זקוקה לעצה / עצות קונקרטיות

[isola bella]

זקוקה לעצה / עצות קונקרטיות

ערב טוב לכולם/ן

קצת עלי:
בת 43, סינגלית, גרה לבד, עובדת כמעט 7 שנים בשירות לקוחות (מדריכת שכר בבית תוכנה במרכז)
בעלת 2 תארים מתחומי מדעי חברה ורוח (תואר ראשון היסטוריה וסוציולוגיה + לימודי מידענות תואר שני)
ב 2005 - 2006 עשיתי הסבה להנהלת חשבונות (קורס) וחשבות שכר (קורס + ניסיון תעסוקתי שנה וחצי כחשבת שכר במשרד רואה חשבון)
ממרץ 2008 עובדת איפה שאני היום
לא באה ממשפחה עם גב כלכלי איתן

אני מראש מבקשת 'אל תשלחו אותי לחפש עבודה אחרת'

היו שנתיים-שלוש בהם שלחתי המון קורות חיים למקצוע הקודם שלי שבו עסקתי עד 2004 (מידענות-ספרנות-ארכיבאות)
ולחשבות שכר (יש לי תעודה וניסיון של 1.5 שנה אבל בהנה"ח יש לי רק תעודה, ניסיתי ללמוד קורס של תוכנת פריוריטי כדי לרכוש קצת ניסיון מעשי בנוסף לתעודת הנה"ח סוג2 שהוצאתי
אבל ברחתי אחרי שיעור אחד מרוב שמצאתי את התחום משעמם עבורי).
את ספרנות-מידענות-ארכיבאות עזבתי כי לא הצלחתי למצוא משרה מלאה במשכורת סבירה
(נעזוב את הסיבות המורכבות למה. בעקבות אי הצלחה למצוא משרה בשכר סביר שמעל 5,000/6,000 שח עשיתי את ההסבה להנהלת חשבונות וחשבות שכר)

חיפוש עבודה מתוך מקום העבודה הנוכחי שלי (שירות לקוחות. מדריכת שכר) נעשה בין השנים 2011-2013
נחלתי כישלון חרוץ במציאת עבודה חלופית
(גם כאן אני לא רוצה להיכנס אל זה)
אני כן רוצה לציין שהעובדה שאני 'גם וגם וגם'
סינגלית שחיה לבד, מישהי שבאה ממשפחה צנועה מבחינה כלכלית, מישהי שהיא חסרת גב כלכלי זולת אני עצמי
להבדיל למשל מ-מישהו/מישהי ש-חי/חיה עם בן/בת זוג משפחה ו-יכול/יכולה פוטנציאלית להיתמך כלכלית מה-בן/בת זוג
גם גרמה לי לרגליים מאוד קרות בכל הקשור לחיפוש עבודה ו/או החלפתה
(כל אחד ומבנה האישיות שלו-שלה. אני מודה שאני לא טיפוס חזק במיוחד)

אני מבקשת לקבל טיפים / עצות איך לצאת ממצב קשה ביותר אליו אני מגיעה כש(להרגשתי)
מגיעים מים עד נפש... כשאני חווה - יתר לחץ בעבודה, עודף התרגזות אישית מצידי על לקוח/ה,
אני מגיעה לשלב שאני לא מצליחה להחזיק את עצמי עוד וסוגרת את הטלפון ללקוח בפרצוף.

כן אני יודעת שזה הכי לא בסדר (קודם כל ברמת יחס ל-לקוח/ה. לכל אחד ואחת מגיע יחס נאות)
בבקשה תחסכו לי פה 'הטפת מוסר'
במקום אני מבקשת עצות קונקרטיות איך לעבוד על עצמי שזה לא יקרה לי יותר
סגירת טלפון בפרצוף מתרחשת להערכתי פעמיים-שלוש מדי חודש
עוד נקודה: כן מאפשרים לי להעביר שיחות למדריכים אחרים

מהסיבות שמביאות אותי להערכתי לסגור טלפון בפרצוף:
תסכול מהשכר,
תסכול מיחס אישי מפלה של מנהלת השירות אצלינו (איפה ואיפה שהיא עושה מבחינת יחס אישי ואני בין המופלים לרעה),
עומס עבודה שכל הזמן הולך וגובר (היום נשברתי בשיחה ה 90...סיימתי את היום עם כ 110 שיחות.?.)

הערה חשובה: אני נותנת שירות בתחום של שכר שזה נושא שבאמת מעניין אותי
(אם הייתי נותנת שירות בתחום של הנהלת חשבונות זה היה מרגיש לי משעמם במידה ניכרת)

אני עובדת במקום עבודה מאד יציב

אשמח לעצות ו/או טיפים איך להתמודד

בתודה מראש
איזולה בלה

 

[אשה מרציפן]

היי

אני מודה שקשה לי לענות לך, שפכת הרבה מידע מהסוג הלא פשוט...
&nbsp
אני חושבת שכל הפסיכולוגיה בגרוש לא תעזור לך, מה שאת צריכה זה רעיון פרקטי איך להתמודד איתו. לצד זאת, בראש ובראשונה נראה לי שמה שחסר כאן זו הבנה שלך שההרגשה הזאת היא טבעית ונורמלית לחלוטין - אני לא חושבת שזה אפשרי להישאר רעננה וחיובית ב-100% אחרי עבודה רצופה וממושכת שכוללת הרבה שיחות עם אנשים שונים שסביר להניח שלא כולם תמיד אדיבים וחביבים...
&nbsp
איך הולכות ההפסקות אצלכם? יש אצלכם מטלות מסוג אחר, למשל תורנות גריסה או משהו בסגנון? משהו שאפשר להציע שתפסיקי לכמה דקות לקחת שיחות ותלכי לבצע אותו, ובינתיים תוציאי אגרסיות על מכונה כלשהי ותאגרי כוחות עבור הלקוח הבא?

 

[nofi1456]

היי איזולה בלה

בנוסף לכל העצות המעולות שאישה מרציפן כתבה לפניי, אני יכולה לתרום מהנסיון הקצר שלי.
אני עובדת כשנתיים בשירות לקוחות (מלצרות, תחנת דלק, בנק) ועם הזמן פיתחתי כל מיני שיטות שיעזרו לי "להתגבר" על לקוחות בעייתים או על כאלה שמצליחים להוציא אותי משלוותי.
את צריכה, במחשבה שלך, להתעלות מעליהם. תגידי לעצמך "אני יותר טובה, אני יותר חכמה", ותאמיני לי שבהרבה מאוד מקרים זה נכון. כשלקוחות מדברים בצורה בזויה מה שצריך לעבור לך בראש זה "פפחחחחחחח איזה עלובים". את לא צריכה להתנהג אליהם בהתנשאות אלא כאילו הם ילדים קטנים שצריכים הסבר על כל פרט קטן ומטומטם.
תתייחסי לזה בציניות.
תתני להם להרגיש שלא את זו שלא בסדר אלא הם אלה שצריכים לשמור על נימוס והתנהגות נאותה.
אם את מרגישה שלקוח מסוים מצליח להוציא אותך מדעתך אל תקחי את זה למקום של לשבור את הכלים, את בעצמך כתבת כמה זה לא שירותי לנתק ללקוח שיחה בפרצוף.
תקחי את זה למקום שהעבודה הזאת מלמדת אותך על עצמך ועל העולם. איזה סוג אדם תרצי להיות ואיזה אדם לא תרצי להיות.

העבודה בשירות לקוחות לימדה אותי כל כך הרבה. היא הפכה אותי לאדם יותר טוב (כי הבנתי איזה אדם אני לא רוצה להיות) וללקוחה יותר טובה.
קחי את העצבים למקומות האלה. תפיקי מהם את הכי טוב שאת יכולה, וזה אפשרי.

כמובן שתוך כדי כל מה שכתבתי - לא להילחץ מהלחץ. תאכלי ותשתי במשמרת, אל תתביישי לבקש הפסקה כשאת צריכה. ללכת לשירותים כשאת צריכה. לבכות כמה דקות כשאת צריכה.
אגב, הנושא הופך להרבה יותר מתסכל כשהיחס הוא מכפיר גם מצד המנהל. פשוט להמשיך להבליג. יום יבוא והוא יצטרך את העזרה שלך והגלגל יתהפך, ואז המאזניים ייטו לטובתך.

בהצלחה בהמשך

 

[isola bella]

ל-אישה מרציפן ו-nofi1456

ניגשתי אתמול לרופאת משפחה וביקשתי ממנה 3 ימי מחלה
אתמול לא עניתי לשתיכן כי פשוט ישנתי בבית משך כל היום לסירוגין
(עד כדי כך הייתי עייפה פיזית ונפשית)
אני אחזור יום חמישי לעבודה (לא מסוגלת נפשית להיות שם כרגע)
תודה רבה על התגובות המושקעות שלכן ועל העצות

איזולה בלה