זקוקה לעצה מקצועית...

[lilha]

זקוקה לעצה מקצועית...

הי , אני מורה מחנכת בכיתה ז' מקדמת.לאחרונה אני מוצאת את עצמי חסרת אונים.עד היום הצלחתי להתמודד עם בעיות התנהגות שצצו בכיתה כיוון שהן היו על רקע של תיסכולים לימודיים /אי הכרת הדרך הנכונה להגיב למצבים שונים וכד'. אך לאחרונה תלמיד אחד מכיתתי מפגין אלימות קשה כלפי חבריו וכלפי הסובבים אותו מאחר והוא מתמודד עם גסיסת אחיו הגדול ממחלת הסרטן. המהלך הראשוני שנקטתי בו היה לפנות ליועצת בית הספר על מנת לקבל מענה טיפולי למצבו - לנוכח המצב הכלכלי העגום יש בבית סיפרנו יעצת אחת לשלוש שכבות, כך שלא נעשה טיפול והמצב מחמיר... רציתי לדעת אם קיימים גופים נוספים שניתן להעזר בהם מתוך כוונה לעקוף את אוזלת היד הבית סיפרית. אודה מאוד אם למישהו יש תשובה עבורי כי אני מבולבלת...

 

[אמא סמבינה]

עזרה מקצועית

בכל חטיבת ביניים, יש שירות פסיכולוגי. בכל רשות, ישנם שירותי רווחה, שאמורים לטפל במשפחה שנמצאת במצוקה כזו. בעזרת היועצת, והמנהל/ת שלך, פנו למחלקת הרווחה בישוב. במובן, שקשר אישי ותומך עם התלמיד, יכול לסייע במעט ולהקל. חזקי ואמצי בסיטואציה קשה זו ותדאגי לכך שהקולגות שלך, בכל הרמות, לא ישאירו אותך לבד בהתמודדות. מורה שנמצאת במצב כזה, ראויה לתמיכה ועזרה מירבית. בהצלחה.

 

[lilha]

תודה

אני מאוד מודה לך על היעוץ, הוא עזר לי מאוד.. לילך

 

[בתאל9]

טיפול בבעיות משמעת

יש ספר שנכתב בנושא. איני זוכר במדוייק את שמו, משהו בסגנון "בעיות משמעת בכיתה". מהספר ניתן לקבל מספר רעיונות. (ניתן לרכוש בסטימצקי או להשאיל מהספרייה). סיעור מוחות בחדר מורים תומך, בדרך כלל מניב תוצאות טובות במקרים כאלו. אין לכם רכז משמעת בביה"ס או רכז שכבה, או אולי רכז חטיבה? לרכזי משמעת בד"כ יש נסיון בתחום. רצוי מאוד לערב את ההורים במקרה ואולי להיעזר במפקחת הכוללת של ביה"ס. בברכה אלון

 

[lilha]

תודה לך, אני בהחלט אחפש אותו בספריה

 

[אמא סמבינה]

ספר

לספר המדובר קוראים "שיחת משמעת", המחבר- אליעזר יריב. מאיה.

 

[בתאל9]

נכון, עכשיו נזכרתי.

 

[Diana M]

כמה קשה

לך כמורה להתמודד, לתמידך להתמודד עם טרגדיה משפחתית שכזו ולכל אלה הסובלים מנחת זרועו. אני מאמינה שאם כתבת את מה שכתבת כבר מיצית את כל האפשרויות האישיות: נסיון ליצור קשר קרוב עם התלמיד, לעמוד לצידו, לשוחח עימו, לנסות ליצור עבורו מסגרת תומכת שם יוכל לדבר על מה שעובר עליו, להגיע לביקור בית ולנסות להתקרב אליו בטריטוריה הפרטית שלו, בקיצור כל פעולה שתגרום לו לפתח אמון ולראות בך כתובת למצוקות שלו כך שאולי ידבר עליהן במקום לפעול באופן אגרסיבי על מנת להתמודד עם מה שעובר עליו. המקרה שאת מתארת בהחלט מצדיק התפנות של הגורמים הטיפוליים בבית הספר. אם לא במקרה כזה, מתי? יש מקום להתעקש לזמן ישיבה בין מקצועית אליה יוזמנו הפסיכולוג/ית היועצ/ת , מנהלת בית הספר וההורים ולהחליט על דרכי התערבות. אולי הצעד הראשון שעליך לעשות הוא לשוחח באופן מאוד ברור עם מנהלת בית הספר כך שתבין כי סדר העדיפויות מאוד חד משמעי במקרה זה והיא כבר תדע להפעיל את הגורמים האחרים שאולי מוצאים את עצמם שוקעים בנושאים אחרים. מה שברור שלא ניתן להמשיך בצורה כזו, לא לילד שוודאי נמצא במצוקה קשה ולא לאלה הסובלים מנחת זרועו. גורמים חיצוניים אליהם את יכולה לפנות ברשות ההורים זו למשל עובדת סוציאליות ו/או פסיכולוגית של המחלקה האונקולוגית שם מטופל האח. הם מיומנים בהתמודדות גם עם משפחות החולים ואולי יוכלו לסייע. גורם נוסף לפניה זו המפקחת הישירה שאלך שאולי תוכל למצוא משאבים חריגים לטיפול בתלמיד כמו למשל מתן שעות תרפיה יעודיות. רווחה ברשות במקומית, לעיתים ניתן לקבל חונך שילווה את הילד פעמיים בשבוע. מה שבטוח אינך צריכה או אמורה להשאר לבד עם הבעיה. מוכר היטב המצב בו כולם עסוקים מאוד בבעיות קשות ודווקא מקרה הזועק לסיוע דחוף נשאר לא מטופל. לכן עשי הכל על מנת להפעיל את הצוות שלכם בבית על מנת לא להשאר לבד עם הבעיה ולקבל תמיכה אישית ומקצועית. אשמח מאוד עם תספרי מה קורה ותעדכני אותנו. דיאנה

 

[החורזת**]

במקרה כזה חשוב מאוד גם לערב את

ההורים. נכון שעל פניו זה "כביכול" הזמן הכי פחות מתאים להטרידם בבעיות שכאלה ולהוסיף עליהם התמודדות נוספת, אבל פעמים רבות התנהגות כזו היא קריאה לעזרה של הילד הבריא על תחושת המצוקה שחש בגין זה שכל המשפחה מתגייסת לאח החולה. ילדים רבים חשים שאסור להם להכביד על ההורים ולכן מגייסים את כל הכוחות להיות בסדר במשפחה ופורקים עול במסגרת החינוכית. ועם כל הכאב, חשוב להזכיר להורים שיש להם עוד ילד בריא בבית שגם הוא זקוק להם. אבל החשוב ביותר הוא, שבכל בית חולים בארץ, יש שירות סוציאלי שעומד לרשות המשפחות. לגבי חולים אונקולוגיים השרות כולל אנשי מקצוע שהתמחו בטיפול בחולים ובני משפחותיהם. השירות ניתן בחינם. אבל הפנייה לשירות יכולה להיעשות רק על ידי החולה או בני משפחתו. לכן יש ליידע את ההורים לגבי הקשיים של האח הבריא ולהציע להם לפנות עבורו לשירות הסוציאלי בבית החולים בו מטופל הבן החולה.