זקוקה לקצת חמצן מכם

זקוקה לקצת חמצן מכם

עוד אחד מהימים שמהרגע שבו נפתחות לי העיניים מתיישבת עלי המועקה שכמה שאני לא אתאמץ אני אצליח לעשות מקסימום 80% ממה שחשוב נורא שאעשה, וזה מעיק מעיק מעיק.
 
מותק

בבלונים שלי כבר אזל החמצן אבל מצאתי בלונים מיום הולדת נטוש וההליום נורא ממסטל ומשעשע. רוצה קצת? וחיבוק?
 
את יודעת מה

קול ציפציפ יכל לעשות את העבודה, ככה אף אחד לא יתרגש מהפרצוף הזה שאני מסתובבת איתו היום. תודה
 

noa128

New member
עלמתי

רוצה להזכיר לך שאפשר לעשות רק את המקסימום, ויש ימים שה- 70 80 אחוז הם ה- 100 של אותו יום. בדבר אחד אני בטוחה. את המקסימום שלך את עושה. פשוט כי את כזו, ויותר מזה אי אפשר ואין טעם לדרוש, גם לא מעצמך.
גדול נועה.
 
לא דורשת רק לא מצליחה להשלים

יוצאת כל פעם מחדש מדעתי כשאני נאלצת להתפשר לטובת עבודה על חשבון הילדים. הקטן זקוק לי צמוד צמוד עכשיו, ואני אפגוש אותו רק ב-8 בערב, אחרי צהרון ואבא. כבר עשיתי כיווצים והצלחתי להשאיר לנו רק יום אחד כזה, אבל כל פעם שיש לחץ נקודתי, זה שורף מחדש.
 

פילאטוס

New member
רגע של כנפיים

הילדה שהייתי מבקשת רשות להזכיר לך, עלמונת, שיש-אמא קריטי כמו אין-אמא, ואיזה כיף לו שיש לו אותך, רק תנשמי ברחבות, הנוכחות שלך בחיים שלו הרבה יותר גדולה מהאין-יש-זמן כרגע. אפשר להציע לך כנפיים? עופי רק לרגע גבוה, ממעוף הזמן, המשברים עכשיו יהיו עוד חוליה בשרשרת ארוכה ארוכה של חיים, ונוכחות, ורגעי חסד. אל תחמירי עם עצמך כל כך, הוא כבר מלא גם בעצמו וגם בעולם, לא כל הגדילה שלו תלויה על כתפייך. חיבוק גדול ממני.
 
אז זהו שבדיוק כן

כל הגדילה שלו תלויה עכשיו על כתפי, ועל כתפיי בלבד, רק שאין לו אותם כמה שצריך. הנוכחות הכללית שלי במקום בו הוא נמצא כרגע לא מספקת. הוא צריך אותי קונקרטית לגמרי צפוף מאד עכשיו. ואני עומדת ממול, ומשתגעת. מתחילה לחשוב שאולי פחות אוכל במקרר לא יזיק כלכך כמו ההעדרות שלי,ויחד עם המחשבה הזו אני יודעת שאני לא במקום לגמרי שקול היום.
 

לא ליטה

New member
חצי יום עבר

רק
אני יכולה לשלוח ולהגיד שאני חושבת עלייך ואפילו מזדהה עם הימים האלה שבהם קשה לשים אצבע מדוייקת על מקור המצוקה, מה שרק מעצים אותה. נשימה עמוקה עם המון המון חמצן
 
כנראה הייתי כוללנית מדי

האצבע ממוקמת בדיוק נקודתי. וזה לא עוזר לי להצליח לפתור אותה. תודה
 

לא ליטה

New member
או שאני קראתי אותך

מהמקום שלי ולא משלך. לפעמים צריך להוריד את המשקפיים לפני הקריאה. ומה שלומכם היום - את והילדון גם יחד?
 
טוב, טוב המשפט הזה.

למרות שאם נחשוב לעומק רגע, כל מה שיש לנו לומר, בא מהמשקפיים שלנו. ושלומנו? נראה כאילו זה מתחיל לתפוס כיוון חיובי, אבל מהקורה לאחרונה, זה כנראה ממש עוד רק גבעה אחת בין העמקים וההרים שעוד עומדים לפנינו.
 
אולי בגלל זה אני עצוב היום?

מרגיש מנותק ממקור החמצן שלי, ועוד לא נושם עצמאי? כמו תינוק ברגע הלידה? כמו מטוס אחרי ניתוק מגנרטור קרקע ולפני הדלקת מנועים? יש רגע כזה... יש שעות, יש ימים כאלה... אפילו חודשים. אבל זה זמני. אני מזכיר לעצמי, אני מזכיר לך: זה זמני. זה לא לתמיד. זה מפחיד ומעורר יאוש, אבל זה זמני. תגיד את זה שוב בקול רם שתשמע בעצמך, שגם עלמה תשמע: זה זמני. זה רק זמני.
 
עלמה שומעת אוריגמי

אבל לא מצליחה לשכנע את עצמה שזה זמני, אין כאן כל שינוי באופק. עלמה תשאר זו שמפרנסת וזו שמגדלת את הילדים גם יחד. ויש שם הרבה חורים שחורים באמצע.
 

1הופ

New member
אפשר גם להקשיב ל"זה זמני" שלך?

זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני זה זמני...
 

פּרפרית

New member
אז אני כן יכולה לעודד אותך, עלמה.

בעובדה שזה אכן לא זמני, גם כשהם גדולים (בכל אופן אצלי) הם זקוקים לנוכחות.אז איפה העידוד- הרי לך: זה לא משנה אם תקצצי זמן עבודה או לא, הם בסופו של דבר מסתגלים לכל מצב! בתנאי שכשאת איתם אז את באמת איתם ושלהם. ועוד משהו לפעמים המצב של הורה מחנך אחד הוא לא כל כך נורא, חוסך לא מעט ויכוחים על דרכים נכונות או לא. על אף שלא מזמן הייתי קרועה בהחלטה עם רצון אדיר למצוא שותף להתלבטות. מה אני אגיד לך? חוץ מחיוך תומך והבנת התיסכול אין לי הרבה מה להציע.
(סתם הוא כזה חמוד- ולכולם יש כאם משפטים כל כך חכמים אז אני אאמץ תוכי)
 
כשאין דברים אקוטיים

ההתנהלות שלך היא אכן הדרך. רק שיש נקודות בזמן ובמקום, שבהן ברור לך שיש שם איזה שורש שזקוק לדישון אינטנסיבי מתמשך,למען המעבר לתיפקוד אוטומטי עם נגיעות, ואם ידך לא במקום לגעת, זה לא מצליח. ויכוחים על דרכים נכונות לא היו לי אף פעם, תמיד עשיתי את זה לבד, רק שהיה לי את חומרי הגלם (זמן) כי יכולתי לבנות מערכת חיים באיזון תואם. ותודה.
 
למעלה