שלום כרמית ../images/Emo24.gif
כמו תמיד, כמו כולנו, ברוכה הבאה למשפחת אלצהיימר, והלוואי ולא היית צריכה להצטרף. ראשית, מצויין שיש בידך מכתב מבית חולים המעיד על מצבה של אמא. את תזדקקי לו בהמשך. צלמי אותו במספר עותקים. לגבי השאלות שלך, זה תלוי בת כמה אמא?. אם היא צעירה מגיל פנסיה, תפני לקבל קיצבת נכות עבורה. אם אמא בגיל פנסיה, את צריכה לפנות ולמלא בקשה לקבל חוק סיעוד. אמא תעבור בדיקה, וחשוב שיהיה איתה בן משפחה, כי הבדיקה המשפילה היא בפרמטרים שסביר להניח שאמא עדיין מסוגלת, כמו להתלבש לבד, להכין שתייה. את צריכה להראות את המכתב על מצבה, ולנסות, ל"תקן" את הרושם החיובי שתעשה אמא, כי אם אמא יכולה לקחת לבד כדורים, את צריכה להדגיש שהיא עלולה לקחת מינון יתר או לשכוח, אם היא יכולה להכין קפה, להסביר שהיא עלולה לשכוח את הגז דולק. ( תנסי לקרוא בפורום לאחור יש על זה המון. ) במידה ואמא תוכר ומגיע לה חוק סיעוד. מדובר ב-15 שעות שבועיות, שעלו לא מזמן ל-17. ואם אמא ניצולת שואה יש לה עוד שעות. כמדומני עוד עשר שעות שבועיות. את השעות האלה, ניתן לקבל עובדת שתבוא כמעט כל יום הביתה לשעתיים שלוש ותסייע לאמא, או ללכת למרכז יום, או כחלק מהתשלום לעובדת זרה. פרט לביטוח הלאומי יש עוד הרבה דברים לעשות. למשל לכנס את כל המשפחה, ולהחליט מה עושים, כי למרות שאמא עדיין מתפקדת יפה יחסית בתחילת המחלה המצב ישתנה לרעה. האם אבא איתה? או אחד האחים עדיין גר בבית, כ אלה שיקולים. אם אמא גרה בגפה עליכם לדאוג שלא תהיה לבד. היא זקוקה להשגחה צמודה 24 שעות. וסביר להניח שאמא תתנגד לזה, היא לא מרגישה שהיא זקוקה לעזרה ותתרגז. אם אתם רוצים, למשל, להביא עובדת זרה, עליכם להתחיל לחשוב על זה. לא במיידי, אבל להתחיל לחשוב מה עושים. את צריכה גם לבדוק בין המסמכים של אמא אולי יש לה איזה ביטוח סיעודי. אם יש, עדיף לשמור על העזרה המבורכת הזו, לתקופה יותר קשה, כי מדובר בלוש שנים של עזרה במימון עזרה. האם אמא נוהגת? עליכם לדאוג שתפסיק לנהוג. מדובר בסכנת נפשות. ושוב, מאבק לא קל מחכה לכם, בכל פעם שתנסו למנוע מאמא משהו, או תנסו לשנות לה משהו. חלק ממה שקורה עם חולי אלצהיימר זה שימוש לא נכון בכסף. עליכם לבחון מה קורה בתחום הזה. בעתיד, קרוב לוודאי שתצטרכו לעשות אפוטרופסות לאמא. עליכם במשפחה לחשוב מי יהיה אפוטרופוס של אמא, והאם זה יהיה כללי, בכל התחומים, או רק לעינייני גוף, כלומר, בהחלטות רפואיות. כרמית, אני יודעת שזה נשמע מפחיד ומלחיץ. ולכן, תתחילי בפעולה אחת, ביטוח לאומי, ולאט לאט תמשיכי עם שאר הדברים. אם יש לך שאלה או תתקלי בבעייה את תמיד מוזמנת לשאול ותמיד מי מאיתנו יהיה פה בשבילך. עיצה נוספת שלי עזרה, ללכת למפגש עם בני משפחה ביישוב שלך, וניתן דרך עמותת אלצהיימר, לקבל רשימת מקומות מפגש. את מקבלת המון תמיכה ועזרה במפגשים האלה. שולחת לך חיבוק של כוח.
