זקוקה לעצה
היי
אמי בת 81 עם אלצהיימר, כמובן, חווה לאחרונה התקפים ממש פסיכוטיים. של אלימות מילולית כלפי המטפלת שלה שנמצאת איתה כבר שנתיים, כלפינו, בנותיה, היא החליטה שכולנו עשינו קונסיפרציה אחת נגדה, שהיא רוצה למות, ניסתה לצאת כמה פעמים מהבית ולברוח, רוצה להיות לבד ושניחו לה במנוחה ועוד כהנה וכהנה. לאחר ההתקפים האלו היא שוקעת בדכאון עמוק, בוכה ללא הרף ומעבר לזה שהלב נקרע, אנחו לא ממש יודעים מה לעשות. היא גירשה כבר כמה פעמים את המטפלת, ואגרסיבית מאד, כולל דיבור תוקפני, צעקות ושימוש בשפה שלא דמיינתי שהיא בכלל מוכרת לה. כאמור, אחרי חצי שעה של עצבים היא בוכה, ולאט לאט נרגעת ושוכחת הכל עד לפעם הבאה.
אנחנו אובדי עצות ולא ניתן להגיע לפסיכוגריאטר עד שבוע הבא. כולנו, בנותיה עובדות, והמטפלת לא מצליחה להתמודד איתה, שזו סוגיה בפני עצמה, חדלות האישים הזו.
קרו לה התקפי חרדה לפני כמה חודשים, ברמות קשות מאד, בכי , רעידות קשות, טענות שהיא הולכת למות ולהתעלף,ובסופו של דבר התברר שהיתה לה דלקת בחיניכיים שגרמה לשיבושים במוח. הסברה היחידה היא שכדורי השינה החדשים שקבילה לפני שבועיים מהפסיכוגריאטר לאחר התעוררויות חוזרות ונשנות בלילות ורצון לקום וללכת, הם אלו ש"אחראים" לתופעה.
השאלה שלי היא כיצד להתמודד עם ההצקפים- להתעלם, לדבר איתה בתקיפות, לענות, להקשיב, כי כל מה שניסינו לא מצליח להוציא אותה מהפסיכוזה הזו.
זה שובר לי את הלב לראות אותה ככה
אשמח לעצות מהחיים
תודה
ליאור
היי
אמי בת 81 עם אלצהיימר, כמובן, חווה לאחרונה התקפים ממש פסיכוטיים. של אלימות מילולית כלפי המטפלת שלה שנמצאת איתה כבר שנתיים, כלפינו, בנותיה, היא החליטה שכולנו עשינו קונסיפרציה אחת נגדה, שהיא רוצה למות, ניסתה לצאת כמה פעמים מהבית ולברוח, רוצה להיות לבד ושניחו לה במנוחה ועוד כהנה וכהנה. לאחר ההתקפים האלו היא שוקעת בדכאון עמוק, בוכה ללא הרף ומעבר לזה שהלב נקרע, אנחו לא ממש יודעים מה לעשות. היא גירשה כבר כמה פעמים את המטפלת, ואגרסיבית מאד, כולל דיבור תוקפני, צעקות ושימוש בשפה שלא דמיינתי שהיא בכלל מוכרת לה. כאמור, אחרי חצי שעה של עצבים היא בוכה, ולאט לאט נרגעת ושוכחת הכל עד לפעם הבאה.
אנחנו אובדי עצות ולא ניתן להגיע לפסיכוגריאטר עד שבוע הבא. כולנו, בנותיה עובדות, והמטפלת לא מצליחה להתמודד איתה, שזו סוגיה בפני עצמה, חדלות האישים הזו.
קרו לה התקפי חרדה לפני כמה חודשים, ברמות קשות מאד, בכי , רעידות קשות, טענות שהיא הולכת למות ולהתעלף,ובסופו של דבר התברר שהיתה לה דלקת בחיניכיים שגרמה לשיבושים במוח. הסברה היחידה היא שכדורי השינה החדשים שקבילה לפני שבועיים מהפסיכוגריאטר לאחר התעוררויות חוזרות ונשנות בלילות ורצון לקום וללכת, הם אלו ש"אחראים" לתופעה.
השאלה שלי היא כיצד להתמודד עם ההצקפים- להתעלם, לדבר איתה בתקיפות, לענות, להקשיב, כי כל מה שניסינו לא מצליח להוציא אותה מהפסיכוזה הזו.
זה שובר לי את הלב לראות אותה ככה
אשמח לעצות מהחיים
תודה
ליאור