דניאלה
שימי את הגבולות כבר עכשיו. חדר אצל החמות זה דווקא רעיון טוב ונוח. בגדים תקני לבת שלך מה שאת רוצה אבל תני לחמות לקנות. מה שלא תאהבי תמיד תוכלי להחליף... לעומת זאת: חוגים, האם הכלב יתקרב לילד או לא, וכל דבר שנוגע לאופן החינוך של הילד ולסביבת הגידול שלו צריך וחייב להיות החלטה של ההורים בלבד!!!. חשוב כבר עכשיו להציב להורים (גם שלך) גבולות בנושאים האלו ולהבהיר להם, עוד לפני שהתינוק נולד: אני אמא של הילד הזה וההחלטה הסופית בכל נושא שקשור בחינוך הילד ובסביבת הגידול שלו היא שלי, לא שלכם חשוב מאוד שמההתחלה הילד שלך, וגם סבא וסבתא שלו, ידעו שאין דבר כזה "בבית אסור אבל אצל סבתא מותר". זה אומר לילד "בבית יש לאמא סמכות, בבית של סבתא אין לה". חשוב מאוד שסבא וסבתא יכבדו את כללי היסוד של החינוך שלך גם בבית שלהם. על זה היו לי הרבה שיחות עם ההורים (שלי בעיקר, כי להם היה יותר קשה לראות בבת הקטנה שלהם סמכות עבור מישהו...) אבל ברגע שהבהרתי להם כמה זה חשוב כדי לשמור על יציבות הגבולות של הילד וכדי לא לבלבל אותו - זה עבד. תנסי בשיחה יזומה, בנועם, להסביר להם שהם מלחיצים אותך, שיש דברים מסויימים שאת רוצה להבהיר להם עכשיו, לפני שהילד נולד, כדי שלא תצטרכו לריב על זה אח"כ. חשוב שתבהירי לפני שאת מתחילה לומר להם מה אסור להם, שאת שמחה שהם סבא וסבתא נלהבים כל כך, ואת בטוחה שיש להם הרבה מה לתרום לגידול הילד, ושאת תשמחי להעזר בהם כשתצטרכי עזרה, ואז תסבירי להם כמה חשוב לך הפרטיות שלך, ותבהירי שמנקודת המבט שלך יהיה לך ולבעל מספיק קשה להתרגל למצב החדש, להיות הורים, ללמוד להכיר אחד את השני ואת הילד כתא משפחתי, גם בלי שההורים יתערבו. תבהירי שאת מבקשת שיעזרו רק בדברים שמבקשים מהם ולא ידחפו כשלא צריך, ותסבירי שאת רוצה אותם בחייו של הילד שלך, אבל בתור סבא וסבתא ולא בתור תחליף הורה. לדעתי אם תצליחי ליזום שיחה כזו, ולא להכניס לשיחה אנרגיות שליליות (טונים עצבניים בדיבור, תנועות ידיים עצבניות, פנים זועפות) יקשיבו לך ויפנימו, וגם יעריכו את הכנות. בהצלחה.