זקוקה לעזרה

[אשכולית101]

זקוקה לעזרה

מטובעת 3 שנים, סגורה על 7.
במהלך השנה הראשונה ירדתי כ 26 קילו, אחר כך התייצבתי להמון זמן, ובשנה שעברה לאחר פתיחה (נאלצתי לפתוח ב 1 סמק בפעמיים תוך כמה חודשים בגלל שהיתה לי קצת חסימה לשתיית נוזלים) ואכילה רגשית בגלל בעיות אישיות, העלתי כ 15 ק"ג. כעת אני יציבה על משקל 87 פלוס מינוס.
בחודשים האחרונים אני מטופלת אצל דיאטנית מהקופה שמומחית בהפרעות אכילה וכעת גם מתחילה להתמחות בניתוחים בריטארים. כמו כן אני מטופלת אצל פסיכולוגית ופסיכיאטרית (הפסיכיאטרית מאוד מאמינה ביכולות שלי, ובזמנו גם אישרה את הניתוח ללא קושי).

כדי להגיע למשקל תקין לפי BMI, אני צריכה להגיע למשקל 60 ק"ג, אך בשלב ראשון אני רוצה לחזור למשקל שהגעתי אליו אחרי הניתוח - 74 (זה היה המשקל הכי נמוך שהגעתי אליו אי פעם).

הקשיים העיקריים שלי הם:
1. אכילה לא מסודרת - בעיקר בגלל שבעבודה לפעמים אין לי את הזמן לשבת ולעשות הפסקת אוכל.
2. עקיפת הטבעת עם ג'אנק פוד כמו מלא מלא עוגיות, ללא הגבלה.
3. אכילה רגשית.

בסך הכל אני יודעת מה צריך לעשות. אפילו קניתי את הספר של ד"ר העצני, ובטיפולים שלי אני מדברת על זה המון. בפן המעשי אני לא מצליחה לעזור לעצמי. אני לא מתחרטת על הניתוח, כי בכל זאת הירידה במשקל שיפרה לי פרמטרים רפואיים באופן משמעותי. אבל אני רוצה למקסם את השפעת הניתוח ולעזור לעצמי לרדת במשקל. אני לא רוצה לסגור עוד את הטבעת, כי להרגשתי הסגירה הזו מספיקה די והותר. אני מפחדת שאם אסגור עוד יהיה לי קשה יותר לאכול ולשתות. גם ככה אני מקיאה מידי פעם (לפני הפתיחה היו יותר הקאות ואני לא רוצה לחזור לזה).

הבקשה שלי - חוץ מפריקת המשא ובקשת תמיכה - היא לרעיונות מה אפשר לקחת לעבודה שאפשר "לחטוף" בזמן קצר מאוד או שאפשר לנשנש בין לבין, ושגם יעבור בטבעת ויהיה דל קלוריות. רצוי לא לחם או ארוחה בקופסה שמחייבים אותי לשבת כמה דקות שלא תמיד קיימות. את הארוחה העיקרית אני אוכל בבית בשעות הערב, וברוב הימים מדובר בסביבות 6-7 וצפונה - מה שאומר שאני צריכה נשנושים או ארוחות קלות למרבית שעות היום.

תודה

 

[אופירA]

אנשים עם גישה כמו שלך עושים לי טוב על הלב

חסר לי הגיל שלך והגובה שלך. אמנם אמרת מהו המשקל התקין לפי BMI, אבל כל כך הרבה פעמים אנשים עושים טעויות בזה, שאני לעולם לא סומכת על החישובים שלהם, אלא מבקשת את הנתונים. לאנשים שהחליטו שהמשקל התקין שלהם זה BMI22 אני מסבירה שלא חוזרים ל-BMI שהיה בגיל 15, ובוודאי שלא עושים את זה לאחר השמנה ענקית וירידה במשקל. זו כבר מציאות אחרת, ולה מתאים BMI25 - 29, תלוי בנתונים הנוספים של האדם ובמחיר שנדרש בשביל תוצאה זו.

צורת האכילה של ארוחה אחת עיקרית אחרי העבודה בערב, ולאורך כל היום ארוחות קטנות כל שעתיים-שלוש זו הצורה העדיפה הן לחיים עם טבעת והן לירידה במשקל.
אני אוכלת בעבודה פשטידת גבינה רכה בשקית ניילון או בקופסה - זו מנה של 100-200 קלוריות, תלוי בגודלה.
כמו כן, אני שותה לאורך כל הבוקר ליטר שוקו דיאט, שמורכב מ-1/4 ליטר חלב והשאר מים, קקאו וממתיק מלאכותי. יש פה כוס חלב לפחות, וזו גם ארוחה קטנה.
בנוסף - מעדן דיאט שוקו יכול להיות גם ארוחה. גרבר בכפית (אם את אוהבת). יוגורט עם/בלי כפית דבש. 2 כפות גבינה (כל רעיון כזה זו ארוחה קטנה). קרקרים מקמח מלא, בייגלה מקמח מלא. שקדים לא קלויים. פרי. פרוסות ירקות חיים או אפויים בתנור, עוגה מקמח מלא בלי סוכר, פתית/פריכיות, יוגורט נוזלי לשתייה, פרוסת פשטידת ירקות.

לגבי ג'אנק פוד ועוגיות - העצה היא לא להחזיק בהישג יד. יש לכם בעבודה חופשי, או שזה שלך? בבית או בעבודה?

באכילה רגשית את מטפלת. זה לוקח זמן ועבודה לכל החיים. הכלים שלי הם לזהות אכילה רגשית, להתבונן ברגש שעולה שם, להבין את עצמי ולא לנזוף בעצמי על הצורך באכילה מנחמת, ולאפשר לעצמי בהיתר מראש מקומות של אכילה רגשית ברמה מסוימת. זה מונע את רוב האכילות הרגשיות הבעייתיות.

אם את מרגישה מוגבלת, אין טעם לסגור את הטבעת. הימנעות מהקאות נעשית ע"י שתייה לפני האכילה, ואכילה לאט ומעט ובהפסקות לפי הצורך.
להרבה אנשים גם שתייה בזהירות לאחר האוכל (אחרי רבע שעה או חצי שעה מסיום האכילה), מסייעת להם להיפטר מתחושת אוכל קצת תקוע.
אבל אני חושבת שכאשר היתה לך חסימה קלה לנוזלים, זו היתה טעות לפתוח 1CC כי זה הרבה מידי, וגרם להשמנה. צריך לפתוח במקרה כזה 1/2CC, ורק אם זה לא מספיק כדי לשחרר את המעבר, אז הולכים אחרי כמה ימים ופותחים עוד לפי הצורך. כי בד"כ 1/2CC זה הרבה ופותר את כל הבעיות של מעבר צר מידי (קושי לאכול ולשתות, הקאות, ריר קצפי, דלקת וכאבים, רפלוקס).

אז תרגישי תמיד נוח להתקשר אלי ולהתייעץ ספציפית לגבי כל בעיה, הן בנוגע לפתיחה/סגירה נגדרשת, והן בנוגע להתגברות על אכילה רגשית או תכנון תפריט.
מאוחר יותר אצרף מתכונים לעוגה מקמח מלא, שוקו דיאט, פשטידת גבינה דלת קלוריות, פשטידת ירקות, ירקות אפויים. אולי בכלל אכניס את זה למקום קבוע בפורום, ואפנה לשם את כל מי שירצה. נראה.

 

[אשכולית101]

תודה רבה, אופירה!

הפרטים החסרים: גיל - 40, גובה - 1.55 מ'.
העוגיות הן בדרך כלל בבית. אם אני לא נוגעת בהם המצב סביר. הבעיה מתחילה כשאני מתחילה לאכול אחד ואז חבר מביא חבר. לאורך הבוקר אני שותה מספיק קפה בבית ובעבודה - עם חלב רגיל או סויה או מלבין חלב, כך שמבחינת כמות חלב אני די מכוסה. אני גם אוכלת מעדני דאייט וגרברים שונים.

היום דיברתי עם הפסיכולוגית ושוב עלה העניין שאני חייבת להתארגן מראש עם הכנת האוכל ועם זמני אכילה. הלחץ העונתי בעבודה נגמר השבוע, ואני צריכה להתארגן מחדש עם האוכל ועוד כמה עניינים ולחזור לשיגרה. לאחר שיצאתי ממנה נזכרתי שפטריות טריות עוברות לי מצויין, אז נכנסתי לסופר הקרוב ויצאתי משם עם שלל: פטריות (חטיף לא יקר יחסית לעומת ג'אנק פוד כמו ביסלי וכו' - שבד"כ קשה לי להסתדר רק עם שקית אחת של חטיף, והרבה הרבה יותר משביע וזול בקלוריות), צנוניות קטנות, עגבניות שרי, מלפפונים (חבל שלא היו הקטנטנים - עוד סוג של פינוק שלא צריך לקלף ולחתוך) וגזר גמדי מקולף ומקורר (בד"כ גזר לא מבושל נתקע לי, אבל הגמדיים הללו עברו טוב. זה שוב סוג של פינוק, אבל אני בהחלט אנסה לחזור לגזרים רגילים).

כמו כן קניתי גבינות מותכות לייט. מעדנים דאייט, טונה במים וביצים קשות יש בבית.
אני ארכיב מכל זה ארוחות קטנות למחר, ואשמח לגוון במתכונים נוספים וטעימים. מחכה למתכונים שלך ושל שאר הגולשים בפורום..



הפתיחה של 1CC לא היתה בבת אחת. בפעם אחת פתחתי חצי, המעבר הסתדר לכמה חודשים ואז שוב היתה אותה סתימה. פתחתי רבע, שתיתי כוס מים והלכתי להקיא אותה ואז החלטתי לא לקחת סיכון ולפתוח כבר באותו ערב עוד רבע. עד היום אם אני שותה מהר מידי הנוזלים נתקעים ואני חייבת לפלוט אותם. באכילה אני מקיאה בעיקר אם אני לא שמה לב לצורת האכילה או אם אני שותה מיד אחרי האכילה. גם עוגות קצפת (חלבי או פרווה) תוססות במעבר ומחייבות הקאה (עוד סיבה להמנע מהן).

 

[אופירA]

יופי, מעולה

נשמע שההגבלה שלך בסדר גמור. אם את מקבלת עונש וצריכה להקיא זה רק בגלל התנהגות לא נכונה, וזה מלמד אותך לזכור להבא לא לשתות אחרי האוכל, לאכול יותר לאט ויותר מעט. ואולי גם לוותר על הקצפת המבחילה הזו...

.
הפתיחות שפתחת זה בדיוק איך שצריך לעשות. יישר כוח. בהחלט מצוי שאחרי תקופה עם טבעת צריך לפתוח מדי פעם (ולא לסגור שוב). זה קורה להרבה אנשים. אני פתחתי בחצאים וברבעים כבר יותר מ-2CC בשנים האחרונות. זה בסדר גמור.

לגבי אוכל - אני דואגת שיהיה קבוע בבית מוכן מראש גם מרקים ואוכל מבושל בשביל הארוחה העיקרית, וגם עוגה מקמח מלא בלי סוכר (שמחכה בפריזר ואני מוציאה אותה במנות קטנות. אין כמוה!), וגם פשטידת גבינה שמספיקה לשבוע ימים (תבנית אינגלישקייק ארוכה) ואני מכינה אותה שוב כל שבוע באופן קבוע. וכמובן לחם תוצרת בית עם סיבים תזונתיים והשוקו היומי הקבוע.
תחזיקי באופן קבוע את הדברים הטובים שמסתדר לך לאכול אותם במשך כל היום, כל שעתיים כמות קטנה, והחיים שלך יהיו טובים.

לגבי העוגיות שבבית - ברור שהבעיה היא רק אם את נוגעת בהן ולא אם את לא נוגעת בהן...
השאלה, אם הן לא נגישות לך, אם את מרגישה בחסרונן, או שמספיק לך הקצבה קבועה מראש (נניח כמות שתחליטי עליה, ורק פעם אחת או פעמיים בשבוע).
כי אם את מסתדרת בלעדיהן, כל מה שאת צריכה זה לשים אותם בקופסה או ארונית עם מנעול, ולתת את המפתח למי שעבורו הן מיועדות, כדי שהן פשוט לא יהיו נגישות לך, גם אם תתחנני

. לא מחזיקים אויבים נגישים בבית.
יש לי שוקולד לאפייה, שאסור שיהיה נגיש לי. וכן אני צריכה לפעמים להביא לאמא שלי עוגיות בלי סוכר במוצאי שבת, אז אני צריכה לקנות אותן ביום חמישי או שישי, כי במוצאי שבת אין לי איפה לקנות. מה עושים עם הדברים האלה בבית? שמתי אותם בפריזר, בקופסה או עטופים במגבת, וסביב האריזה כרכתי שרשרת חזקה, ונעלתי אותה במנעול נחמד.
את המפתח שמתי בתיבת הדואר (או אצל השכנה, או בעציץ של הבניין בקצה הרחוב - מה שהכי עוזר לי). זהו. במוצ"ש אביא את המפתח ואקח את העוגיות לאמא ולא לבטן שלי. פעם בשבוע מותר לי לאכול אצלה כמה עוגיות מהקופסה.