זקוקה לעיצה

זקוקה לעיצה

שלום לכן. בד"כ אני בניק אחר, אך הפעם מטעמי דיסקרטיות רציתי להתייעץ תחת שם חדש
ילדתי את ביתי הבכורה לא מזמן ואין מאושרת ממני. לי ולבן זוגי יש מערכת יחסים אוהבת וחמה (עם עליות ומורדות כמו לכל זוג.) הבעיה היא כזו: בן זוגי עובד במקום עבודה עם חוזה מתחדש כל שנה (ללא קביעות). כרגע אנו במצב שהוא בשנת העבודה האחרונה שלו, כאשר היא נגמרת, הוא עלול למצוא עצמו ללא עבודה (מה שאנחנו ממש לא יכולים להרשות לעצמנו). בעוד מספר ימים הוא ניגש לראיון (במסגרת עבודתו הנוכחית) להחלפת תפקיד וקבלת עבודה ל 5 שנים נוספות, אשר בסופן הוא הולך הביתה בוודאות. מה כדאי לעשות? לחפש עבודה חדשה לחלוטין (שכן בעוד 5 שנים יהיה לו קשה יותר למצוא עבודה בגלל גיל מבוגר יותר) או להמשיך עוד 5 שנים, וכשיסתיימו להתחיל לדאוג? (העבודה תכלול שעות מרובות עם שכר יחסית טוב ותנאים סוציאלים). יש לציין שלבעלי אין תעודות לימודים, אך ייאמר לזכותו כי הוא חרוץ ומוכן לעבוד בכל עבודה שיידרש לה, ובתנאי שיוכל לפרנס את משפחתו בכבוד (ועל כך אני מוקירה אותו מאוד). מה כדאי לנו לעשות? היתה לנו שיחה ארוכה ואנחנו נורא מתלבטים.אנחנו ממש לא רוצים להגיע למצב של מריבות על רקע כלכליף שיכולות כידוע להיות מאוד לא נעימות, ויכולות לצוץ בימינו בכל בית.. אני אמרתי לו שייגש לראיון בכל מקרה ונראה לאן המצב יתפתח. מה דעתכן? מה הייתן עושות? (ותודה למי שהגיעה עד לכאן).
 

שיפסלה

New member
קשה לי להבין מה ההתלבטות

הרי כרגע אין לכם שום דבר אחר. אני בדיעה שלא עוזבים עבודה מרצון אם אן שום דבר אחר ביד - אלא אם היא ממש-ממש גרועה. לדעתי צריך לגשת לראיון ולראות איך מתפתח. אם מתפתח בכיוון חיובי - אז קיבלתם ארכה של בסיס כלכלי לעוד 5 שנים. מי יודע, אולי בעוד 5 שנים הוא יקבל קידום או שתיפול לידו הזדמנות מצוייינת בהקשר למישרה הנוכחית. אם לא מתפתח בכיוון חיובי, אז זה גם הפתרון לדילמה. צריך להתחיל לחפש. וכבר עכשיו. ואם למרות שמתפתח לכיוון חיובי אתם עדיין חוששים, תמיד אפשר לחפש משהו אחר, טוב יותר. ומקסימום שבן זוגך יהיה זה שיתפטר ולא שמקום העבודה יפטר.
 

yaelia

New member
מסכימה עם שיפסלה

חושבת שכדאי כמובן שיגש לראיון וישמע מה מציעים. תוך כדי עבודה תמיד כדאי להיות עם עיניים ואוזניים כרויות לכל משרה שיכולה להתאים. תמיד עדיף להיות זה שמתפטר. בינתיים אם התנאים טובים לא לשלול מראש.
 
גם אני אמרתי

לו שקודם כל יילך לראיון. הוא מפחד מהעתיד, רוצה להיות בטוח שיצליח לפרנס בכבוד. הוא חושש מכך שכשיהיה בן 35 יהיה לו הרבה יותר קשה למצוא עבודה במקום אחר. ארתי לו שעוד 5 שנים ז המון זמן... בזמן הזה ניתן להתבסס כלכלית וכו'. הוא נורא חושש.
 

שיפסלה

New member
אני בכלל לא בטוחה

שגיל 35 הוא גיל קשה למצוא עבודה. בחברה שבה אני עובדת מקבלים לא מעט אנשים בגיל הזה. כמובן שהכל תלוי בידע המקצועי שלו. אבל בגיל 35 יש נסיון אישי שלא קיים עדיין בגיל 30. כך שהגיל גם יכול להוות יתרון לפעמים. לא רק חיסרון. ושוב, אם הוא חושש, שילך לראיון. ובהנחה שיקבל חוזה לעוד 5 שנים, במהלך 5 השנים, שלא ינוח על זרי הדפנה, אלא יחפש לו משהו אחר שייתן לו את השקט הנפשי לבסיס כלכלי. וכך יוכל להגיע לראיונות עבודה (בשלב החיפושים) בעמדת "כוח" כי יש לו בזמן הראיון משרה ביד. וגם זה יקרה לפני שיאמרו לו "לך הביתה"
 

מעיןבר

New member
למה בעוד 5 שנים זה יסתיים../images/Emo35.gif

מה עם שינויים במשק
פתיחת הסכמי עבודה קיבוציים
קביעות
לדעתי, אין לבעלך מה להפסיד מכך שיישאר במערכת. זה נותן לו עוד 5 שנים לחפש מקום עבודה אחר תחת תנאים כלכליים נוחים ולא תחת מצוקה של אבטלה. הרי כמו שהמעסיק לא מתחייב להמשיך ולהעסיק אותו (ולראייה - החוזה המתחדש אחת לשנה), גם הוא לא מתחייב לעבוד כל התקופה (ואי אפשר לחייב אותו). לא מעטים מחפשים עבודה תוך כדי עבודה במקום אחר, זו אופציה שתמיד נשארת פתוחה עבורו. שיהיה בהצלחה
 
למעלה