זקוקה לעצותיכם - דחוף!!

magan

New member
זקוקה לעצותיכם - דחוף!!

בני הבכור, בן 10 (בכיתה ד') ילד חכם, יפה (הבנות כבר מתחילות לכרכר סביבו) אבל במקביל הוא גם מאוד רגיש ופגיע ושתלטן מאוד... יצא לטיול עם הצופים ליומיים. מאחר ואנו מכירים אותו ואת נקודות התורפה שלו, דאגנו במשך שבועיים לפני הטיול לחזור ולדבר איתו כל יום על התנהגותו בטיול במקרה שהוא ייעלב או ייפגע מאחד הילדים או מהמדריכים. כבר ביום הראשון של הטיול קיבלנו ממנו מספר שיחות טלפון בהן הוא סיפר לנו שהוא רב עם החברים שלו (הוא רצה להיות "מפקד משימת ההצקה לבנות" והם לא הסכימו..) ושכולם עשו עליו חרם ושלא נחמד לו.. אבל הוא לא ביקש שנגיע לאסוף אותו, ואנחנו חשבנו שחשוב שידע להתמודד עם בעיות ולא הצענו להגיע. בבוקר יום הטיול השני, התקשרה אלינו מרכזת השבט וסיפרה לנו שהוא כעס על משהוא וברח להם להרים, לכביש ושקבוצת הילדים הבוגרים יותר נאלצה לרדוף אחריו... בסופו של דבר, הוא חזר הביתה עייף ומאושר ואמר שהיה לו כיף בטיול.. בעלי ואני מאוד מודאגים ולא ממש יודעים למי לפנות, אנחנו חושבים שהוא לא יודע להתמודד עם בעיות והשיחות איתנו לא ממש עוזרות לו, הוא לא מפנים את מה שאנחנו מסבירים לו ונושא הבריחה אינו נושא חדש אצלו, ומזה בעיקר חששנו כשהוא יצא לטיול. אז למי פונים? האם יש המלצות??
 
משנים גישה

לפי מה שאת מתארת אתם כל הזמן מטפטפים לו שיש לו בעיית התנהגות. אז אם זה כך- צריך לגרום להורים לראות שהם צודקים והוא מממש את מה שאתם אומרים לו. תנסו לעודד אותו במקומות שהוא חזק בהם. לתגמל אותו (מילולית), כאשר הוא עושה דברים חיוביים. אל תסבירו לו איך הוא צריך להתנהג, ולמה כרגע הוא מתנהג לא בסדר, כי זה רק מחזק את הדימוי השלילי שלו על עצמו. תנסו גישה כזאת- שבו איתו ותגידו לו שאתם מודאגים. תשאלו אותו מה לדעתו אפשר לעשות כדי שהדברים ישתנו. תנו לו לדבר, אל תגיבו, ואל תתנו ביקורת. תראי לאן זה ייקח אתכם. אם אתם רוצים להמשיך ולהתייעץ, אתם מוזמנים לפנות אלי במסר.
 

faith2

New member
לפי מה שזה נשמע...

הבעיה היא לא בגלל שהילד עושה דווקא, נראה לי זה יותר רציני מזה. פניתם אולי ליועצת חינוכית? אולי היא תוכל למקד את הבעיה ולהציע פיתרון?
 

אלון333

New member
גם אני חשבתי ככה...

אני, בתור ילד שגם "סבל" מבעיות חברתיות (קלות), ממליץ לפעול כמוני ולדבר עם יועצת ביה"ס. גם אני הרגשתי לא טוב (מבחינת האווירה החברתית) בצופים ולאחר שנה בכתה ד', לצערי פרשתי. רק השנה (בכתה ו') דיברתי עם יועצת ביה"ס ובעיותי החברתיות נפתרו. אפשר גם להתיעץ עם פסיכולוג או עם מישהו אחר.
 
אני מדירכה בצופים... אני לא יודעת

לגבי ההיבט החינוכי מהבית. אבל אני יכולה לספר קצת מנקודת המבט של מדריכה בכתה י', ששנה שעברה הדריכה 17 בנות בכתה ד'. לרדוף אחרי חניך שהוא המפקד (אצלנו בגדוד זה היה דניאל ועוד אחד בדרך כלל) זה מסובך. הפתרון שהאופטימלי מצידנו היה להביא את ההורים לטיול. אחד ההורים פשוט היה יוצא עם החניך. האמא של דניאל משוגעת בעצמה ובמחנה קיץ החלטנו להחזיר את בנה וגם אותה הביתה, אבל בדרך כלל זה פתרון שמרגיע את הילד בטיול. מומלץ גם לאלה שמפחדים בלילה בלי אמא...
 
למעלה