זקוקה לעזרה דחופה
הבעיה היא עם ביתי הבכורה בת 10.5 (מתוך 4 ילדים) - היא זקוקה לעזרה מתמדת שלי בשיעורי הבית, לפחות שעתיים במשך היום. המצב הזה מוציא אותי מדעתי, על כל דבר היא אומרת "אני לא מבינה" "איך את רוצה שאני אעשה את זה" ובכלל לא מנסה להתמודד עם השאלות בעצמה. ואם אני יושבת איתה ומסבירה לה, היא מצליחה בשניות. ניסתי כבר כל מיני שיטות, רק לשבת לידה, להבטיח הבטחות, לא להיות בחדר ואז היא פשוט לא עושה. מה שהכי מעצבן אותי הוא שאני יודעת שהיא יודעת את החומר, ורק מתעצלת לחשוב, ברור שעדיף לה שאני אסביר לה כל דבר, ההרגשה שלי שהיא ממש נלחמת בי, ומתעקשת כדי שאשב איתה. אני ממש מיואשת, אם אני לא עוזרת לה היא מתחילה לבכות. מה לעשות? איך מנתקים את התלות המוחלטת הזו בי? אין לי ספק שיש לי חלק באשמה, אבל אני חייבת לעשות מעשה כבר עכשיו. להשוואה: אחותה הקטנה ממנה בשנה, עושה את שיעורי הבית לגמרי בעצמה תוך מקסימום חצי שעה, בנחת ובלי בלגאנים. בבקשה, אשמח לעזרה!!
הבעיה היא עם ביתי הבכורה בת 10.5 (מתוך 4 ילדים) - היא זקוקה לעזרה מתמדת שלי בשיעורי הבית, לפחות שעתיים במשך היום. המצב הזה מוציא אותי מדעתי, על כל דבר היא אומרת "אני לא מבינה" "איך את רוצה שאני אעשה את זה" ובכלל לא מנסה להתמודד עם השאלות בעצמה. ואם אני יושבת איתה ומסבירה לה, היא מצליחה בשניות. ניסתי כבר כל מיני שיטות, רק לשבת לידה, להבטיח הבטחות, לא להיות בחדר ואז היא פשוט לא עושה. מה שהכי מעצבן אותי הוא שאני יודעת שהיא יודעת את החומר, ורק מתעצלת לחשוב, ברור שעדיף לה שאני אסביר לה כל דבר, ההרגשה שלי שהיא ממש נלחמת בי, ומתעקשת כדי שאשב איתה. אני ממש מיואשת, אם אני לא עוזרת לה היא מתחילה לבכות. מה לעשות? איך מנתקים את התלות המוחלטת הזו בי? אין לי ספק שיש לי חלק באשמה, אבל אני חייבת לעשות מעשה כבר עכשיו. להשוואה: אחותה הקטנה ממנה בשנה, עושה את שיעורי הבית לגמרי בעצמה תוך מקסימום חצי שעה, בנחת ובלי בלגאנים. בבקשה, אשמח לעזרה!!
