זקוקה לעצה דחופה..

[פ ח ד נ י ת]

זקוקה לעצה דחופה..

אני אשמח אם תיכנסו לקישור לפורום השכן ותגיבו גם..

 

[orangeada]

לא נעים../images/Emo10.gif

תגידי לו את האמרת "-*- (השם שלו) אני לא חושבת שהיחסים שלנו מתקדמים בכיון טוב אני מרגישה שאתה מסתיר ממני דברים שאתה מנצל אותי אני נתתי לך כתף וסיוע כשהזדקקת אני חושבת שזה הזמן שנפרד ותתחיל לבסס לעצמך את החיים לבד. אני לא פרייארית שלך כמו שהיה לך נוח לחשוב איזה חצי שנה בגללך איבדתי את העבודה שלי נתתי לך כסף פרנסתי אותך אבל אני לא רואה את המערכת יחסים שלנו כמשהו חיובי אני רק יוצאת נפגעת מזה זהו..

 

[פ ח ד נ י ת]

זה עושה לי רע..

כאילו.. אין לי את הביצים בשביל זה..

 

[orangeada]

אז אולי תכתבי לו מכתב?

או שתמשיכי באותו מצב כמו עכשיו.......

 

[Zoharrr]

אוי טוב אז ככה:

דבר ראשון, קבלי ממני חיבוק ענקי כי פשוט מגיע לך... דבר שני, אין מה לעשות,עם כמה שאין לך ביצים לזה ושזה לא נעים, את חייבת! או שבא לך להמשיך במצב הזה?? פשוט תאמרי לו מה את חושבת,שהוא מנצל אותך. ושנמאס לך מזה,מלהיות הסמרטוט שלו ושיעוף לך מהחיים ויקח איתו אך ורק את מה שהוא הביא כי השאר פשוט מאוד שייך לך. בהצלחה מותק.

 

[מיטללל]

באמת נשמע מניאק סוג ז'

קודם כל, אני ממש מבינה אותך. גם לי קשה בעימותים ובלהיפרד בפרט. אז זה בטח קשה על כמה וכמה שמדובר בבחור שגור איתך ותפס שליטה מסוימת עליך. אבל דבר אחד מובן- זה חייב להסתיים! מפה זה מתחיל ומפה זה נגמר. לכן האפשרות היחידה היא לקחת נשימה ארוכה ולתפוס אומץ. מה שכן, למרות שהתגובה הראשונה שעברה לי בראש שקראתי את ההודעה שלך הייתה: "איזה נצלן מניאק" אני ממליצה לך, בשונה משאר האנשים שהגיבו לך, לנסות להתייחס לזה כמה שיותר כמו פרידה רגילה. פשוט להסביר לו שאת כבר לא אוהבת אותו, שזה לא עובד ולכן אתם צריכים להיפרד. ולא להיות בוטה ולתקוף אותו בכלל האשמות (המוצדקות) שלך (זה רק יגרום לכך שזה יהיה יותר קשה) תראי איך הוא מגיב (האם הוא הגיוני? תוקף? מתחנן) ואז תגיבי בהתאם לתמונת המצב. במידה והעניינים יסתבכו, תבקשי מאיזה חברה/ידיד שיהיו קרובים. בנוגע לרכוש, זה לא שהתחתנתם. הכי הגיוני בעולם שהוא לא יקח ציוד שהוא לא הביא איתו. את לא צריכה אפילו לבקש את זה. תתנהגי כאילו זה הכי מובן מאליו ואם הוא יחשוב משהו אחר, תגיבי בהתאם.

 

[פ ח ד נ י ת]

ברגע זה הטורים שלי עלו כמו שבחיים

לא.. הלכתי הביתה.. לפני זה התקשרתי לשאול אותו אם הוא רוצה שאני אביא לו משהו לאכול.. הוא ענה לי לטלפון כמו בן זונה.. "כן!" רבק! מי אתה שתענה לי כאילו שאתה הבוס שלי.. אחר כך הגורים המעצבנים שלו.. מה - 8 כלבים שהיו לנו לפני שעברנו דירה מסרתי 3 גורות לאימוץ ונשארנו עם 5.. לפני שבוע לחצתי עליו להעיף עוד 2 ומסרנו גם אותם.. אבל זה לא הספיק לו.. הלך והביא לי זוג גורי רוטווילר.. אי אפשר לשבת דקה בבית בלי שגורילה קופצת לך על הפנים.. הוא אמר שהוא הלך להדליק מנגל בשביל העצמות בקר לכלבים ושהוא ישים לו איזה סטייק או משהו.. טוב.. הלכתי הביתה.. הוא יושב בחוץ עם האש.. מתחיל לדבר איתי כאילו לא קרה כלום.. כאילו הכל בסדר.. ושאף פעם לא היה נתק.. ואז חברה התקשרה והוא ענה לסלולרי שלי.. שהוא שאל מי זו היא צחקה איתו ואמרה לו שהיא המאהבת שלי.. התחילו העצבים.. חייגתי אליה בחזרה.. קבעתי איתה מחר שתעזור לי למצוא דירה להשכיר שאני יכולה להביא איתי את 2 הכלבים שלי.. ואז הוא התחיל להרים את הקול.. "אז אני לא אלך לעבודה מחר כי לא יהייה מי שיוציא את הגורים!" אמרתי לו.. "אם אתה לא תעבוד מי כן?? גם ככה החודש הזה חצי לא עובדים בגלל החגים.. הגורים שלך לא מעניינים אותי.. אני אאכיל אותם ואוציא אותם ליפני שאני אלך ומי שיחזור ראשון יוצא אותם וינקה את הבית" כמו ילד מפגר הוא אומר לי.. "לא הולך לעבוד" טוב.. אל תלך.. ואני לא יושבת לאכול איתך.. והלכתי לאח שלי שגר לא רחוק משם.. שלחתי את אח שלי וחבר שלו שילכו לאכול איתו כי אחרת הוא לא יוכל כלום.. "דווקא" הם לא רצו ללכת.. אז אחרי 15 דקות חזרתי אליו וישבתי איתו.. שיעמם לי ליד המנגל וגם הייתי אחרי מקלחת.. לא התחשק לי להסריח.. אז נכנסתי הביתה לגזוז ציפורניים.. ואז מה? שניה אני יושבת עם הקוצץ.. זוג הגורילות לא נותנים לי שניה מנוחה.. קיבלתי קריזה ויצאתי מהבית.. אח שלי וחבר שלו ישבו איתו וחיכו לסטייקים.. ואז הוא ממש הביא לי ת'סעיף.. "לאן את הולכת?" "לאמא שלי ליפני שאני הורגת לך ת'גורילות, שני אי אפשר לשבת בשקט בבית בלי שהם קופצים עלי.. לא יכולה יותר!" "תחזרי לפה ואני אלך איתם" "תשאיר את הדלת פתוחה אני חוזרת מאוחר יותר" ואז הוא צעק משהו לא ברור ופשוט עפתי משם.. אבל עכשיו.. אם מישהו גורם לי לצעוק.. ואני מזה בנאדם רגוע.. אם הקול שלי עולה זה רק שהסף של העצבים שלי פוקע וזה אומר שעצבנו אותי מאוד מאוד.. ואני שונאת להתעצבן.. כשאני אחזור הביתה.. בשיא הרוגע אבל עם עצבים מבפנים.. אני פשוט הולכת להודיע לו שהוא יוצא.. יוצא מהבית עם הכלבים ועף לי מהחיים... אין לי מושג מה אני אעשה הלאה.. דיי תקועה בלי עבודה ואחרי שהוא יעוף מהדירה בסוף החודש גם בלי דירה.. אבל העיקר שהוא לא יהייה שם..

 

[פ ח ד נ י ת]

מצטערת.. הייתי חייבת להתבכיין

ואין לי פה אף אחד.. אז תסבלו אותי קצת.. לא מאמינה שהתחלתי עם דמעות עכשיו.. תודה..

 

[מיטללל]

אין לך מה להתנצל

שאלה קטנה - למה אכפת לך? שהוא אוכל ? שהוא יעבוד ? למה? לא יודעת למה.. אני קוראת את ההודעות שלך ובמקום לחוש כעס אני מרגישה רחמים ובוז.. נדמה לי שזו גם הבעיה שלך. אז כן, כמו שאמרת, תמצאי מאיפשהו את הכוחות, ותלכי אליו הכי רגועה שאפשר. ותסבירי לו שזהו, זה נגמר. (תנסי שוב, בלי כעס, בלי צרחות, כמה שיותר "נקי" כדי שזה לא ירד למקומות נמוכים מדיי וכדי שהוא לא יחשוב שזו סתם מריבה, שתיגמר) וזהו אחרי שהוא יעוף אולי יהיה קצת קשה מבחינת כסף ודירה.. אבל זו תהיה ירידה לצורך עלייה.. יש משפחה/חברים שיעזרו לך?

 

[פ ח ד נ י ת]

אין אף אחד..

אבל בסוף אני אסתדר.. רק שהנפילה הזו הולך להיות הכי קשה

 

[פ ח ד נ י ת]

הכי מעצבן זה..

כמו שאני מכירה את עצמי הוא יפיל הכל עלי ושאני זו שלא בסדר.. ואני כמו מפגרת אעלב..

 

[מיטללל]

בסדר

את צריכה לחלק את דרך ההתמודדות שלך לשני מישורים: המישור המיידי ומישור ההתגברות. במישור המיידי- את צריכה להיפרד ממנו. עכשיו. לא מחר. לא עוד שבוע. לא שתרגישי מוכנה. בלי המון מחשבות. עכשיו. אז כמו שאמרנו, לבוא הכי רגועה. בלי צעקות. בלי עצבים. לחתוך! לא משנה מה הוא יגיד. אם הוא יאשים. אם הוא יתחנן לסליחה. אם הוא יצעק. פשוט להשתדל להיות הכי קרה שיש. (אני יודעת שאני חוזרת על עצמי אבל זה בשביל להדגיש את הנקודה שלי) אחר כך- מישור ההתבגרות. להתמודד עם הרגשות שלך. לצאת ממערכת יחסים "חולה" זה קשה. אל תחמירי כל כך עם עצמך. מותר לך גם להעלב ממנו. הייתם ביחד המון זמן ואת אנושית. זה יהיה קשה. אבל כמו שאמרת, את תתגברי. אבל כדי לחשוב על ה"מחר" את חייבת לחתוך.

 

[דל פיירו התותח]

הממ אני מציע..

שפשוט יום אחד שהוא לא בבית... תקחי את כל הדברים ותעופי... בלי להגיד מי ומה.. מכיר אחת שעשתה את זה.. בנתיים תחפשי מקום אחר כדי להתארגן ואל תגידי לו כלום..

 

[מיטללל]

לדעתי זו עצה גרועה

אנחנו לא בסרט דל תקציבים.. זו לא דרך ככה להתנהג. זה לא שהוא מתעלל בה פיזית ויש סכנה ממשית לחייה שצריכה להוביל אותה לנקוט בתגובה שכזו... חוץ מזה למה שהיא תברח כמו פושעת? למרות שהוא התנהג כמו מניאק לדעתי היא צריכה לגמור את זה כמו בן אדם מבוגר.

 

[פ ח ד נ י ת]

הפעם העתקתי ... (אוף)

מרוב עצבים נסעתי לבית של חברה שלי וחזרתי מאוחר מידי והוא ישן כבר.. הלכתי לישון על הספה.. על הבוקר עוד פעם סצנות .. אבל הפעם זה משחק לטובתי.. כל הבוקר התקשרה זו שמשכירה לנו את הדירה וביקשה שנצא ממש דחוף כי הכלב שלו עושה יותר מידי רעש ובבית זקנים של הקיבוץ כבר התלוננו.. הוא יצא לחפש דירה.. כשהוא חוזר.. אני מודיעה לו שאני עוברת לאמא שלי ושהסיפור נגמר.. לא רוצה אותו ולא את הכלבים שלו.. מקווה שאני לא אשתפן או משהו..

 

[כה ציפיתי ליום]

קראתי את זה גם שם

ואני מאחלת לך המון בהצלחה עדיף לחיות אצל אמא חודשים ולא להשאר עם דבר כזה המון בהצלחה

 

[הדובדבנית שבקצפת1]

אני מצטערת לשמוע על מה שאת עברת

ועוד עוברת איתו ואני בכלל לא מבינה איך את עוד דואגת שהבן-אדם הזה עוד יאכל ואני לא מבינה בשביל מה את שולחת את אח שלך אליו רק בשביל שהחרא הזה יוכל לאכול ? את חייבת לעזוב אותו מייד ! תעבירי את הדברים לאמא שלך ואחרי שתיהי אצלה עם כל הדברים שלו,תשלחי לו הודעת SMS שעברת לאמא שלך ושהוא צריך לפנות את הדירה ומקסימום תני לבעלת הדירה את המספר שלו אחרי שתצאי משם כבר,ושהיא תתקשר אליו ותעיף אותו.

 

[כה ציפיתי ליום]

את נשמעת פשוט טובה מידי

טובה מידי תמימה מידי אין בזה כל רע, אבל הגיע הזמן שתתעוררי ותחתכי. פשוט תעשי את זה. תגידי לו שלום וביי, מה כל כך קשה? טוב, אני ידועת שזה קשה, אבל פה אין ממש ברירה. השליטה הייתה בידיו הרבה מידי זמן וזהו- מספיק! נותר לי רק לאחל לך המון בהצלחה

ותעדכני איך הלך!