כב(הרבה) פעמים בעבר יש לי זוית אחרת
כן, עשוי להיות: קשה, מלחיץ, מפחיד, מבלבל. אני אישית, לא חוויתי את זה כל זה בשלבים הראשונים, פשוט "שחיתי עם הזרם" עשיתי מה שאמרו לי (בדיקות) -בשלב ראשון זה בסדר לעשות את הבדיקות והטיפולים שהרופאים ממליצים עליהם. סרטן הוא אירוע גדלו אבל יש הרבה חלקים של החיים שימשיכו דומה (לא זהה) לקודם. כבר דיברנו בפורום בעבר שיש גם חוויות נעימות (כן ממש כך) שמקבלים עזרה ואהבה וחום וקירבה עם אנשים שונים בחיינו (ישנים וחדשים). קראתי והיתה לי קצת תחושה שהתגובות... ובכן, אני לא בדיוק יודעת לנסח מה. הכל!!!!!!!!! לגיטימי כל הרגשות ויהיו רגשות טובים ונעימים בצד הגרועים . הכל יבוא ואין ברירה אלא לתת מקום להכל (אי אפשר לברוח מחלק מהלא נעים) אבל אפשר בהחלט לשמור על אופטימיות, לצחוק (כן, כן) על הסרטן, על הרופאים, על תגובות של אנשים... אחרי ההלם הראשוני זה נהיה הרבה יותר קל (אני חושבת שרוב הכותבים יסכימו איתי) הסרטן - אונקולוגיה - טיפולים - חולשה הופכים לחלק מהשגרה וחיים עם זה. אחרי השבועות הראשונים (או במהלכם - לכל אחד קצב אחר) מתחילים גם ללמוד רפואה ו"לוקחים שליטה" על המחלה והטיפול בה קונבנציונלי או לא. מצטרפת להזמנה של כולם - אשמח להיות פה ולתמוך בפורום או במסר פרטי. חיזקי ואמצי וגם זוגך.