זקוקה לעצה
יש מישהו(נקרא לו א') שמאוהב בי כבר 4 שנים,היינו חברים מאוד טובים במשך הזמן הזה. (למרות שהוא קצת נודניק,וכל פעם שהוא בא אליי, חיכיתי שילך הביתה) ובזמן הזה לא היה לו קשר עם בנות אחרות.במשך שנים הוא חזר על המנטרה שאני מאוהבת בו, ופשוט עדיין לא יודעת זאת. ואני ביטלתי את הכל בחיוך, ניסיתי לדחות אותו בדרכים עדינות, שכן רציתי שנשאר ידידים. ולא רציתי לפגוע בו. (אבל מה- אמרתי לו שאם תהיה לו להקה, אולי אצא איתו..) לאחרונה, החל בקשר עם מישהי חדשה, (הוא טוען ששנים סרב לעשרות בנות שוות למדי, רק בשביל הסיכוי להיות איתי, הפעם עודדתי אותו לצאת עם מישהי שמחבבת אותו עכשיו) עד עכשיו, הוא היה מתקשר אליי בלי הפסקה, ומנדנד לי שאבוא אליו, שנעשה דברים ביחד וכו' .... ומאז שהוא התחיל לצאת איתה-כלום! התקשרתי אליו פעמיים(!) השבוע, ולא היה לו זמן אליי! (ולפני שזאת נכנסה לחיינו,הוא היה עוזב הכל כדי לדבר איתי) אני מוצפת ברגשות עזים ולא ברורים... אני מקנאה!!! אבל אני לא בטוחה במה... האם אני מקנאה כי איבדתי את ידידי הטוב ותשומת ליבו לטובת מישהי אחרת? וכי כל כך התרגלתי לרעיון שהוא כרוך אחרי,ותמיד יהיה שם. (טוב לי עם הרעיון שיש מישהו שתמיד יאהב אותי.זה אנושי,לא?) האם אני מקנאה בו על מערכת היחסים החדשה שלו, בגלל שאני רוצה אחת בעצמי? (כן!! גם.) האם יתכן שאני באמת מאוהבת..בו?? אחרי כל השנים הללו..? אני לא יודעת! אני אוהבת אותו ,הוא בנאדם מתוק וטוב (אבל מה-נוררא חסר ביטחון שזה TURN OFF רציני), ואני יודעת שהוא אוהב אותי, אבל לא מאוהבת,כלומר אני לא יכולה לדמיין אותנו מתנשקים, וזה סימן די ברור לאי-התאהבות...לא ככה? ואולי..כן? ואולי הוא פשוט עשה לי שטיפת מוח מטורפת במשך 4 שנים, וזה הכל באשמתו!! מאוד עצוב לי וקשה לי עם כל העניין.(עד כדי כך שאני לא יכולה להתרכז בפרוייקטים חשובים) אני כל הזמן חושבת עליו. ועוברות לי מחשבות בראש על להתקשר אליו, ולהגיד לו שיהיה איתי! (אבל שוב אני לא בטוחה לגמרי שזו התאהבות, ואם עוד יבוא לי עליו אם הוא לא יהיה עם מישהי)ויעזוב את ההיא, כי הם רק בתחילת הקשר. ומצד שלישי-יש מישהו אחר, שמאוד מוצא חן בעיני, וגם אני מוצאת חן בעיניו, ואנחנו בקלות יכולים להתחיל איזה קטע, הבעיה איתו שהוא קצת מפלצת וטיפוס הרסני (ויש בי צד מזוכיסטי שדווקא רוצה לחוות את הדברים הללו בשביל הדרמות והריגוש ו...בשביל שיהיה לי מישהו) אז עלתה לי מן תכנית להתחיל קטע עם השני, זה ילך ככה כמה חדשים, ואז יגמר בפיצוץ (אני משערת) ואז אני אוכל לבחון את רגשותי לא' מחדש(ללא הקנאה ותחושת הנחיתות, כי גם לי יהיה מישהו)...ולראות אם יש שם משהו. (ודרך אגב, אנחנו בני 20+) אני מאוד אשמח לעצה ויד מכוונת, כי אני מאוד אבודה כרגע ולא יודעת מה לעשות עם עצמי.. תודה, ג.
יש מישהו(נקרא לו א') שמאוהב בי כבר 4 שנים,היינו חברים מאוד טובים במשך הזמן הזה. (למרות שהוא קצת נודניק,וכל פעם שהוא בא אליי, חיכיתי שילך הביתה) ובזמן הזה לא היה לו קשר עם בנות אחרות.במשך שנים הוא חזר על המנטרה שאני מאוהבת בו, ופשוט עדיין לא יודעת זאת. ואני ביטלתי את הכל בחיוך, ניסיתי לדחות אותו בדרכים עדינות, שכן רציתי שנשאר ידידים. ולא רציתי לפגוע בו. (אבל מה- אמרתי לו שאם תהיה לו להקה, אולי אצא איתו..) לאחרונה, החל בקשר עם מישהי חדשה, (הוא טוען ששנים סרב לעשרות בנות שוות למדי, רק בשביל הסיכוי להיות איתי, הפעם עודדתי אותו לצאת עם מישהי שמחבבת אותו עכשיו) עד עכשיו, הוא היה מתקשר אליי בלי הפסקה, ומנדנד לי שאבוא אליו, שנעשה דברים ביחד וכו' .... ומאז שהוא התחיל לצאת איתה-כלום! התקשרתי אליו פעמיים(!) השבוע, ולא היה לו זמן אליי! (ולפני שזאת נכנסה לחיינו,הוא היה עוזב הכל כדי לדבר איתי) אני מוצפת ברגשות עזים ולא ברורים... אני מקנאה!!! אבל אני לא בטוחה במה... האם אני מקנאה כי איבדתי את ידידי הטוב ותשומת ליבו לטובת מישהי אחרת? וכי כל כך התרגלתי לרעיון שהוא כרוך אחרי,ותמיד יהיה שם. (טוב לי עם הרעיון שיש מישהו שתמיד יאהב אותי.זה אנושי,לא?) האם אני מקנאה בו על מערכת היחסים החדשה שלו, בגלל שאני רוצה אחת בעצמי? (כן!! גם.) האם יתכן שאני באמת מאוהבת..בו?? אחרי כל השנים הללו..? אני לא יודעת! אני אוהבת אותו ,הוא בנאדם מתוק וטוב (אבל מה-נוררא חסר ביטחון שזה TURN OFF רציני), ואני יודעת שהוא אוהב אותי, אבל לא מאוהבת,כלומר אני לא יכולה לדמיין אותנו מתנשקים, וזה סימן די ברור לאי-התאהבות...לא ככה? ואולי..כן? ואולי הוא פשוט עשה לי שטיפת מוח מטורפת במשך 4 שנים, וזה הכל באשמתו!! מאוד עצוב לי וקשה לי עם כל העניין.(עד כדי כך שאני לא יכולה להתרכז בפרוייקטים חשובים) אני כל הזמן חושבת עליו. ועוברות לי מחשבות בראש על להתקשר אליו, ולהגיד לו שיהיה איתי! (אבל שוב אני לא בטוחה לגמרי שזו התאהבות, ואם עוד יבוא לי עליו אם הוא לא יהיה עם מישהי)ויעזוב את ההיא, כי הם רק בתחילת הקשר. ומצד שלישי-יש מישהו אחר, שמאוד מוצא חן בעיני, וגם אני מוצאת חן בעיניו, ואנחנו בקלות יכולים להתחיל איזה קטע, הבעיה איתו שהוא קצת מפלצת וטיפוס הרסני (ויש בי צד מזוכיסטי שדווקא רוצה לחוות את הדברים הללו בשביל הדרמות והריגוש ו...בשביל שיהיה לי מישהו) אז עלתה לי מן תכנית להתחיל קטע עם השני, זה ילך ככה כמה חדשים, ואז יגמר בפיצוץ (אני משערת) ואז אני אוכל לבחון את רגשותי לא' מחדש(ללא הקנאה ותחושת הנחיתות, כי גם לי יהיה מישהו)...ולראות אם יש שם משהו. (ודרך אגב, אנחנו בני 20+) אני מאוד אשמח לעצה ויד מכוונת, כי אני מאוד אבודה כרגע ולא יודעת מה לעשות עם עצמי.. תודה, ג.
