זקוקה לעזרה דחופה :(

זקוקה לעזרה דחופה :(

יצא לי לדבר לפני כמה ימים עם ידיד שלי. הוא פלט בטעות משו בשיחה ומפה לשם הוצאתי ממנו שהוא רוצה להתאבד. הוא ידוע לי כאדם עם נטיות התאבדות אבל היום זו הייתה הפעם הראשונה שהוא ממש ניסה. הוא בלע כדורים אבל כנראה כמות מעטה מדי ככה שלא קרה לו יותר מדי. הפחד שלי הוא שאיך שהוא סיפר לי, הוא הוסיף שהוא ינסה שוב. כמה שלא ניסיתי לדבר איתו יפה, בשקט, לצרוח עליו, לשכנע אותו כלום לא עוזר. הוא דבק בגרסא שלו שנגמר לו בשביל מה לחיות, שהוא הרגיש שהוא מיצה את עצמו ואת הקטע ונמאס לו. הוא הבטיח לי גם שבפעם הבאה הוא לא יהיה מטומטם ולא יספר אפילו לי. מה אני אמורה לעשות איתו? הוא כבר היה בטיפול פסיכולוגי וזה לא עוזר. להעיף אותו לאישפוז אני לא יכולה לדבר עם ההורים שלו זה בעייתי כי הוא ידיד שלי מהפורוצים כאן ואין לי גישה אליו. הוא גר בסוף העולם ככה שאני בכלל לא רואה אותו. והוא יכול להיעלם לי בקלות ולא לענות פשוט לטל' שלי. איך אני אמורה להתמודד איתו?? והוא, כמו מנטרה, רק חוזר ואומר שנכון,הוא מניאק, והוא אגואיסט והוא ילד קטן והוא רוצה להתאבד. זהו זה, פשוט ולעניין.
 

מוּסקט

New member
לדאבוני

עלי לבשר לך שמותר לאדם על פי החוק במדינת ישראל להתאבד. מי שממש ממש רוצה בסוף גם מצליח. מה אנחנו אמורים לעשות? לנסות לשכנע, לנסות לשמור, להתריע, לחבק... וגם, לא תמיד זה עוזר. ואי אפשר לאשפז בכוח אדם אובדני כל עוד מתרשמים שלא איבד קשר עם המציאות, כך שגם האופציה לאשפז תופסת רק אם הוא יהיה מוכן ללכת מרצונו. ממה שאת כותבת נשמע שמיצית את כל האפשרויות העומדות לרשותך, לפחות כל עוד אין לך את הטלפון של הוריו ואין לך אפשרות לערב מישהו שקרוב אליו פיזית.
 

ה מוזה

New member
זה חדש לי

עד כמה שאני יודעת אדם המהווה סכנה לעצמו ויש סכנה שיגרום לעצמו נזק שסופו מוות מאושפז גם כנגד רצונו ולך רוח .. כל עוד לא ניסית הכל , תמשיכי לנסות יודעת כמה זו יכולה להיות תחושה מתסכלת של חוסר אונים ואפשר לעשות , כל מה שניתן בכדי שלהבא - הוא לא יצליח מעבר לכל מה שניתן לעשות ..אי אפשר לעשות . אני הייתי עושה את כל מה שניתן גם אם זה לפנות למשפחתו [ ולא בעיה לאתר ]ולהתריע בפניהם הרבה פעמים המשפחה לא מודעת כלל עד כמה המצב חמור להפנות אותו לסה"ר בין אם זה לפורום או לשיחה אישית לשלוח לסהר מסר עם כרטיס שלו לספר מה שכתבת כאן הם יפנו אליו ויציעו לו עוד דרכים והקשבה ואם ידועה לך כתובתו - אני לא הייתי מהססת ברגע שאמר שלקח כדורים להתקשר לתחנת המשטרה במקום מגוריו אולי אין חוק שאוסר להתאבד אולי מי שבאמת רוצה מצליח אבל בטוח - שיש הרבה מה לעשות והוא .. צעק לך צעקה עצומה לעזרה לולא כן , לא היה מספר על ניסיון אובדני אלא מנסה שוב . אם תרצי עוד עזרה אשמח .. טיפ קטן , אל תתמודדי לבד וזה טוב שכתבת כאן , גם את זקוקה לאוזן קשבת שיהיה לו ולך ימים טובים
 

מוּסקט

New member
קצת על החוק - אפשר?

החוק אומר מסוכן לעצמו או לאחרים ופסיכוטי. ההגדרה של פסיכוזה היא "הפרעה קשה בבוחן מציאות" עד כאן ההגדרות היבשות. ומכאן ההתארגנות של האנשים שמכירים את האדם לעשות את המקסימום לשמור עליו - כולל פסיכיאטרים שלפעמים יעידו תחת לחץ של המשפחה שהם התרשמו שהאדם פסיכוטי כדי להפעיל צו אשפוז. יש סביב זה המון רגישויות רובן ככולן סובבות סביב "חירותו של אדם". בפורום 'די לכפייה הפסיכיאטרית' שומעים בברור את הצד השני של אותם אנשים שחוו על בשרם אשפוז כפוי ואת דעתם הנחרצת על הפלישה הגסה של הממסד אל חירותם. מה אנחנו יכולים לעשות? את המקסימום. המקסימום הוא כל כלי התמיכה והשכנוע: אפילו שמירה אישית אם אפשר. לכן מאוד חשוב שהוריו ידעו, או לפחות מישהו שקרוב אליו פיזית שיכול להיות שם. מה אפשר לעשות מרחוק? את כל מה שאמרתם כבר חוץ משמירה פיזית/אישית.
 
מוסקט יקרה, אפשר משהו על ...

המציאות? ואולי גם על "החוק" אמרת: מסוכן לעצמו או לאחרים ופסיכוטי, ההדגש על "ו" מספיק לכן, מסוכן לעצמו כדי לפנות לפסיכיאטר מחוזי לצורך אשפוז כפוי, מה גם האיש לאחר נסיון בלתי מוצלח. מנסיוני בעבודתי כאשר משפחה פונה לרשויות הבריאות בבקשה לעזרה בנושא - קיימת הנחייה ברורה לפניה לשרות פסיכיאטרי לצורך שקילת אשפוז. הכלל היחיד המקבל משמעות הוא מצבו של הפרט ברגע הבדיקה. ייתכן כי יעמוד בבוחן המציאות ובזמן הבדיקה לא תתגלה הפרעה, וקרו מקרים שמיד לאחריה - נמצא האיש ללא רוח חיים. האמיני לי מוסקט, אין מצב קשה יותר, לעוסקים בתמיכה ובמתן סעד בריאותי מאותו מצב בו הם רואים את ה"כישלון" מול העיניים. אם איננו בעלי הכשרה למתן סעד למצוקות נפשיות קשות (כמו מצבים אובדניים) כדאי ורצוי להתמך על ידי מי שמוכשרים (מלשון הכשרה) לכך, ותמיד, כן, תמיד לדבר על כך, להשמיע, להוציא ... וכל כך טוב שאת כאן.
 

מוּסקט

New member
ברבורה,

איני יודעת היכן את עובדת או מהו נסיונך, וגם את לא יודעת לגבי
נכון מאוד לפנות לפסיכיאטר אפילו בחדר מיון כשאדם 'מסוכן לעצמו'. במידה והאיש אובדני אבל אינו פסיכוטי, מתחיל להתחולל בחדר אצל הפסיכיאטר מהלך של שכנועים (לא צוים ולא כפייה) - שכנועים לאשפוז מרצון לתקופה קצרה עד יחלוף זעם. יש בתי חולים עם אפשרות להישאר בהשהייה בחדר מיון או בסמוך לו עם שמירה של 24 שעות ביממה עד מספר ימים, בלי להגיע למחלקות. על אשפוז מרצון החולה חותם. (כמובן מה שאני אומרת כאן לא תופס כשמדובר בקטינים). ואת צודקת בזה שאין תחושה קשה מזו של כשלון... לכן כבר כתבו בשרשור שצריך להודיע להורים. במקרים מאוד חריפים בהם אדם מסוכן לעצמו אך אינו פסיכוטי, חייבים לשמור אישית ולא בשלט רחוק: או שההורים והמשפחה מתארגנים לשמירה בבית, או השהייה שכזו, או אשפוז מרצון.
 

ToryMaster

New member
../images/Emo13.gif

וקצת מניסיון אישי. ניסיתי להתאבד ונלקחתי לבית החולים זיו בצפת. השאירו אותי שם בהשגחה (ללא שטיפת קיבה, כנראה לא היה צורך) ובבוקר הגיע הפסיכיאטר מהמחלקה. הוא ניסה לשכנע אותי להתאשפז, ברוב טמטומי הסכמתי, אבל אני חושבת שאם הייתי מסרבת לא היו מאשפזים אותי בכוח. זה מאוד מאוד תלוי בבנאדם ובמצב. אין כלליות פה, אינדיוידואליות זו מילת המפתח
 
ניסיתי כבר הכל.

אין לי לאן להפנות אותו כבר כי הוא לא מסכים לדבר עם אף אחד והוא טוען שאני הכרחתי אותו לגלות לי שהוא מתכוון להתאבד. הבנאדם יורד מהפסים. בקשר לאישפוז בכפיה או לא, לא הייתי מציעה את זה בכלל אם לא היה לי ניסיון בזה. עשיתי שנת שירות בבי"ח, במחלקה קשה מאוד והתמודדתי הרבה עם ניסיונות התאבדות של צעירים, ואפילו יותר מזה, הוטל עליי לשמור עליהם בזמן המשמרת שלי כדי שלא יברחו או יעשו משו קיצוני. אז בזה קצת יש לי הבנה, אבל במה עושים כדי למנוע את זה זו כבר בעיה אחרת לגמרי. ההורים שלי לא מכירים אותי למרות שהיינו חברים ולהתקשר ולבקש מהם שימנעו את זה ממנו זו בעיה ענקית. הוא לא בקשר טוב איתם והוא בעצם בכלל לא מדבר איתם. אני רוצה לנסות דרך חברים שלו,אבל מה ילד בן 20-19 יכול כבר לעשות? הרי גם הוא אמר לי, אם הוא כ"כ רוצה הוא עוד יצליח
 

ה מוזה

New member
תתקשרי להורים

מ2 סיבות הראשונה - שאת תהיי רגועה ותדעי שעשית הכל חלילה וחס ינסה שוב ... השניה - לדעתי , לו הייתי במקום ההורים שלו הייתי רוצה לדעת , הייתי רוצה שמישהו ירים את הטלפון ויגיד לי - הילד שלך בסכנה
 
למעלה