זקוקה לעזרה....נפשית בעיקר!

  • פותח הנושא roiy
  • פורסם בתאריך

roiy

New member
זקוקה לעזרה....נפשית בעיקר!

לאימי יש אלמהיימר, היא במצב של הכחשה מתמדת, ונלחמת בכולנו (באחי, בי ובכל חברותיה) שכולנו נגדה ומנסים לקחת ממנה את עצמאותה, במילים שלה: "עם כל הכבוד לכולכם, אני עדיין לא סנילית, אז תתנו לי לחיות", היא לא מוכנה לשמוע על מטפלת זרה, היא כועסת שאנחנו "מקציבים" לה כסף, וכל היום אנחנו בעצם מתווכחים. היא גרה כרגע בביתה, לבד, עם עזרה בתשלום של שכנה/חברה במשך 3-4 שעות ביום, וזה כולל ארוחה וסידורים. אך זה לא מספיק, ואיך משכנעים אותה לקבל עזרה? אחי גר כרבע שעה ממנה, אך הוא הטיפוס המתאים לטפל בה, היא נמצאת אצלו יומיים בשבוע. אני גרה בדרום הארץ, ליד אילת, רחוקה ממנה שעות נסיעה רבות. איך מתמודדים עם כל המצב? איך אני מעתיקה משפחה שלמה ועוברת צפונה? איך אני משכנעת אותה לקחת עזרה?
 

אירילה

New member
ברוכה הבאה לפורום מירי ../images/Emo140.gif

הגעת למקום הנכון מירי ,כאן בפורום תוכלי לקבל את מלוא החופן של תמיכה חמה ומתן עזרה בעצות מבני משפחה המנוסים לצערינו בנסיון רב בטיפול בבן משפחה חולה. עפ"י דבריך אמא עדיין בשלבי התובנה ,ויכוחים לא יעזרו שכן החולה שוכח את נושא הויכוח כבר לאחר מספר דקות ואחד הדברים שאסור לעשות עם חולה אלצהיימר הוא להתווכח איתו שכן זה מוציא את שלוות הנפש שלו ומערער אותה (ומה עם שלנו????...קודם החולה אח"כ אנחנו הבריאים והמבין יבין). לדעתי קבוצת התמיכה תהיה דבר מועיל ביותר למצב של אימך ,במיוחד כשהיא מכחישה את המחלה ,זהו מצביע על כך שאמא עדיין בשלבי תובנה ובראשון לציון ישנה קבוצת תמיכה יחידה בארץ לחולים עצמם ,אינני יודע היכן מתגוררת אמא ,אבל אני יודע שבקבוצת תמיכה זו מגיעים חולים מערד ומאילת והדרום,אני אישית גר באזור השפלה ומגיע עם חמי לקבוצת תמיכה זו ,האמיני לי ,כל ליטר וזמן נסיעה שווה את המאמץ ,ממליץ לכם בלב חם לעשות זאת. הפגישות לחולים מתקיימות פעם בשבועיים ומונחות על ידי פסיכולוגית מקצועית משכמה ומעלה ,זה יעזור לאמא לצאת מהמעגל בו היא שרויה ,בפגישות היא תמצא חולים עם אותה הבעיה שלה המודעים למחלתם (זה המקום להוסיף כי הפגישות נועדות לחולים אשר נמצאים עדיים בתובנה). בנוסף אשלח לך מסר אישי בנושא ומקווה שזה יעזור לכם במקצת. שיהיה לכם רק טוב גרשון
 

roiy

New member
אשמח לפרטים נוספים לגבי קבוצת

התמיכה... למרות שאמי גרה בקרית מוצקין ואני כמו שאמרתי גרה ליד אילת, אך אני אנסה לחשוב על פתרון כלשהו.
 

ענתי44

New member
שלום מירי../images/Emo140.gif

בצער אבל בכל זאת ברוכה הבאה למשפחת אלצהיימר. נראה לי שכולנו עברנו את השלב הזה פחות או יותר. ככה היה גם עם אמא שלי. משפטים דומים שנאמרו בטון תוקפני ובנימת עלבון צורב.ואם ננסה להכנס רגע לנעליהם מה הפלא שהם מתנהגים ככה. משהו נורא קורה להם והם מבוהלים ואפילו מבועתים.והרי המחלה הארורה פוגעת להם במגנון החיסון הנפשי, כפי שאני מכנה את זה. אין להם הכלים הנפשיים להתמודד עם מה שקורה. לא פלא שהם מעדיפים לחיות בהכחשה. אני יכולה רק לנסות לחוש מה קורה להם. מה היה קורה לי אם פתאום באמצא החיים כשעוד יש עדיין כל כך הרהב מה לעשות הייתי חשה שמשהו נורא קורה לי. משהו מפחיד ולא מוכר. שלפתע אני מאבדת שליטה. ז\ה דבר קשה ומפחיד. גם את ואחיך עוברים משבר חמור. זה ממש לא קל לראות את ההורה האהוב שלנו שהופך לשבר כלי. להפוך וללא הכנה להורים של הורינו. אלצהיימר לא פוגעת רק בחולה אלא עושה מהפכה של ממש בחיי כל בני המשפחה. אגב, לא תמיד המהפכה באה לידי ביטוי רק בצד הרע, יש ולפעמים את מגלה בעצמך דברים חדשים וטובים. שהמחלה מוציאה ממך בת המשפחה את המיטב. איריליה אמר לך מה שכולנו למדנו על בשרינו שלא מומלץ להתווכח עם החולה ושזה כמו מלחמתו של דון קישוט בתחנות רוח ( אני עדיין נושאת צלקות ממפגשי שלי בטחנת הרוח) ועוד משהו שלמדתי בשנה האחרונה ( מה רק שנה ? מרגישה שעברו מאה!!!) הדרגה וסבלנות. כל דבר לאט ובסבלנות. אני אומנם בחרתי לטפל אישית באמא ולכן אין לי זכות לומר לך ברם אל תמהרי לגרום משבר מעבר במשפחה שלך. יש המון גורמים כמו למשל פרנסה. וכמי שרואה כמה קשה לאחותי הגרה בצפון ואשר מגיעה אחת לשבוע וממש לא קל לה אני יכולה להבין את הקושי שלך. הייתי מציעה לך ראשית לבוא לאמא למספר ימים ובמהלכן לארגן פגישה עם אחיך, בני משפחה מורחבת, חברותיה של אמא ואנשי מקצוע כמו רופא מטפל ועובדת סוציאלית וביחד לבחון איך עוזרים לאמא. תבדקי האם יש אלטרנטיבות באזור שלכם ועזרה מסויימת. תבדקי האם אמא מוכרת בביטוח לאומי או אם יש לה ביטוח סיעודי למשל דרך קופת חולים. כי אז תקבלו עזרה שתקל. אני למשל מצאתי לאמי מרכז יום שנותן לה משמעות לקימה בבוקר וסדר יום. וגם אנשי המקצוע עוזרים לי בבעיות שצצות קטנות כגדולות. אולי גם אצל אמא יש מרכז טוב. תקחי בחשבון שאמא תתנגד ותעלב. אמא שלי למשל חשבה שרוצים לזרוק אותה מהבית לבחת אבות. צריך סבלנות של ברזל, קורטוב אהבה והרבה אסרטיביות כדי לשכנע את החולה. ואם השינוי יהיה הדרגתי זה יקל. צריך לבדוק אופציות כמו הוספת שעות לחברה או שילוב של בני משפחה וחברות שיבואו בתור להיות עם אמא. לבחון אפשרות של מציאת אישה ישראלית שרק תישן עימה או אפילו שכירת עזרה מקצועית למספר שעות ביום. אתם צריכים ביחד להחליט מה הכי מתאים לצרכי אמא. איריליה גם נתן לך טיפ של זהב והוא המפגש של החולים במצבה של אמא שלך בראשל"צ. ואני מייעצת שגם את באילת וגם אחיך תעזרו בקבוצות תמיכה לבני המשפחה במקום המגורים. לי זה עוזר מאוד. וגם הפורום הזה הוא מקום מצויין ראשית ללמוד כמה שאפשר על אלצהיימר ללמוד מהנסיון העצום של המשתתפים וגם לשפוך את הלב ולקבל חיבוק וירטואלי ותחושה שאתה לא לבד במערכה. מקווה שקצת הועלתי ומחזיקה אצבעות לכך שימצא הפתרון הטוב ביותר. בהצלחה.
 
למעלה