומיים שוב חיפש אותי...ביום חמישי האחרון היתה לנו שיחה נעימה אחה"צ ...וביום שישי בתום לב התקשרתי אליו לומר סתם שבת שלום...הוא התחיל במשחקי הנייד סוגר פותח...פותח סוגר...כאשר הבנתי שלא מתאים לו לענות לי כתבתי לו הודעה שאני כבר לא רוצה המשך כזה...אחרי שעתיים מהפניה שלי...הוא שב אלי בתחנונים שאקשיב לו שהוא לא מוותר...בעיני זה לא ניראה כך..הוא סיפר לי שהנייד היה סגור...אך אין זה נכון אני יודעת בוודאות מתי סגר ומתי פתח הוא אינו יודע כיצד אני יודעת זאת מבלי שהוא יראה שאני יודעת...אמרתי לו שהוא משקר..הוא ביקש בכל לשון שאני אשמע לו ושאני אבקש כל שברצוני...כי מוכן למלא...פתאום הבנתי שכל מילותיו לשווא הם...הרי אם היה רוצה לרצות אותי ואם באמת הייתי בליבו הוא היה מגיע אלי...ולא משנה מהיכן...פתאום הרגשתי שלא בה לי יותר לומר לו תעשה כך וכך או מה ברצוני שיעשה עבורי....פתאום חשבתי לעצמי בעצם שמי שאוהב באמת הרגשות כבר היו מניעים אותו לבוא...ולא כפי שהוא עושה מחפש להעניש אותי על אף שאמר לי שהוא חש שהוא מעניש עצמו...ואז הוסיף ואמר לי אני פשוט מבולבל בינך לבין הרצון שלי לנסות עצמי בחו"ל...אמרתי לו אתה צודק וסגרתי את השיחה...הוא התקשר אלי והתפרץ עלי למה סגרתי את הטלפון ואז אמר לי שלא יענה לי יותר לשום טלפון שלא אעיז לחפשו...ביום שבת הוא ניסה לחפשני כמובן עם תרגיל טלפוני...לא התיחסתי...ובמוצ"ש שלח לי הודעת אס אמ אס...וגם לה לא הגבתי...החלטתי שאם כך אמר שיבין שאני לא אנסה לחפשו...כי הוא זה שאמר לא ולא...אני דיי כואבת מהמצב כי כשהיינו יחד ידענו להתחלק יחד ולהשתתף יחד..והיתה תחושה שאנו יכולים להבין אחד את השני...הבעיה שלו כשהוא מתרחק...ועכשיו בעיני הבעיה שאני לא מוכנה יותר למצב של ארוח כבעבר..אני רוצה שיבין שאי אפשר לנהל המשך כזה...על אף כל מה שנאמר אני בטוחה שאף אחד לא יעודד את הקשר כפי שהוא נשמע..מצפה לחיזוקים...אגב דיברנו גם על ילדים אבל היות לא עברנו לחיות יחד לא יכולתי לעשות עם זה דבר...בתקופה האחרונה אמרתי לו שאני מוכנה והלכתי לבדוק את הנושא...אבל לא ניראה לי שזאת הבעיה...הכל בעיני שאלה של רצון...האם טעיתי?
 
בוקר טוב לך....../images/Emo13.gif

לעיתים התגובות בוששות לבוא... יש לי הרגשה שאת חווה משהו שגוזל ממך המון אנרגיה מקווה שתמצאי את האיזון הנכון ואת שביל הזהב בהצלחה
 
שלום לך אושו וברוכה הבאה

מתוך הדברים שכתבת ותיאור חילופי הדברים ביניכם - בעצם לא הצלחתי להבין משהו מהותי: מה היית רוצה שיקרה? מה חשוב לך בקשר ביניכם? מה את מרגישה אליו ואל הקשר ביניכם? והאם את מרגישה שיש לך פרטנר לתקשר את הקשר ביניכם? זה באמת עניין מהותי כי מה שיש לתקשורת מקרבת להציע, הוא ירידה לעומק אל מעבר לפרשנות של הדברים וניסיון להתמקדות בדברים שחשובים לנו - הצרכים העמוקים שלנו שכן או לא מתמלאים בקשר. האם תרצי לענות על השאלות ששאלתי?
 

o s h o 1 9 3 1

New member
תודה לנמצאים ולמשיבים

אני רוצה שיעשה צעד נעבור להתגורר יחד...כי כשהיינו יחד לא היו כל כך הרבה התנפצויות...כל המריבות חלות רק כאשר הוא מתרחק...לא להאמין עד כמה הוא מתנהג שונה כאשר הוא לידי וכשאנו רחוקים כאילו כועס על המרחק ויותר מתגרה בכאב...אני חולמת למסד עימו את הקשר...הוא יודע מאוד לפרגן כאשר אנו יחד...בכלל אנו אוהבים את השייה של יחד וזה ממש נהדר ...יש בעית תקשורת איתו כאשר הוא כועס...הוא צריך מרחק ורק אחרי זה מתחיל לחשוב...אבל כאשר אנו מרוחקים הוא מתרחק יותר והכעס שלו נעלם אחרי ימים ולא כפי שאנו יחד הכעס עובר אחרי חצי שעה...ואז בא ואומר חשבתי טעיתי נעשה אחרת...אז למה לסבול?...היום הוא הודה בפני שניראה לו שהוא פסיכופט והוא צריך טיפול...כבר דיברנו על טיפול שכזה אבל הוא לא זז...אני לא יכולה להכריח אותו...אני מציעה לו את נוכחותי...אני אמרתי לו שאפילו כך אני עימו הוא לא לבד בזה...עכשיו הגענו לקצה פשרה יש לי עבודה עבורו בקרבת הבית הוא הסכים שאפנה אליהם וכשיזומן לראיון ילך...אני מקווה שילך כי הוא מסוגל להתחרט עד שזה יגיע....אבל זה המבחן האחרון לקשר בעיני...אני לא אחכה שיפנים את כוונותי יותר...אולי כאשר אתרחק יחוש בחסרוני...זה כך תמיד אבל לא ממש מניע אותו לעשיה מוחלטת..הוא מן טיפוס של לקבל את הקלות של החיים..ומה לעשות שהחיים שלנו לא כאלה וההפך אנו מעריכים דברים שאנו מתאמצים עבורם, אז אולי שיצטרך לחפש אותי באמת יעריך ולא אשאר בצל של מובן מאליו...אני רואה את עצמי חוטאת כלפיו שאיני נותנת לו מעט לחוש כמה קשה בלעדי...רק מחפש אותי אני מיד קופצת במקום להראות לו שיש לי חיים משלי...ניתקתי קשרים עם חברות עם מכרים ואת כולי היקדשתי לבנותי משמע התא המשפחתי ולו כשהוא חלא מהתא המשפחתי...היה לי תמיד תענוג לפנק אותו ...ושכחתי אותי
 
אז קצת יותר הבנתי עכשיו

ותשמעי, מהדברים שלך נשמע שהיית רוצה שהוא יהיה קצת אחרת - שיותר ייקח אחריות על ללכת לטיפול, ולמצוא עבודה בעצמו, ויעבור לגור איתך כי אז הוא כועס פחות - כן? האם זה מה שאת חושבת? והאמת שאני מבינה את הרגשתך כשאת אומרת ששכחת את עצמך, שכן לפי הבנתי אין לאף-אחד מאיתנו את היכולת והאפשרות לשנות אדם אחר. גם את אלו שאנחנו מאוד אוהבים בעולם. ואני אומרת לך את זה ממקום של הרבה הבנה, שהרי גם להשתנות בעצמנו זה נורא קשה. אז איך אפשר לשנות אחר כשלא בטוח שהוא ממש רוצה? מאוד הייתי רוצה להמליץ לך, אם עצה זה מה שביקשת - לזכור אותך עכשיו. לא לשכוח את מה שחשוב לך, ואם שכחת - להזכיר לעצמך. לעשות לך טוב, להתחזק וליצור לעצמך מעגלי חברים נוספים. ומתוך עמדה של חוזק ועוצמה להחליט מה היית רוצה עם הקשר הזה - האם את מוכנה לקבל אותו כפי שהוא, או האם את מעדיפה ללכת וליצור לעצמך זוגיות חדשה. מה את אומרת על הדברים?
 

o s h o 1 9 3 1

New member
אמרת נכון...לא לשנות

נכון ...שאני צריכה להבין שלא ניתן לשנות אדם, אלא לקבלו כפי שהוא או לוותר,משום מה אנו לא ממש מוותרים אחד על השני אך עדיין הוא אינו עושה ממש צעד משמעותי שמתכוון לחזור, לשפר, ליצור, ולהתחבר יותר מכך קיימת מאין תחושה של מי יגיד את המילה האחרונה...וזה מתיש אותי..לרגע הוא ניראה חושש כאשר אני מנסה לשגת וכשהוא מקבל אותי (בסיכום חיובי בשיחת הטלפון) הוא מחזיר לי כאילו הוא זה שיגיד את המילה האחרונה,אני לא מבינה מדוע אחרי 4.5 שנים אני צריכה לשחק את הקשה להשגה? מדוע הוא צריך את הריגוש הזה? מדוע איני יכולה להיות אני ולומר רגיל מה ברצוני אלא רק בדרך של משפט מאיים של נטישה או נסיגה...אני לא יודעת כיצד להגיע אליו ובכל זאת אנו בקשר טלפוני שמראה שיש עניין לא לאבד אחד את השני, אני כשלעצמי בכלל לא הגעתי עדיין לרצון לחפש או ליצור מערכת אחרת,איני יודעת אם זה טוב, לגבינו הבנתי שאני צריכה להפסיק לתת לו הסברים או ללחוץ עליו מה אני רוצה כל הזמן...הגעתי למסקנה שיש לי בעיה אישית בדרך שאני מנסה לדרוש ממנו איך אני רוצה, אני צריכה להניח לדברים ולו מעט ולראות מה הוא מסוגל או רוצה לעשות עבורינו או עבורו, לפני כמה ימים הייתי שקטה לא נתתי סימני חיים הוא חיפש אותי בעצמו ואראה רצון אני שראיתי כך מיד למחרת התקשרתי, זה לא היה חכם הייתי צריכה להמשיך לתת לו להתקדם אלי מרצונו, זאת הבעיה שלי שאני מן טיפוס שרוצה עכשיו ומיד שיאמר לי דברים כפי שאני רוצה.. וזה לא כך, אני חייבת לעבוד על עצמי בנושא הזה אני יותר מידי מנסה לעטוף אותו מנסה להיות מאין אמא אווזה, וזה לא טוב אני צריכה להבין שגם לי מגיע כאדם ולא ממקום של חינוך כך וכך תעשה כי זה נכון יותר או נכון לי, את מבינה שאני נמצאת כיום בקונפליקט נוראי באיך אני עושה את הדברים ובאיך אני מבינה אותם, זאת אומרת שאני מבצעת את ההפך מהבנתי וזה ממש חבל לי, איני יודעת איך לשנות זאת,כמו תחושה של רצון לסיפוק מידי...מה דעתך על דברי?
 

o s h o 1 9 3 1

New member
יעל אני מקווה שראית את תגובתי למעלה

רציתי לתקשר עם הבחור יותר אולם זה עבר לפסים של חוסר יושר הוא אחל להסתיר את קיומי מפני אנשים שידעו עלי...וניסה להמשיך לשוחח עימי בסתר, לא יכולתי בזה אז אתמול החלטתי שאני קוטעת לו את זה, ביקשתי שלא יתקשר אלי יותר ואיני מוכנה שיראה כלפי אנשים אחרים כיצד הוא כזה חזק ואמיץ ובעצם אני נותנת בו הכוח בעצם קיומי נסתר, עכשיו יראה בדיוק כפי שהמצב באמת, אם באמת אהב אני מאמינה שיבין כי חייב לי התנצלות על היחס וההתנהגות הזאת ולא אז עדיף שילך וילמד כיצד לכבד אחרים ולכבד את ריגשותיו.
 
למעלה