זקוקה לעצה/עזרה

בבקשה. איני מכירה מטפלים באיזור

ירושליים, אני תושבת המרכז... אני מציעה לך במידה ואינך מעוניינת לנסוע רחוק ואינך מקבלת המלצה, לפנות באופן שרירותי למטפלת מן הרשימה של האגודה לידה מסומן "מוסמך" תשוחחי, תתרשמי בטלפון. לפעמים זה מספיק. לפעמים גם מי שתקבלי עליה המלצה תתאים לאחת ולא לאחרת כך שבכל מקרה מדובר בהימור ובנסיון. מקווה שתלכו במהרה ותעזרו.
 

אמא21

New member
זקוקה לעצה/עזרה

אני ובן זוגי החלטנו לפנות למטפל זוגי לפני שמגיעים לשלב אחרון (גירושין). אנחנו נשואים 5 שנים ויש לנו ילד הכל נפלא חוץ מזה שחמתי גרה איתנו מאז שאנחנו נשואים. לפני שהתחתנו בן זוגי ביקש שיכנע אותי שהיא תגור איתנו כי היא אלמנה, לא כ" בריאה הוא ילד יחיד ואני מטיפשותי הסכמתי. 5 שנים אני נלחמת על דברים שמגיעים לי: עצמאות, פרטיות. כל פעם אני מצליחה לכבוש שטח מסוים: שלא תשאל אותי מה קניתי וכמה ביזבזתי, שלא תחטט לי בארונות, שלא תחנך אותי איך אני צריכה לגדל את הילד וכ' וכו' הרשימה ארוכה למדי. זה גרם להרבה מריבות ביני לבין בן זוגי כמה פעמים רצינו לעבור לדירות נפרדות והבטחנו לחמתי שאנחנו נקח על עצמנו את כל ההוצאות שלה אבל היא לא מוכנה לעבור לדירה נפרדת מאיימת בהתאבדויות פתאום יש לה כאבי לב וכו'. בן זוגי היה משכנע אותי לנסות עוד הפעם וכך זה נמשך 5 שנים.הוא לא רוצה לעזוב אותה כי הוא מרגיש מחוייב לה (היא לא שוכחת להזכיר לו את זה ומאשימה אותו במחלות שלה) ואפילו מוכן שאני וילד שלנו נגור בנפרד והוא יבוא לבקר אבל אותה הוא לא יעזוב. חמתי מתייחסת אליו כאל רכוש שלה והיא אמרה לי פעם "הוא יותר מדי יקר לי והשקעתי בו הרבה כוחות שאני אתן לך אותו אני מרשה לך להשאר לגור איתנו" סליחה זה בית שלי ואני לא חויה על חשבונה להפך!! ופשוט נמאס לי מהמצב הזה רוצה חיים משלי לא יודעת מה לעשות מצד אחד בא לי לחיות חיים נורמלים ואני יכולה להתגרש ולחיות איך שבא לי מצד שני אין לנו בעיות בינינו זה רק איתה וחבל לי לאבד בן זוג ואבא נפלא לילד. מה לעשות? אשמח לכל עצה וגם המלצה למטפל זוגי אולי זה יעזור לנו למרות שאני לא מטובה אבל לפחות אוכל להגיד לילד שלי שניסיתי הכל וזה לא הלך!!
 
נראה לי נכון לפנות לעזרה , שניכם

"כלואים" במצב שנראה ללא מוצא מבחינתכם ואשת מקצוע תוכל לבדוק איתכם את המצב ולראות איך אפשר לעשות אחרת. שניכם מקיימים מאבקי כוח ומחפשים את מקומכם בזוגיות ובבית כאשר החמות שולטת בראש... בעלך חיי עם רגשי אשם בקשר לאימו , מוצדקים או שלא, את מאשימה אותו היא מאשימה אותך וכך הלאה... אין אפשרות שחמותך תגור איתכם ובמקביל תשקמו את הזוגיות למרות שהיא אינה אשמה במצב. שנייכם פועלים ללא גבולות מולה ואחד מול השני ומאפשרים לה לנהל לכם את החיים, על שנייכם האחריות. בעלך צריך להבין איך הוא מאפשר לאימו לפרק לו את הזוגיות ואת צריכה להבין איך במשך כל כך הרבה זמן אפשרת למצב להיות כזה ולא היית ברורה ואסרטיבית יותר בדעותייך ובעשייתך. לא ציינת איפה אתם גרים, תאמרי לי ואנסה לכוון אותך להמשך.
 
למעלה