זקוקה לעצה טובה

זקוקה לעצה טובה../images/Emo92.gif

רשמתי את הבן הבכור שלי, 10.5, לקבוצת אחים לילדי PDD. אני חושבת שזה מאד יעזור לו להתמודד עם הדברים, להרגיש שיש עוד ילדים שסובלים בבית כמוהו, להבין שהוא לא היחיד עם אחות כזאת, לקבל כלים להתמודדות וכו'. הייתי במפגש עם מנחות הקבוצה והתרשמתי לטובה. הבעיה היא שהוא לא רוצה ללכת, הוא לא מוכן להתמודד עם המצב שיש לו אחות חריגה. הוא רוצה להדחיק ולא לחשוב על זה בכלל. הוא כ"כ מתנגד ובוכה. כמובן שאני לא יכולה להכריח אותו ללכת נגד רצונו אבל אני מנסה לשכנע אותו. עד עכשיו לא הצלחתי. הוא טוען שהוא שונא את העובדה שיש לו אחות כזאתי ולא רוצה בכלל להתעסק בזה. רציתי להכיר לו ילד מהעיר שלנו שגם ילך לקבוצה הזו כדי להקל עליו, אבל הוא לא מוכן בשום פנים ואופן. מה לעשות? איך לשכנע אותו להגיע לפחות לפגישה הראשונה??
 

נונינה

New member
קודם כל מראש לא הייתי מציבה לו

את הנושא כבחירה, "החלטנו אבא ואני שחשוב שתלך לתקופה של X זמן" אח"כ נשקול את זה שוב. אנחנו חושבים שהקבוצה חשובה לך ותעזור לך". אפשר אולי גם לתגמל אותו, בגלל שכל כך קשה לו להציע לו גם פיצוי - בסוף התקופה תקבל אופניים או בורגר אחרי כ מפגש - תלוי בילד ובאופי החיים שלכם. אם תלכו גם אתם ההורים לפגישות קבוצתיות אולי גם תוכלו לאמר לו שזה לא רק הוא שכולם הולכים כי זה חשוב וטוב. מותר לו לללכת ולשתוק ורק להקשיב - גם מזה הוא יצא נשכר, ולדעתי בסוף גם ידבר....... זה בסדר שהוא שונא את העובדה שיש לו אחות כזו, גם את לא מאוהבת בעובדה שיש לך בת כזו, והוא ימצא בקבוצה אחים כמוהו - הוא לא אח מיוחד, שונה או רע, והאחים האחרים בטח מרגישים דומה, הם לא פיות ששמחות שיש להם אחות חולה ! אבל אולי שם הוא ישמע פתרונות שעוזרים ביום יום שהוא לא הגיע אליהם לבד והוא די ישמח לשמוע אותם......
 
אני מתלבטת עם עצמי האם "לשחד"

אותו במתנה. מצד אחד, זה הדבר היחיד כרגע שנראה לי שיכול לעזור. מצד שני, כמה לא חינוכי...... מה דעתכם?
 

גילה 28

New member
שוחדדדדדדדדדדדדדדדדדד

במקרה הזה.........כל דבר שעוזר. בעיקר עכשיו כי אם הוא ילך הוא לא מרגיש שהוא עושה את זה בשבילו אלא בשבילך ובגלל אחותו. אז ביננו, לא מגיע לו צ'ופר??? אבל.....אבל אם כבר "שוחד" אז להתנות את זה בהגעה למס מפגשים ( לפחות 3 ) כי ייקח לו זמן עד שהוא ירגיש שייכות ו3 מפגשים זה הזמן המינימלי שלוקח להרגיש שייכות. מצד שני יותר מ 3 מפגשים, זו תהיה לו התחייבות קשה מדי שאולי הוא אפילו יסכים לוותר בגללה על ה"שוחד". אפרופו צ'ופר, אני הייתי גורמת ליום הזה להיות חגיגה. לעשות הרגל שאחרי המפגש הולכים איתו לבורגראנג' לבדדדדדדדדדדדדדדדדד. משוחחים, צוחקים, לפעמים הולכים ישר לסרט. ואז הוא יפנים שזה יום בשבילו וגם המפגש הוא בשבילו ותראי לי ילד אחד שיש לו אח/ות עם בעיה שיוותר על יום שכולו בשבילו ותשומת לב עבורו. בהצלחה
 

נונינה

New member
כן, שוחד הוא בעייתי, אבל אפשר

אולי לבקש ממנו לעשות מאמץ - משום שאתם חושבים שזה חשוב, ובתמורה לעשות מאמץ בשבילו על משהו שחשוב לו שאתם תעשו, ואפילו עדיף שזה לא יהיה באמת מתנה אלא זמן שהוא רוצה שתפנו בשבילו, או אולי ללוות אותו למפגשים או להסכים שהולכים ל-5 מפגשי ניסיון ואח"כ מדברים. צריך קצת לחשוב על אופציות. קראתי גם את מה שכתבה המשיבה שניה, והיא צודקת אולי אפשר לרדת לשורש הבעיה - האם זה לדעתו עושה ממנו חריג, אולי הוא מפחד לפגוש משהוא שהוא מכיר מבית הספר, אולי היתה לו התנסות לא טובה בקבוצה אחרת.........אם יודעים מהו הגרעין אפשר יותר לעזור.
 

גילה 28

New member
היי שיריתה

ראשית, למרות שאני חושבת שזה צעד נפלא וחשוב עבורו ולמרות שאני בטוחה שאתם מבינים תקושי שלו, הייתי רוצה להבהיר משהו מהקושי של בנך ואולי לשמש לו כפה כשהוא לא מסוגל לבטא את התחושות שלו בצורה מילולית אלא בבכי וכעס בלבד: אני משערת שזה שיש לבן שלך אחות חריגה, נותן לו תחושה שהוא עצמו חריג בעצמו במידה מסויימת ואף ילד לא אוהב להיות חריג. אז כשהוא בבית...... אין לו ברירה אלא להתמודד עם הנושא שהרי האמת עומדת לו מול העיניים. אבל כשהוא מחוץ לבית, בפעילויות שונות, סביר להניח שהוא מעוניין להתנתק מתחושת החריגות, לא לחשוב עליה וגם.....לא להרגיש. אלא מה???? עכשיו אמא ואבא דורשים ממנו להרגיש חריג גם כשהוא מחוץ לבית, בדיוק בזמנים שבהם הוא מצליח פחות או יותר להרגיש לא חריג. אני חושבת שהוא מפחד להיות חריג כל הזמן. אז עכשיו את יודעת בדיוק מה קורה לו וכיון שכך לא הייתי ממהרת להחליט בשנייה האם להכריח או לו, הייתי קודם מראה לו שאני מבינה ואולי אפילו מתרגמת לו למילים את מה שהוא מרגיש בלב ומוציא בבכי. קשה מה????? ועכשיו לגבי הנוכחות שלו במיפגשים. את אומרת שנפגשת עם המנחות והן מקסימות. אני בטוחה שהן נתקלו עם אותה בעייה גם עם ילדים אחרים, מה דעתך להתייעץ איתן מה כדאי לעשות???? אני בטוחה שיש להן נסיון רב. אולי.......אפשר לבקש שישוחחו איתו???? אולי אפשר להגיע איתו להסדר שאם הוא ייפגש איתן ולא ירצה להגיע.....אז לא??? אבל קודם תשאלי אותן. בכל אופן כמו שלוקחים ילד לגן לראות לפני שמשאירים אותו, ככה כאן לוקחים את הילד להכיר לאט לאט לפני שיושבים בקבוצה ומדברים על האחות??? בהצלחה יקירתי
 
למעלה